משפט פשוט לכאורה. קצר ולעניין, שבע מילים. אך למרות שמדובר במשפט בעברית, ישנן שלוש מילים לועזיות: 'סומלייה' מאיטלקית, 'בלנד' מאנגלית, ו'ארומה' מצרפתית. המשפט מרובה-השפות הזה נכתב ב-2007 בכתבת יין באחד מהעיתונים המובילים, על ידי שי שגב, עורך מדור זה. זה גם המשפט שהוביל להשתלשלות אירועים שנסתיימה אתמול, שלישי, בהשקת מילון היין של האקדמיה ללשון העברית.

באירוע צנוע וחביב במכון הצרפתי בשדרות רוטשילד, בנוכחות שגריר צרפת בישראל, כריסטוף ביגו, פרופ' משה בר-אשר – נשיא האקדמיה ללשון העברית, ואושיות יין מקומיות, הושק מילון היין העברי. המילון, עברי – אנגלי/צרפתי, מכיל 220 מונחים מעולם היין, וכולל מילים חדשות בשפה העברית, לצד מילים שנשאלו חזרה מהמקורות, כגון התלמוד והמקרא.

שגב סיפר באירוע, שלאחר שכתב משפט זה, הכתה בו מיידית, הזרות של השפה שבה הוא השתמש לתאר פעולה פשוטה. לאחר טלפון לאקדמיה ללשון העברית וכמה שבועות של בירוקרטיה, מצא עצמו שגב כיו"ר וועדה מטעם האקדמיה, שמטרתה לעברת את עולם מונחי היין, שנשאב ברובו משפות זרות.

כשפרופ' בר-אשר דיבר, הוא העלה את השאלה, האם אכן הציבור ישתמש בסל המילים החדשות. מניסיונו שלו, חלק מהמילים תופסות וחלק אחר נעלם לתהום הנשייה של השפה העברית. אך הוא בירך על היוזמה, בעברית צחה מעוטרת ב-ח' ו-ע' מדויקות ועדינות. אכן היוזמה מבורכת. בזמנים שהשפה שלנו סובלת מתדמית מאוד לא 'קולית' (לראייה: רוב המותגים המובילים בארץ בחרו לעצמם מילים לועזיות, והדור הצעיר שוזר את דיבורו במילים רבות השאולות מהשפה האנגלית), זה נחמד וראוי, שכן נעשה המאמץ, לא רק לשמר את השימוש בעברית, אלא גם לעדכן את השפה ולענות על צרכים שמתעוררים.

תרבות היין התפתחה לעין שעור בשני העשורים האחרונים. כמו כן, גם השיח סביב היין. לדבר על היין שאנחנו שותים הפך לדבר שבשגרה, ומכיוון שההתעוררות הציבורית סביב יין צברה תאוצה כה מהירה, מילים רבות נשאלו משפות זרות, בעיקר מצרפתית ואיטלקית. זה תהליך טבעי בשפה שלנו, שמשחקת חתול ועכבר עם השפות הזרות, כמו שאפשר לראות בתחום האינטרנט ששם אנחנו מדברים כמעט רק באנגלית, אבל עדיין עם מבטא ישראלי. אגב, ל'אינטרנט' יש כבר מילה בעברית, מרשתת.

צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל, אמר בחצי חיוך שהוא מקווה שעכשיו שאנחנו יכולים לדבר על יין בעברית, תהייה גם עלייה בצריכת היין בישראל. מגדלי הענבים משוועים לכך שנשתה יותר יין, ולמרות הפופולאריות העצומה לה זוכה היין, מסתבר שאנחנו שותים מעט מאוד ממנו. 4.5 ליטר יין לשנה, פר קפיטה, זה הכל. לשם ההשוואה, בארצות הברית מדובר על 9.5 ליטר ובאנגליה 21 ליטר. צרפת ואיטליה משחקות אותה עם 43. איפה שותים הכי הרבה יין בעולם? בוותיקן – 54 ליטר יין לשנה פר כומר. אז אנחנו שותים ממש מעט יין, אבל מעניין לציין שמעדיפים יין מקומי בצורה גורפת – 35 מיליון בקבוקי יין מתבקבקים כל שנה בישראל, לעומת 5 מיליון בלבד שמיובאים. מאוד כחול-לבן מצידנו.

אז איך אומרים בעברית "הסומלייה טעם מן הבלנד ותיאר את הארומה"? מעתה אמור: אוצר היין טעם מיין הממסך ותיאר את הבשומת.

ניתן לעיין במילון היין העברי המלא כאן.