תוכנית התיירות החשובה והמשמעותית ביותר בישראל, נמצאת בהליכים ועד סוף שנת 2014 היא אמורה לעבור הליכי אישור. מדובר בתוכנית לפיתוח אזור התיירות של ים המלח, שהממשלה הקציבה לו את הסכום הניכר של 850 מיליון שקל במהלך חמש שנים.

ניתוח המצב הקיים הושלם, שני הפרקים הראשונים של תסקיר השפעה על הסביבה הוגשו במאי 2013 ועד סוף השנה הנוכחית, 2013, אמורה להיות מוגשת התוכנית הסטאטוטורית.
בתחילת 2014 יוגש תסקיר ההשפעה על הסביבה במלואו ולקראת סוף 2014 – פרסום הפקדה והליכי אישור התוכנית.

ההתחלה היתה בינואר 2012, עת הטילה הממשלה על משרד התיירות, באמצעות החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י), להוביל הכנת תכנית חדשה למתחם התיירות הקיים בים המלח והקמה וביצוע של התשתיות הציבוריות.

להכנת התכנית גובש צוות תכנון הכולל אנשי מקצוע מובילים בתחומם. באוגוסט 2012 נבחרה חברת הייעוץ הבריטית דלויט לתכנן את הפרוגרמה לפיתוח אזור הביניים, שמשתרע בין חמי זוהר לעין בוקק. הפרוגרמה מפרטת את המלונות, האטרקציות התיירותיות והעסקים שייכללו במתחם. עד כה הוחלט כבר על בנייתם של אלפי חדרי מלון חדשים באזור. כמו כן מפרטת הפרוגרמה את סוגי התשתיות הנדרשות.

לפני כשנה התקיימה סדנת חשיבה ראשונה בנושא, בהשתתפות צמרת משרד התיירות, מומחים וגורמים נוספים מתחומי התיירות בישראל. ב-8 במאי השנה כונסו גורמים משפיעים בתחומי התיירות בישראל לסדנת חשיבה מס' 2, ביניהם נציגי המלונאים, לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, התאחדות סוכני הנסיעות והתיירות ועוד.

האדריכל עמוס ברנדייס, שהופיע בפני משתתפי הסדנה, פירט כי תוכנית המלונאות הקיימת בים המלח, משתרעת על כ-3,300 דונם בארבעה מתחמים: נווה זוהר, חמי זוהר, עין בוקק ובאזור הביניים – שחלקו נמצא במקום נחות, ללא נוף, ליד כביש 90 ו/או בשיפוע תלול.

עשר פרוגרמות צומצמו לשלוש

כיום כוללים אזורים אלה 15 מלונות ובהם 3,865 חדרים, כאשר צפיפות הבנייה, אופייה וגובהה – שונים מאד מהמומלץ באזור הביניים. בתוספת מספר החדרים המאושרים לבנייה באזורים אלה ושלא נוצלו עד כה, יכול המספר להגיע ל-4,582 חדרים. לפי התחזיות, במלונות הקיימים ייתוספו במשך הזמן עוד למעלה מ-500 חדרים. בסך הכל ישנם 6,222 חדרים מאושרים בתוכניות מפורטות, כולל 3,865 הקיימים.

לדברי אדריכל ברנדייס, נבחנו לאזור עשר חלופות פרוגרמטיות שצומצמו לשלוש, נותחו והוערכו, ומומלצת חלופת הספא עם מרכיבים מהחלופה האקולוגית.

האדריכל הבינלאומי משה ספדיה, שיתכנן את הנראות האדריכלית של האזור, תוך התייחסות למאפיינים המקומיים והאזוריים, הציג בסדנת החשיבה את טיוטת הבינוי הראשונה (עוד לפני ועדות תכנון), אשר גובשה לאחר בניית מודל של השטח והתמקדות במספר מלונות בעולם, שהתאימו לפרוגרמה ולשלושת תחומי התיירות שהגדירה: תיירות משפחה, ספא ואקולוגיה.

ההחלטה הראשונה היתה להסיט את כביש מתחם התיירות של היום לגובה השטח, כדי שלא יפריע בפיתוח האזור. כדי ליצור רצף בין המלונות ולקשר ביניהם לטובת יצירת מתחם רב-הצעות למבקרים, תוכננה שדרה המקשרת בין כל המלונות, אשר חופפת לחוף ובה מסלול אופניים, מיני-שאטל ושביל הולכי רגל מוגן ומוצל. בכל אחד מן המלונות לאורך השדרה הזו תהיה אטרקציה, כך שהטיילת מחברת את האזור והופכת אותו למתחם בילוי כולל ורציף.

לחיזוק הקשר שבין הישן והחדש במתחם, יוקם בכניסה אליו, על הכביש – אשר כאמור יוסט למעלה – מרכז מבקרים חדשני ואטרקטיבי, ובהמשך לו, מרכז מסחרי עם חניון תת קרקעי, וכן מרכז כנסים עם זיקה למלונות מסביב, ולידו ייבנה מלון חדש, באווירה כפרית, עם חדרים בתוך המים.

מעל למלון לאונרדו פלאזה ייבנו מלונות חדשים. הבנייה החדשה במתחם תהיה בגובה העצים, ולא מלונות רבי קומות. לדברי ספדיה, יידרשו אחריות ציבורית של המועצה האזורית לתשתיות של גינון, וכן השקעה פרטית של המלונות הקיימים באחזקת הגינון והסביבה, כדי לחבר את הישן עם החדש.

לדעת ספדיה זהו תנאי קריטי, שכן ללא השקעה במלונות, הפרויקט עלול להיכשל. בשלב השני של התכנון, ייבנה מרכז הספא, ובשלישי – המרכז האקולוגי.

למשוך מותגי מלונות בינלאומיים כמפתח להצלחה

בהרצאה שנשא האדריכל ספדיה במסגרת כנס עיצוב ואדריכלות בתחילת מאי בנושא "ים המלח – לקראת עתיד חדש", הוא מנה מספר הנחיות שיווקיות לפיתוח המתחם: יש לפנות לשוק האירופי הבינוני-גבוה; למשוך מבקרים חד-יומיים לבלות לילה בישראל; לפנות לכל קבוצות הגיל של התיירים ולהישען פחות על משפחות; ליצור מרכז ספא ברמה עולמית למבקרי היום; להשקיע בתשתיות ובסביבה הנופית; לבנות על ההסטוריה ועל כוח הריפוי של ים המלח; לבנות תשתיות שיוכלו להתחרות עם אתרים דומים באזור; לשווק את ים המלח כיעד ים תיכוני ועם זאת אקזוטי וכן למשוך מותגי מלונות בינלאומיים כמפתח להצלחה, תוך שיפור התשתיות והמתקנים.

ספדיה ממליץ להכריז על האתר כאתר אקולוגי וייעודי לספא. לבנות אותו בבנייה נמוכה ולא צפופה, – כמו וילות וכפרי נופש בבנייה נמוכה עד בינונית – שתשתלב בטבע. כדוגמה הוא מביא את מלון ארבע העונות בשארם א שייח שבסיני וכן וילה אקולוגית על קלונסאות במלזיה.

הוא הזכיר גם את מלון ישרוטל בראשית במצפה רמון, כדוגמה לכפר נופש אקולוגי עם בנייה נמוכה המשתלב בטבע ובנוי מאבן מקומית, וכן את כפר הנופש מובנפיק ים המלח בצידו הירדני ומלון קמפינסקי אישתר, גם הוא בגדה המזרחית של ים המלח.

ניק ואן מארקן, שותף וראש המחלקה לייעוץ נסיעות, מלונאות ונופש בחברת דלויט, הרצה אף הוא בסדנת החשיבה השנייה לפיתוח ים המלח והדגיש כי מטרת הפרוייקט היא למצב את ים המלח ולהציבו על מפת התיירות העולמית.

לדבריו, מתחרותיה של ישראל מסתמכות על שילוב דומה של ביקוש לתיירות אזורית חוצת גבולות וכי לים המלח פוטנציאל תיירותי להשתמש באזור ים המלח כבסיס לטיולים במצדה, במדבר ובירושלים.
ואן מרקן ציין כי לים המלח יתרונות ייחודיים ובהם הכרה עולמית (ים המלח הגיע למקום גבוה בתחרות 7 פלאי עולם הטבע, ע"ר), מים מבריאים, היותו המקום הנמוך בעולם, בעל מבנה גאולוגי ייחודי, סביבה טבעית לא מופרת, אטרקציות מקומיות, מזג אוויר נוח כל השנה ונהנה מתמיכה ממשלתית.

ואן מרקן: "למרות שלים המלח מגיעים בשנה כ-1.4 מיליון מבקרים שאינם לנים באזור, מלונות ים המלח הם בעלי התפוסה הגבוהה ביותר בארץ והיא עומדת על 77%. עם זאת, מתוכה רק 25% היא של תיירות נכנסת והשאר לינות של ישראלים". משרד התיירות הצהיר בעניין זה, כי מטרתו להגדיל ל-50% את מספר לינות התיירים באזור ים המלח ולשדרג את רמתו לרמת דה לקס.

אשר למצב הקיים, ציין ואן מרקן, שאזור ים המלח ברמתו הנוכחית אינו עונה על הציפיות של התיירות הבינלאומית. "התחרות הבין-אזורית הולכת ונעשית מגוונת יותר, מבודלת ומוטית עיצוב" אמר והביא לדוגמה אתרים בדובאי, בעומאן ואף הוסיף כי הדור הבא של אתרי נופש נמצא בבנייה ממש על מפתנה של ישראל – בעקבה שבירדן, ובהם פרוויקט איילה, (Ayla), סאראייה וטאלא ביי. לכך יצטרף בקרוב פארק נושאי בסגנון פלנטריום.

בדברי הסיכום שלו אמר ואן מרקן: "אומרים שלים המלח יש פוטנציאל להיהפך ל'יעד חובה', אך לשם כך נדרשת מחוייבות של ממשלת ישראל ושל משקיעים, כדי להשיג את המהפך במקום. לישראל יש פוטנציאל תיירותי גדול, אך היא פועלת בסביבה פוליטית בעייתית. מבחינה מלונאית, נדרשים מלונות 'אותנטיים' שלא יבקשו להתחרות במחירים הנמוכים של המלונות במדינות השכנות".

הוא הוסיף כי כדי למשוך השקעות לפרויקט דרושה יוזמה ניכרת, אבל זו תאפשר פיתוח בר קיימא שיספק יתרונות כלכליים לישראל. "על הפיתוח יהיה להיעשות בצורה אינטגרטיבית משולבת, כדי להבטיח את הזיקה (לינקג') בין האתר הקיים לבין החלקים החדשים".

ואן מרקן הזהיר שבנייה מופרזת של מלונות תוריד מערכו של האתר והציע תוספת של כאלף חדרים חדשים בלבד, תוך השקעה ניכרת בתשתיות ובשירותים.

ימים יגידו אם המתכננים יעדיפו תת-פיתוח של אזור ים המלח, וכך יוציאו מתחת לידיהם אתר תיירות ייחודי, כפי שראוי שיהיה, או שיהפכו אותו לאילת שנייה.