רקדני בלט סנט פטרסבורג זכו אתמול לתשואות סוערות על הביצוע המרגש ועוצר הנשימה ביופיו של אגם הברבורים למוסיקה האהובה של צ'ייקובסקי.
הבלט הקלאסי על בימת בית האופרה בתל אביב סחף את הקהל לרגעי קסם ולמחוזות של ריחוף, במחול וירטואוזי שעוד לא נראה על בימותינו. התנועה הקלילה והחיננית , והרגליים התופפות על קצות האצבעות, נוגעות ולא נוגעות ברצפה, הפירואטים המסחררים, כמו גם הדואטים , ריקודי הסולו, והכוריאוגרפיה עם עשרות הברבורים השטים באגם העלו את מפלס העונג לגבהים שלא נודעו כאן.
התפאורה המצויירת נשאה את הקהל אל ליבה של האגדה הרוסית גרמנית על אודט הנערה שכושפה להיות ברבור, שרק עם אהבה אמיתית יוסר ממנה הכישוף.
אי אפשר היה שלא להיזכר ברקדנים האגדיים מרגוט פונטיין, רודולף נורייב ומיכאיל ברישניקוב.
המופע המהפנט הצית כמה מחשבות על האימונים המפרכים בהכשרת הרקדנים שמותחים את גבולות הגוף עד קצה היכולת, כדי להציג יצירה אנושית מושלמת.
והקהל הנלהב גמל להם במחיאות כפיים נמרצות ובקריאות בראבו נרגשות על יצירה אנושית מרהיבה ומלאת השראה שהצליחה להעפיל אל חוויית הנשגב .
במשך כל המופע לא יכולתי להפסיק להתגעגע ולחשוב על אניה ברוד, חברתי רקדנית הבלט שנולדה בסנט פטרסבורג, והפכה לפרימה בלרינה של להקת בת דור, הכוריאוגרפית מלאת ההשראה, שהעמידה דורות של רקדנים שהלכה לעולמה בטרם עת.