ועדת פרי לשוויון בנטל הגישה היום למזכירות הממשלה את רפורמת הגיוס החדשה, הכוללת תיקוני חקיקה לחוק שירות ביטחון, חוק שירות אזרחי חדש והחלטת ממשלה נלווית להשלמת החקיקה, לקראת הצבעת השרים על סעיפיה ביום ראשון הקרוב.

בוועדת פרי אומרים כי רפורמת הגיוס, עליה שקדה הועדה בחודשיים האחרונים תוך כדי בחינת כלל האיזונים הנדרשים בין ערך השירות לערך לימוד התורה, באה להחליף את חוק טל שפקע בעקבות החלטת בג"ץ באוגוסט שחלף, וקובעת תהליך חברתי מדורג ומאוזן שבסופו כל אזרח ישראלי ישרת את המדינה על פי התנאים שנקבעו בחוק שירות ביטחון.

אולם על רפורמת הגיוס שסוכמה בוועדה מאיימת ״ישראל ביתנו״, הדורשת כי בהצעת חוק השוויון בנטל יוכנסו שינויים מהותיים – שעיקרם: קביעת יעדי הגיוס גם לערבים וקביעת סעיף תקציבי שיסדיר ויאפשר את הפעלת החוק. "ישראל ביתנו" מאיימת שלא להצביע בממשלה עבור הצעת חוק השוויון בנטל, אם לא יתקבלו תביעותיה.

"מדובר בתיקון היסטורי לחוק שירות ביטחון, אשר קובע – כולם נושאים בנטל", אומר יו"ר הוועדה, השר יעקב פרי. "אחרי יותר מחודשיים של עבודה אינטנסיבית ויסודית, אשר נעשתה מתוך תחושת שליחות אמיתית של כל אחת ואחד מששת השרים ובבחינת כלל הרגישויות החברתיות הייחודיות של החברה החרדית, ביום ראשון תתכנס הוועדה לאשר את תיקוני החקיקה הנדרשים וכולי תקווה כי נצא לדרך חדשה, אשר תשנה את המציאות כבר החל מחודש אוגוסט הקרוב". 

עיקרי החוקים וההחלטות, קובעים כללים חודשים לשותפות בנטל, על ידי הגדרת גיוס תלמידי הישיבות בחוק שירות הביטחון (ולא בהוראת שעה) ובכך את החלת חובת שירות המדינה גם על החברה החרדית, וזאת תוך כדי מתן ביטוי חוקי לערך לימוד התורה. בנוסף, החוק מקצר את שירות הגברים בצה"ל ל-32 חודשים, מאריך את שירות הנשים בצה"ל ל-28 חודשים ומגביר משמעותית את השוויון בנטל שירות המדינה.

רפורמת הגיוס תכלול הגדרת יעדי גיוס, תמריצים חיוביים ושליליים החל מאוגוסט 2013 והחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון על המפרים את החוק על ידי השתמטות מצה"ל או על ידי השתמטות מלימודי תורה בתקופת דחיית השירות.

לנושא היציאה לשוק העבודה, באמצעות תכנית לשילוב החרדים בשוק העבודה, החוק יאפשר לעשרות אלפי חרדים להיות חלק פעיל ויצרני בכוח העבודה בישראל, דבר אשר יכול לתרום תרומה משמעותית לכלכלה ולמשק הישראלי. 

ואלו עיקרי תזכיר חוק הגיוס החדש: 

• כל מלש"ב בן 17 מתייצב לרישום ובדיקה ("צו ראשון").
• כל בן 17 מתייצב לרישום ובדיקה ("צו ראשון").
• יוקם מח"ר (מרכז קליטת חרדים) במסגרת מערכת הביטחון.
• אי התייצבות תביא להחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והנהוגות כיום מכוח החוק.
• לראשונה, בעבור בן 17 שלא יתייצב, לא יועבר עבורו תקצוב לישיבה.
• אפשרות לדחיית שירות מגילאים 18-21  בלבד ("דחייה לשם לימוד תורה").
• "דחייה לשם לימוד תורה" תינתן אחת לשנה עד גיל 21 – מי שלא יתייצב, יחול עליו חוק שירות ביטחון.
• דחיית השירות תותנה בהגשת תצהירים מטעם תלמיד הישיבה ומטעם ראש הישיבה על התקיימות התנאים המחייבים (שהתלמיד אכן לומד) ובהתחייבות לדווח על שינוי התנאים במהלך התקופה. (הגשת תצהיר כוזב מהווה עבירה לפי חוק פקודת הראיות).
• בנוסף, יחויב ראש הישיבה ברישום נוכחות שוטף ובהגשת דו"חות תקופתיים לפוקד (לצה"ל) על דחויי השירות הלומדים במסגרתו.
• מי שנדחה שירותו "לשם לימוד תורה" יחויב בלימוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות.
• עם זאת, בתקופות בהן ישתתף תלמיד הישיבה בהכשרה מקצועית מטעם משרד הכלכלה, יחויב ללמוד בהיקף של 30 שעות בשבוע.  
• יחול איסור עבודה בתקופת דחיית השירות (גם מעבר לשעות הלימודים) ויותרו הכשרות מקצועיות של משרד הכלכלה. 

באשר לתהליך המיון קובעת הוועדה:

• בגיל 21 יתייצב כל תלמיד ישיבה במח"ר (מרכז קליטת חרדים).
• בסמכות צה"ל להחליט מי מגויס לשירות צבאי ומי מופנה למסלול שירות אזרחי.

בגיל 21 – שירות צבאי, שירות אזרחי ו"מתמידים"

• במידה שהתקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016, כך שמעל ל-70% מפוטנציאל גיוס החרדים באותה שנה התגייסו –  רשאי שר הביטחון באישור הממשלה לקבוע יעדי גיוס לשנה הבאה, כל עוד יהיו גבוהים יותר מאשר בשנה החולפת.
• במידה שלא התקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016 – חל חוק שירות ביטחון הכולל את הסנקציות הכתובות בחוק ואת הפטור ל-1800 תלמידי ישיבות "מתמידים" בלבד.
• מתן הפטור יותנה בהתחייבות המתמיד להמשיך את לימודיו בישיבה עד גיל 26.
• שר הביטחון יקבע את הזכאים לפטור "מתמידים" בשים לב לרשימה שתוגש על ידי ועד ראשי הישיבות עד ליום 31 אוגוסט בשנת דחיית השירות השלישית.
• במידה וראשי הישיבות לא ישתפו פעולה, יקבע שר הביטחון, בתקנות, את המנגנון לקביעת 1800 המתמידים. 

סנקציות והגברת מנגנוני האכיפה והפיקוח לאיתור משתמטים:  

• גילאי 17-21: מי שישתמט מחובת התייצבות ל"צו ראשון" וכן מי שהשתמט מלימודיו בישיבה בתקופת דחיית השירות או שלא יתייצב לקבלת דחיית שירות נוספת, יחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והוא לא יוכל להיכלל יותר במסלול בני הישיבות (דחייה לשם לימוד תורה)  
• אכיפה לאיתור משתמטים מלימודים – צה"ל יסתייע במנגנון האכיפה של משרד החינוך והאוצר ("נוהל התמיכות"- נוהל שר אוצר ממרץ 2013): ראשי ישיבות יעבירו ערבות – למנוע תצהיר כוזב של מספר התלמידים.
• יועבר דו"ח מצב לוועדת השרים לשוויון בנטל ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת, אחת לשישה חודשים.
• משרד החינוך יעביר לצה"ל, באופן שוטף, מידע על תוצאות הביקורות שמבצע בישיבות ויבצע ביקורת בישיבות אחת ל-3 חודשים. 

שירות אזרחי תחת "רשות השירות האזרחי": 

• תוקם רשות לשירות אזרחי שסמכויותיה יוגדרו בחוק (על בסיס המנהלת הקיימת).
• תחומי השירות אזרחי –

א.      ביטחון פנים, הגנת הסביבה, בריאות, קידום תעסוקה, קליטת עלייה, זהירות בדרכים, סיוע לאזרחים ותיקים, הסברה ממשלתית בנוגע לזכויות ורווחה. בנוסף יוקצו 200 תקנים לחינוך מחוץ לקהילה. 

ב.      במסגרת זו יוקם מסלול "שירות אזרחי-ביטחוני" לשירות במשטרה, בשב"ס וברשות הכיבוי וההצלה, ללא הגבלת תקנים תוך גיבוש מסלולים מותאמים לאורח חייהם.

משך השירות האזרחי:

o  מי שהחל את שירותו עד 7/2014 – 40 שעות שבועיות למשך שנה או 20 שעות שבועיות למשך שנתיים (המשך המצב הקיים כיום).

o  מי שהחל את שירותו לאחר 7/2014 – 30 שעות שבועיות למשך שנתיים או 20 שעות שבועיות למשך שלוש שנים.

o  מי שישרת במסלול ה"אזרחי-ביטחוני" – 32 שעות שבועיות למשך שנתיים.

o יוקם מנגנון פיקוח בתוך השירות האזרחי לפיקוח ואיתור משתמטים או מי שאינם עומדים בתנאי השירות, לטובת החזרתם לשירות צבאי. 

בנוגע לתלמידי ישיבה שמלאו להם 22 ומעלה ביום כניסת החוק לתוקף יבוצע התהליך הבא: 

• עד לתום 12 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, יזומנו המצויים במעמד דחיית שירות, שהינם מעל גיל 22 למח"רים, יוצגו להם מסלולי השירות האפשריים (הצבאיים והאזרחיים) ויוצע להם להתגייס לאחד מן המסלולים.
• במידה שיבחרו שלא להתגייס לאחד מן המסלולים –יופנו לנציגי ההכוון התעסוקתי של משרד הכלכלה ורק לאחר מכן, יוענק להם פטור משירות. 

דור המעבר – דחיית שירות לשם לימוד תורה עד לגיל 24 וקביעת יעדי גיוס: 

• תלמידי ישיבות שמלאו להם 18 שנים ביום כניסת החוק לתוקף וטרם מלאו להם 22 – יוכלו לבחור בין גיוס לבין המשך דחיית שירותם אחת לשנה (לטובת המשך לימודים) עד לגיל 24.
• הממשלה תקבע יעדים לגיוס לשירות הצבאי והאזרחי ויופעלו תמריצים כלכליים לעידוד גיוס. 

"ישראל ביתנו": בלי גיוס ערבים לא נצביע בעד ההצעה 

מפלגת ״ישראל ביתנו״ דורשת כי בהצעת חוק שיוויון בנטל יוכנסו שינויים מהותיים כך שייקבעו כבר עכשיו יעדי הגיוס גם לבני המיעוטים וייקבע סעיף תקציבי שיסדיר ויאפשר את הפעלת החוק.

נציג ״ישראל ביתנו״ בוועדה, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, אומר ״כי על אף שבהצעת החוק  הוכנסו תיקונים חשובים שעליהם עמדה ״ישראל ביתנו״, וביניהם הארכת משך השירות של חיילי ישיבות ההסדר וקביעת סנקציות פליליות נגד משתמטים, החוק עדיין חסר מרכיבים משמעותיים – הן באשר למקורות התקציב למימון הצעת החוק והן בכל הנוגע לשרות בני המיעוטים כשיש לקבוע כבר עכשיו בחוק כי בתום תקופת המעבר של 5 שנים יגוייסו גם הם.

לכן, אומר השר אהרונוביץ׳, אם תובא ההצעה להצבעה כבר ביום ראשון הקרוב, ללא שהוכנסו בה השינויים הנדרשים, בכוונתי להצביע נגד ההצעה וכך ינהגו גם כל שרי ״ישראל ביתנו״ בהצבעה בממשלה".

יו"ר "קדימה", ח"כ שאול מופז, בירך על התכנית: "מדובר בתוכנית טובה. היא לא שונה בהרבה מהמתווה שאנחנו הצענו במסגרת ועדת פלסנר. אני מאוד שמח שהייתי חלק משמעותי בהתוויית הדרך החשובה הזאת לקראת נשיאה שווה בנטל הצבאי במדינת ישראל. האמת היא, שכל המתווה הזה שלנו היה בסיס למשא ומתן הקואליציוני שעליו קמה הממשלה הזאת".

לעומתו טוען מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיווין הרב עו"ד אורי רגב כי מדובר בהחמצה היסטורית: "דו"ח ועדת פרי הוא החמצה היסטורית , אם ייושם הוא יהווה בכייה לדורות . זה לא שוויון בנטל אלא תרגיל בהונאה עצמית".

רגב מוסיף כי:"במקום מכסות גיוס מחייבות, קובעים יעדים לא מחייבים ומציעים פטור מלא ל-28 אלף אברכים ואת חובת השירות דוחים ב-4 שנים, אולי לקדנציה הבאה, כך שיש סיכוי גדול שלא תקרה כלל. לא ברור למה החרדים מפגינים נגד ועדת פרי ראוי היה שיפגינו בעדה. "

עם זאת אומר רגב שראוי לציין לשבח את המלצות הועדה להגביר את הפיקוח על תלמידי הישיבות ,שעשויות לגרום לכך שלראשונה מי שלא לומד באמת ישרת".

ועדת השרים, בראשות שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי מונה גם את שר הביטחון, בוגי יעלון, השר לבטיטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ ושר השיכון, אורי אריאל. 

בגיבוש תזכיר החוק לקחו חלק: משרד המשפטים, משרד הביטחון על יועציו המשפטיים, המועצה הלאומית לכלכלה, מנהל השירות האזרחי, צה"ל וגורמי אגף כוח האדם, הפרקליטות הצבאית, המשרד לביטחון פנים, ומשרד הכלכלה והמסחר.