היום מתחילות הפגנות הענק במצרים השכנה, בהן מתכוונים מיליונים מתושבי המדינה למחות נגד שלטון האחים המוסלמים בכלל ונגד שלטונו של מורסי בפרט, מתוך כוונה להפיל אותו מהשלטון.

עד לפני כשנה, האחים המוסלמים היו חלק מתנועות האופוזיציה אשר יצאו נגד שלטונו של מובארק, ובכך הביאו אותו לפרוש מתפקידו. הבחירות האחרונות במצרים היוו אכזבה עבור כל מי שמחפש לראות את החופש גדל בעולמנו וחרד מהקיצוניות הדתית, המשתלטת (גם) על שכונתנו. שנה אחר כך ואפשר לומר, שהתקווה מתעוררת מחדש.

חוסר סיפוק מוביל לשינוי

מה שקורה במצרים קורה בתקופה זו גם בברזיל, בה יוצאים מיליוני אנשים לרחובות במטרה להפגין נגד הממשל. ייתכן ובברזיל המהומות יהיו אלימות פחות ודמוקרטיות יותר, אך בכל מקרה, אנו רואים בשני המקומות את אותה המגמה – סוף לעריצות, לדיקטטורה.

זהו איננו סוף סופי, כמובן; דיקטטורות מתקיימות בצורות שונות בעולמנו. אך מה שמורים ומתקשרים בעולם הרוח אומרים כבר שנים רבות מתרחש מול עינינו במהירות מפתיעה – אנשים מתעוררים, נזכרים בערך שלהם ודורשים שינוי. אנשים מתאחדים, מתקרבים זה לזה, ומסרבים להסכים לדרך הישנה בה הדברים עובדים.

כל זה, אתם בוודאי כבר מבינים את הכיוון שלי, מתרחש גם בתוכנו. מצד אחד, דרישה הולכת וגוברת בתוכנו להתחשבות עצמית. אנשים רבים מתעוררים בזמן הזה ומגלים שהחיים שלהם אינם כפי שהם רצו. חוסר סיפוק וחוסר שביעות רצון עולים – לא פעם באופן מפתיע – ממקומות עבודה, ממקומות מגורים, מזוגיות. תחושה שההתלהבות שהיתה בעבר איננה עוד, רצון במשהו חדש. פעמים רבות יש שקט בתחושה הזו, הנובע מהבנה פנימית שמשהו צריך להשתנות.

במקביל, שלל בעיות רפואיות מתגלות יותר ויותר, ביטוי לחוסר שיתוף פעולה וחוסר כבוד שיש לנו עם עצמנו ועם הגוף שלנו. כמו ההמונים במצרים ובברזיל, כך המוני התאים בגוף מתקוממים כנגד השלטון הישן.

מצד שני, יש ניסיון לחזור לשליטה הישנה והטובה. הרצון בשינוי מעורר פעמים רבות ביקורת פנימית, אשמה ובעיקר בהלה. אני שומע שוב ושוב אנשים המנסים לשכנע את עצמם להמשיך במוכר, בדרכים נעימות יותר או פחות. ההתמכרויות האנושיות מתגברות בתקופה הזו, ביטוי לאותה בהלה; כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים, כולם נצמדים למה שהם מכירים, לאותם אמצעים חיצוניים הנתפסים רגשית כמצילי חיים.

פרפורי גסיסה של הדרך הישנה

ביטוי למאבק בין שני הכוחות נמצא במקום נוסף בחדשות. מצד אחד ארצות הברית, בה ביטל בית המשפט העליון את החוק הפדראלי המגדיר נישואים כבין גבר לאישה בלבד. בכך אישר בית המשפט למדינות המבקשות זאת לאשר נישואים חד מיניים ומספק זכויות שוות לזוגות החד מיניים הנשואים.

מצד שני, רוסיה. כמו בימי המלחמה הקרה כך גם היום, שתי המדינות מייצגות תפיסות עולם מנוגדות, רק הפעם קהילת הלהט"ב עומדת במרכז. במדינת הענק, רוסיה, אוסר חוק חדש על יציאה מהארון ולאנשים מאותו מין להתנשק בפומבי. הפגנה בסוף השבוע נגד החוק הזה גרמה למשטרה לעצור את המפגינים, אלא שפעולה זו התעכבה בגלל סיבה אבסורדית: תומכי החוק היכו את המפגינים ואת השוטרים.

בעולם הרוח מתייחסים לכל זה כאל פרפורי הגסיסה של הדרך הישנה בה עבד העולם. אין זה אומר שמחר יהיה כאן גן עדן: תהליכים אנושיים לוקחים זמן ארוך יותר מכפי שהיינו (לעיתים) רוצים.

עם זאת, מי שמבקש להבין מה הרוח מנסה לומר דרך אירועי השבוע יכול לבחון את עצמו מחדש: היכן החופש והכבוד הפנימי גדלים, היכן הפחד מנסה לשלוט מחדש באמצעות חוקים.

* הכותב הינו מתקשר ומנחה סדנאות חופש להרגיש.