Skip to content

כיצד נחזק את הקהילות שלנו כדי לתמוך בבריאות

אם אכילת סוכר נחשבת מזיקה בקהילה שלנו, סביר להניח שלא נאכל סוכר, לעומת זאת, אם רק אנחנו רואים את נזקי הסוכר - נתקשה מאוד ללכת נגד הזרם שרואה בממתקים אמצעי להשפעת חיבה על נכדים, רואה בעוגות את עיקר המסיבה ובשוקולד - סמל לאהבה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בעשור האחרון יצא לי לעבור וללמד במוסדות רבים בישראל – ממוסדות אקדמיים, דרך מכללות ועד מסגרות לגימלאים וללומדי חוץ. מכל אלה השכלתי ונהניתי, אך מצאתי שחסר מסלול לימודים שייגש אל הידע ההיסטורי והתזונתי הקיים כאל מכלול תרבותי, חברתי וקהילתי ויעניק כלים למחקר ולטיפול פרטני כאחד. כמטפלים העוסקים בבריאות אנחנו נוטים רוב הזמן לעסוק במחלות, אבל כהיסטוריון אני יודע שזה לא תמיד היה כך.

מה אנחנו יודעים שצריך לעשות כדי להיות בריא? לאכול ירקות זה בריא, לעשות התעמלות זה בריא, להיות רגוע זה בריא. הסעיפים האלה ב'הסברת הבריאות' המודרנית מצחיקים אותי, הם מזכירים לי איך ההתמחות הרפואית שלנו כיום מקרבת אותנו מאוד להבנת הפעילות של מפרק כלשהו בגוף, אבל מרחיקה אותנו מהבנת הפעולה האנושית הכוללת.

בהרצאות שאני עורך בנושא נזקי הסוכר המסקנה המתבקשת היא שכדאי להפסיק לצרוך סוכרים מעובדים. התגובות נעות לרוב בין "איך אני אעשה את זה כשיש כל-כך הרבה סוכר מסביב?" לבין "אם אפסיק לאכול סוכר אז לא יהיה טעם יותר לחיים שלי". אולי יפליא אתכם לקרוא, אבל אני סבור שהטענות האלה נכונות – מאוד קשה להפסיק לאכול סוכר. זה קשה עד בלתי-אפשרי בתרבות שבה סוכר מייצג תכונות נחשקות כמו אהבה, יצירתיות, תאווה ותשוקה.

עוגות נשיקה (צילם: דן בר-דוב)
עוגות נשיקה - חיבור בין שוקולד לרגש (צילם: דן בר-דוב)

אכן, התשובה לצורך שלנו לשמור על הבריאות נמצאת בתרבות ונעוצה בקהילה.

ממחקרים רבים עולה שאחד הגורמים החשובים ביותר לאיכות ולאריכות החיים שלנו היא הקהילה שלנו, ובעיקר מידת הלכידות שלה. הקהילה לא משפיעה רק על הביטחון האישי שלנו, על מצב הרוח שלנו ועל התמיכה שאנחנו מקבלים במצבי מצוקה, אלא היא גם מתווה את התרבות שבה אנחנו חיים, את הדברים שאנחנו רואים בהם ערך. אם אכילת סוכר נחשבת מזיקה בקהילה שלנו, אז סביר להניח שלא נאכל סוכר, לעומת זאת, אם רק אנחנו רואים את הנזקים של הסוכר – נתקשה מאוד ללכת נגד הזרם הסוחף שרואה בממתקים אמצעי להשפעת חיבה על נכדים, רואה בעוגות את עיקר המסיבה ורואה בשוקולד סמל לאהבה.

כל זה איננו מוריד מהאחריות האישית שלנו, אלא עוזר לנו להבין את המערכת שבה אנחנו חיים.מתוך הבנת המנגנונים האלה אנחנו יכולים למנף את התובנות לעשייה משמעותית שתתמוך בשינוי שאנחנו מבקשים מאנשים ליצור באורחות חייהם.

הנהגת הבריאות

אגרות "הנהגת הבריאות", ז'אנר ספרותי ברפואה הוותיקה ששימשה באזורנו לאורך ההיסטוריה, נכתבו עבור הבריאים. אגרות הז'אנר, אחת מהם נכתבה ע"י הרמב"ם, נועדו לשמירה על הבריאות ולא עסקו בתרופות או בסימפטומים. הכללים נגעו בכל תחומי החיים – החל ממה כדאי לאכול, דרך איך לישון, איך להתקלח וכלה באופן ההתנהגות הרצוי לצורך כך.

זו דרך המחשבה שאנחנו מבקשים להחיות –רפואה שלא עוסקת במחלות או בריפוי סימפטומים, אלא דווקא נועדה לבדוק מהם הגורמים שמביאים לתחלואה ומוציאים אותנו מאיזון.

עוגת חלבה (באדיבות טלי מאיר-צ'יזיק)
אפשר גם אחרת. עוגת חלבה (באדיבות טלי מאיר-צ'יזיק)

ב-11.4 נקיים במכללת דאו (רמת-יוחנן) כנס פתוח (כניסה חופשית) בנושא, שבו נתחיל את הצלילה שלנו מעבר למחלות, אל תוך הגורמים שעומדים ברקע של המחלות ומחוללים אותן. מהו המצע שעליו צומחים בריאות וחולי? כיצד התרבות שלנו תומכת במחלות וכיצד נוכל לחזק את הקהילות שלנו כדי לתמוך בבריאות?

אחרי הכל, אין טעם לקחת תרופה אם ממשיכים לחיות אורח-חיים שתומך במחלה.

[related-posts title="עוד בנושא קהילה ותזונה"]
__________________________________________________________________________________________
 ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק הוא היסטוריון של מסורות התזונה והרפואה המקומית. מחקר התיזה שלו עסק בשיטות השונות לשימור מזון לאורך ההיסטוריה, מחקר הדוקטורט שלו נסוב סביב "ג'אווהר" – תפישת העולם של הרופאים המקומיים במזרח-התיכון באלפי השנים האחרונות. בנוסף לאלה הוא מתמחה בחקר שיטות הריפוי המקומיות, באופן התקנת המזון וליקוט צמחי-בר למאכל. ספריו, "צמחי-בר למאכל" ו"דברים שאוכלים מכאן", ראו אור בהוצאת מפה. אתר מזון-איזון
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן