לפיד החליט הערב להתייחס לדברי הביקורת שהושמעו על תכניות הקיצוץ העתידיות, לפני פגישתו מחר עם ראש הממשלה נתניהו, כדי לקבל הכרעות לא קלות באשר לטיפול בגירעון. לכן הוא הדגיש בדף הפייסבוק שלו, כי "כלכלה לא משנים ביום אחד, וגם לא בשלושה שבועות. קודם כל צריך לחזור להתנהגות אחראית כדי שלא נהפוך להיות יוון או ספרד. אני יודע שזה לא קל, אני יודע שהגזירות מפחידות ואנשים לא גומרים את החודש, אבל מה שאנחנו מבצעים עכשיו הוא תיקון כואב והכרחי, והוא לא יימשך יותר מדי זמן".

לא חשף פרטים

לפיד לא חשף פרטים מתכניתו המתגבשת, הוא רק היה מוכן לגלות כי "כל מה שאנחנו עושים היום הוא חלק מתכנית ארוכת-טווח שתביא לשינוי עומק בחינוך, בדיור, בהורדת יוקר המחיה, בשוויון בנטל, בכל מה שחשוב לאדם העובד בישראל. בשביל זה אנחנו מקימים את קבינט הדיור, בשביל זה מוקמת ועדת השרים לשוויון בנטל, בשביל זה יוקם קבינט מיוחד לטיפול ביוקר המחיה, בשביל זה אנחנו מקדמים את 'עשור החינוך'".

בפניה ישירה לציבור הוא כתב:

"נהוג לומר שלישראלים אכפת רק מהכסף שלהם. אני לא מאמין בזה לרגע. הישראלים לא כועסים כי קשה להם – יום הזיכרון המתקרב הוא תזכורת עצובה לכך שכבר עמדנו יחד בקשיים גדולים הרבה יותר – מה שמכעיס אותם היא התחושה שהכסף הולך למקומות הלא נכונים, ושהממשלה לא זוכרת שהיא צריכה להתייחס בחרדת קודש לכל אגורה מכספי המיסים שלהם.

"את זה בדיוק אנחנו משנים עכשיו. אנחנו מאזנים את התקציב בידיעה ברורה שזה כרוך במחיר כואב. אנחנו משנים סדרי עדיפויות למרות שאנחנו יודעים שהרגלים קשה מאוד לשנות. אנחנו מחזירים לשולחן את האחריות ההדדית ואת הצורך להיות הוגנים.

"זה ייקח זמן, אבל זה יצליח. זה יצליח מפני שנהיה נחושים וסבלניים ולא נכנע לשיח פופוליסטי וקצר-רוח. זה יצליח מפני שבמקום לחלק כספים לכל מי שקרוב לצלחת, נהיה מרוכזים באדם העובד ובצורך לשפר את חייו.

"זה יצליח מפני שהבחירות האחרונות לימדו אותנו שבעיתות משבר אפשר וכדאי לפנות לציבור הישראלי ובמקום להבטיח לו הבטחות ריקות מתוכן לומר לו את האמת: באנו לשנות, ואנחנו זקוקים לעזרתך".

גידול יעד הגירעון

בסוף השבוע התרבו השמועות, כי ישנה כוונה לשנות את יעד הגירעון. אלה המצדדים בזה טוענים כי כל אחוז שינוי ביעד משמעותו 9 מיליארד שקל. כלומר, אפילו הגדלה חלקית, כמו למשל להסתפק רק ב-5 מיליארד שקל, יחסוך קיצוץ בתחומים כואבים. סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מתנגד מאוד למהלך שכזה כי לדבריו חריגה בגירעון ממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית, והגידול בהוצאה הציבורית (ביחס לתחזית הבסיסית) משקף גידול בצריכה הציבורית, בהשקעות ובתשלומי שכר.