דוקטור, רשות השידור חולה. אה, היא כבר מתה.

הכותרת 'רשות השידור של בראל', אינה לקוחה מן העבר. התפטרות מגיש מבט ינון מגל אמש היא רק עוד קש במדורה הבוערת בעוצמה, במוסד המנוהל בשלט רחוק על ידי מנכ"ל שפרש לאחר דו"ח חמור של מבקר המדינה לפני כשמונה שנים. עכשיו, אנשיו עושים את העבודה. פחד וטרור, נפוטיזם, ריגול: אלה חלק מהשיטות שמופעלות היום במסדרונות הטלוויזיה והרדיו. אגודת העיתונאים מצטרפת למאבק ואומרת: הניהול פוגע

מה יש לסגן הבכיר למנהל הטלוויזיה זליג רבינוביץ', רעייתו אילנה זנגילבף רבינוביץ' שמונתה באחרונה לתפקיד רכזת כח אדם של קול ישראל ולחבר מליאת רשות השידור, לעשות בפגישות משותפות עם מנכ"ל רשות השידור לשעבר יוסף (ג'ו) בראל?

למגפון נודע על קיומן של פגישות מסוג זה עם בראל, שהודח בשנת 2005 על ידי אהוד אולמרט. אולמרט היה באותה עת השר הממונה על רשות השידור. ההדחה בוצעה בעקבות דו"ח מבקר המדינה שגילה בין היתר, כמה מפתיע, תופעות של נפוטיזם ברשות השידור.

כדאי להרגיע, הנפוטיזם נמשך: מקורבי בראל , ידידיהם וקרובי משפחותיהם ממשיכים להחזיק במושכות ברשות השידור. זה מתחיל במנכ"ל יוני בן מנחם, בעוזרו הבכיר זליג רבינוביץ' שהיה בעבר עוזר צלם, במינוי של זנגילבף-רבינוביץ' שהיתה בעבר מזכירתו-דוברתו המסורה של בראל לתפקיד ברדיו. גיסה של זנגילבף, מאיר בר מונה לתפקיד מנהל מחלקת הספורט בטלוויזיה, אחותה עדה גל אמויאל היא מאפרת והגיס השני יעקב אמויאל הוא איש אביזרים בטלוויזיה. רעייתו של שלמה גנור, מנהל הטלוויזיה בערבית, גם היא מקרובי משפחת הזוג רבינוביץ', ובנו של גנור עובד בערוץ הראשון כגרפיקאי. באחרונה, מונתה בתו של בראל, מירה בראל, לתפקיד עורכת בכירה ברשת א' של קול ישראל- בעיצומו של עידן פיטורים וקיצוצים.

"יש פה חונטה של חבריהם וקרוביהם של בראל ואנשיו" אומר לנו איש טלוויזיה בכיר: "הם עובדים בשיטות של הפרד ומשול, הם מצ'פרים את מי שהם רוצים ופוגעים במי שאינו מאנשי שלומם".

דוגמאות לא חסרות. הדברים נעשים אמנם במחשכים, אבל פתאום עובדי חדשות ערוץ 1 מגלים שמישהו אחר עושה במקומם את העבודה כדי לגרוע משכרם על ידי מניעת תשלום שעות נוספות. יש עובדים המקבלים איומים. המכרזים האחרונים בטלוויזיה וברדיו , שהיו, רובם ככולם תפורים ממלאים תפקיד חשוב במינוי מקורבים וחברים ובהדחת שיירי המשטר הישן. כך, למשל, הודח אלישע שפיגלמן ממשרת האומבודסמן בדיוק עם תום כהונתו, (חמש שנים) מבלי שמונה לו ממלא מקום. ממילא, הוא טען בראיונות, ההנהלה הנוכחית לא התייחסה לדו"חות הביקורת שלו, שהאחרון בהם היה חמור במיוחד. עתה, אומרים גורמים ברשות השידור, נעשה מהלך להורדת תנאי הסף במכרז לתפקיד כדי להתאימו למועמד המתאים.

הדחתו של מנהל מחלקת התעודה איתי לנדסברג (שזכתה עתה לצו מניעה של בית הדין לעבודה), גם היא מאפיין של התנהלות זו.

"מציבים אנשים בתפקידים שממציאים עבורם. יש כל הזמן תחושת שטינקריות" אומר לנו אותו בכיר בטלוויזיה. "ינון מגל ומרב מילר שמעו על הרצון להחליפם מהעיתונות. הם לא ידעו על כך בכלל, ובה בעת ערכו פה, מתחת לאפם, מבחני מסך למועמדים רבים".

על ההתנהלות הקלוקלת של הנהלת רשות השידור, עומדת גם אגודת העיתונאים בירושלים, המתייצבת מאחורי ינון מגל לאחר התפטרותו: 

"אגודת העיתונאים בירושלים, מודאגת מהמתרחש בחטיבת החדשות של ערוץ 1, על רקע התפטרותו של מגיש מבט ינון מגל. התחושה במסדרונות הטלוויזיה קשה, ומתקבל הרושם כי הניהול פוגע בעובדים וותיקים ומקצועיים, – במקום לקדם תכניות חדשות ובראשן מהדורת מבט.אגודת העיתונאים בירושלים מסייעת לינון מגל בהתנהלותו של מול רשות השידור".

ואכן, מכתב ההתפטרות של ינון מגל הוא אמנם רק פרק בסאגה, אך תכניו אומרים הרבה:

"לפני ארבע שנים וחצי, נגד כיוון התנועה הכללי, בחרתי לעזוב משרה בטוחה בערוץ מסחרי לטובת תפקיד בשידור הציבורי… לצערי הרב, מנהליה הנוכחיים של רשות השידור סבורים ש'הטלוויזיה זה אני'. הציבור היחיד שהם דואגים לו הוא הם עצמם, ותרומתם התקשורתית הבולטת היא הדלפות מרושעות נגד הכפופים להם. במשך חודשים אני עובר, כמו רבים מעמיתיי, מסע התעמרות שכל קשר בינו לבין ניהול ענייני או מקצועי הוא מקרי בהחלט. אני סופג מכתבי נזיפה והזמנות לשימוע בגלל שהעזתי לפרגן לקולגה שעזב ובגלל סוג הנעליים שאיתן באתי לעבודה. אני חוטף הנחתות שונות ומשונות …  מסע הרדיפה שעברתי … מעולם לא נתקלתי בסטנדרטים כה נמוכים וברמת ניהול כה נמוכה הן מבחינה ערכית והן מבחינה מקצועית. אין אלא להצטער על כך שהשירות הציבורי שעולה לאזרחי המדינה כסף רב מנוהל בצורה שהדרך היחידה לכנותה היא הפקרות".

מגל מציין בסיום מכתבו כי "בנסיבות אלה, בהן מונעים ממני בכוונה תחילה למלא את התפקיד שלשמו התבקשתי להגיע לרשות השידור, פוגעים בי בכל דרך אפשרית, מרעים את תנאי עבודתי ללא הכרה, ומפרים ברגל גסה את חוזה העבודה שנחתם איתי, איני רואה ברירה אלא להפסיק את עבודתי. צר לי על כך, אך לא אוכל לתת ידי למעשים המתרחשים כעת".

תגובת רשות השידור למכתב ההתפטרות של מגל :

"טענותיו של מגל הועלו בעקבות בקשתו של מנהלו משה נסטלבאום מנהל חטיבת החדשות לשבצו ל-5 ימי עבודה בשבוע כפי שנחתם עימו בחוזה ההעסקה.
מגל שהיה מורגל בהגשת 4 פעמים בשבוע את מהדורת החדשות התרעם על הדרישה וטען באוזני מנהלו "האם אתה מצפה ממני שלא אראה את ילדיי חמישה ימים בשבוע?".
רשות השידור מחזיקה בדעה שעובד שעלות שכרו נעמדת בכ- 60,000 ש"ח צריך להגיע לפחות 5 פעמים בשבוע למשך כ-6 שעות עבודה במערכת להגשת מהדורת "מבט".
חרב הפיטורים והקיצוצים מונפת מעל מאות עובדי רשות השידור ועל מגל, מגיש בכיר בחטיבת החדשות מוטלת האחריות  להוות דוגמא לעובדים ולא להיפך.
עוד נמסר ממשה נסטלבאום מנהל חטיבת החדשות  כי מגל סירב לעמוד לרשות המערכת. ולהגיע  במשך תקופה ארוכה לישיבות ולכתוב את הפתיחים למהדורה, למרות שחוזה העבודה שלו מחייב לעשות כך. נוצר הרושם שלמגל אין שום עניין אמיתי בעבודת המערכת וכל מה שמעניין אותו הוא שכרו ותנאיו הנלווים. מן הראוי להדגיש, כי חוזה העסקתו של מגל אינו מחייב את רשות השידור להעסיק אותו רק בהגשת המהדורה המרכזית ועל פי החוזה, מגל אמור היה לעמוד לרשות המערכת בכל עבודה עיתונאית, דבר שכאמור סירב לבצע בתקיפות".