בתי חולים נתפשים אצלנו כמקומות מקודשים כמעט, הנועדים לשירות המטופלים. למרות המראות המזוויעים שאנחנו נחשפים אליהם באינספור סרטים סדרות טלוויזיה, הם מצטיירים לרוב כמקומות סטריליים, בהם רופאים ואחיות בחדרי ניתוח, עטויים מכף רגל עד ראש חלוקים שכובסו וחוטאו זה עתה, מעבירים זה לזה מכשירים רפואיים מחוטאים ומבהיקים מניקיון.

בשנים האחרונות שהיתי לא מעט בבתי חולים וצפיתי בלא מעט מחטי מזרקים נשלפות מאריזות סטריליות, מחוברות לצינורות פלסטיק סטריליים ומזרימות לגוף המטופל תרופות. אך מה קורה לכל הציוד הזה בתום השימוש בו? מה קורה להפרשות האנושיות המכילות שרידי תרופות שחלקן רעלים ממש? כאשר הדאגה לקרוב אהוב עומדת בראש מעייניך, שום תודעה סביבתית לא תעורר שאלות כאלה במוחך, אני, לפחות, פשוט לא ראיתי את הפסולת הזאת.

זאת ועוד, מדי פעם צצות ידיעות על הידבקות במחלות בבתי חולים, מחלות קטלניות לפעמים. אבל נדמה לי שאצל רובנו הן מסווגות בקטגוריית "לי זה לא יקרה". בתודעת רובנו המונחים "פסולת" ו"בריאות" הם דבר והיפוכו.

על פי ארגון הבריאות העולמי, פסולת המופקת מפעילויות רפואיות כוללת טווח חומרים נרחב: מחטים ומזרקים משומשים, חלקי גוף, מדגמי נוזלי גוף, דם, חומרים כימיים, תרופות, מכשירים רפואיים וחומרים רדיואקטיביים.

טיפול לא נאות בפסולת בריאותית עלול לחשוף את עובדי מערכת הבריאות, את המטפלים בפסולת, את המטופלים ואת הציבור כולו לזיהומים, רעלים ופציעות, והוא עלול לזהם את הסביבה. חיוני מאוד שכל חומרי הפסולת הרפואית יבודדו במקום היווצרם, יטופלו כיאות, ושניפטר מהם מתוך שמירה על בטיחות הציבור והסביבה.

ממשלת הולנד שואפת להדק את קשריה הכלכליים עם מדינת ישראל, ובשבוע שעבר אירחה קבוצת עיתונאים ישראלים לסיור במתקנים ומפעלים העוסקים במחקר ופיתוח בתחומי הסביבה והקיימות. בין היתר ביקרנו בבית החולים רייניר דה גראף (Reinier de Graaf) שבעיר דלפט. בית החולים הזה ושותפיו, לרבות תמיכה נדיבה של האיחוד האירופי, הרימו את הכפפה ופיתחו את מערכת "פארמה-פילטר", הפועלת בו מאז אפריל שעבר.

כל סוגי הפסולת כמעט, לרבות מחטים, נגרסים בטונטו

מערכת פארמה-פילטר משתמשת במערכת הביוב הקיימת ומסלקת פסולת רפואית, אורגנית ולא אורגנית, ממי הביוב. מתקני גריסה, שפותחו במיוחד למערכת וזכו לכינוי "טונטו", מותקנים בבית החולים במקום מתקני שטיפת סירי הלילה המסורתיים ובכל מקום שבו נוצרת פסולת. כל סוגי הפסולת כמעט, לרבות מחטים, נגרסים בטונטו ונשטפים במערכת הביוב הקיימת, הממשיכה להוביל בלי תקלות את כל הפסולת המקובלת.

מחוץ לבית החולים הוקם מתקן טיהור הקולט את כל מערכת הביוב, מתסיס את הפסולת האורגנית, מטהר אותה מרעלים ומייצר בתוך כך גז ביולוגי. הגז הזה הוא מקור האנרגיה והחימום של מערכת פארמה-פילטר. כל מי השפכים מטוהרים ומנוקים משרידי תרופות.

חומרים שאינם ניתנים להתססה מטוהרים במאה מעלות ונשלחים בינתיים לשריפה. הנוזלים המופקים מהתהליך מטוהרים משרידי תרופות, רעלים, וירוסים ובקטריות, עד לרמה שאין להבחין בהם כלל בתוצר הסופי. הם משמשים לפעולת המגרסות, לשטיפת אסלות, למתקני צינון ועוד.

כחלק מהמהפך המחשבתי הכרוך במערכת הוחלפו מוצרים המחייבים סטריליזציה אחרי כל שימוש במוצרים חד-פעמיים, בהם סכו"ם ומשתנות אישיות ("בוטה" לגבר ו"אולה" לאשה), המיוצרים מפלסטיק אורגני זול מאוד ומתכלה. לא זו בלבד, אלא שכל אחד מהמוצרים האלה עוצב בצורה חדשנית, למרב נוחות המשתמשים.

החולים ובני המשפחה מחממים אוכל בעצמם במיקרוגל

גם האכלת החולים כפי שהיא מוכרת לנו נעלמה. כל חולה או קרוב משפחה יכול לגשת בכל שעה משעות היום למקרר, לבחור אחד מ-14 מגשי אוכל, לחמם אותו במיקרוגל ולהשליך אותו, לרבות הצלחות והסכו"ם אל הטונטו בסיום הארוחה. אין עוד שטיפת כלים.

איסוף הפסולת תוך עיבודה בנפרד מאפשר שליטה רבה יותר בפסולת בית חולים מסוכנת. במונחי עבודה, השימוש באולה ובבוטה חוסך כארבע דקות מידי יום לכל מטופל; עבור כל 200 מיטות אשפוז השיטה חוסכת כ-547,500 ליטר מים חמים בשנה וכ-43,800 פעולות חיטוי ידניות.

עכשיו נשאלת השאלה, מתי ירימו משרד הבריאות ובתי החולים שלנו את הכפפה?

* הכותב היה אורח של ממשלת הולנד בסיור עיתונאים