האיום הקיומי האמיתי לא יבוא מרמאללה, מבירות ערב או מטהרן. האיום הקיומי יבוא מירושלים - וליתר דיוק מקריית הממשלה אשר בבירת ישראל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
תכירו את האיום הקיומי האמיתי על מדינת ישראל. הוא לא יבוא עלינו מהאסירים המרצחים שמשתחררים היום לרמאללה; האיום הזה לא יבוא אלינו גם מרצועת עזה, מדמשק או מלבנון. אפילו טהרן אינה מסוגלת לאיים על קיומנו. האיום הקיומי יבוא עלינו מירושלים – וליתר דיוק, היישר מקריית הממשלה בירושלים. והאיום הקיומי כבר ניצב ממש בפתח.
רק היום מתפרסם ב"הארץ" הסיפור על פעילי המחאה, שכבר היום – שנתיים אחרי שיא המחאה – עזבו את הארץ לברלין, ללטביה, לקנדה. אלו חלק מהאנשים שהיו הדלק של המחאה – וזו רק ההתחלה. זה צריך להדאיג אותנו במיוחד משום שאם הייאוש הגיע גם אל פעילי מחאה מרכזיים – אנשים שהאמינו בסיכוייהם להזיז את הדינוזאורים בקריית הממשלה – אז מדוע שהאחרים לא ירימו ידיים?
רק אתמול הודיע האוצר על כוונתו לקצץ כעשרה אחוזים מהפנסיה של הפורשים לגמלאות. וזה בכלל לא משנה בכמה הסברים כלכליים נעטפה הודעת האוצר, כדי להמתיק את הגלולה המרה. אין גם שום חשיבות לעובדה שבעיית מימון הפנסיות היא בעיה כלל עולמית, בשל התארכות תוחלת החיים. המכה שמונחתת על הפנסיות – שתלווה מן הסתם גם בהארכה נוספת של גיל הפרישה – עלולה להיות הדחיפה האחרונה של צעירים מוכשרים ובעלי יכולת לעבר הירידה מהארץ. שלא לדבר על ה"מבוגרים" (מעל גיל 45 ומעלה) שפוטרו מהעבודה מפאת גילם ואינם מצליחים למצוא עבודה למרות ניסיונם וכישוריהם.
גם לאוהביה הגדולים ביותר של המדינה, ששירתו בצבא ובמילואים ומילאו את כל חובותיהם למדינה – יש סף שבירה. אפילו למצביעיו של יאיר לפיד ממעמד הביניים יש סף שבירה. והסף הזה הולך ומתקרב ככל שמתברר לצעירים, כי מעבר לכל הגזירות הכבדות שמוטלות עליהם – נלקחת מהם גם התקווה. ולצעירים של היום אין סיכוי להתקיים בכבוד בזקנתם, שלא לדבר על כך שרבים מהם לא יחזיקו מעמד בעבודתם אפילו עד גיל הפרישה – אלא אם הם יורשי טייקונים או שמזלם שיחק להם בצורה יוצאת דופן.
כדי לסתום לגמרי את הגולל על סיכוייה של המדינה לשרוד (מבלי שאפילו טיל אחד שוגר אליה) ישנה לפחות מחשבה – אם לא החלטה – אצל נתניהו או לפחות אצל חלק משריו שאפשר לוותר על שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לאירופה, כדי לשמר את ההתנחלויות. זהו איום קיומי של ממש, על מדינה שעד עתה הבינה כי תשתיתה הקיומית היא במדע. ולא לחינם נשיאה הראשון של המדינה היה המדען חיים ויצמן, שעבודתו המדעית בימי מלחמת העולם הראשונה, שהצילה את מאמץ המלחמה הבריטי – תרמה בצורה מכרעת לקיומה של הצהרת בלפור.
לכן, את קו המחשבה הזה, שניתן לוותר על מחקר לטובת יצהר – צריך לזרוק לאשפה. את קו המחשבה הזה מובילים ה"אח" בנט – אחי האומה – ומפלגתו. וככל שמדובר לפחות על בנט – זה נראה תמוה ומשונה שבעתיים. ה"אח" בנט – שעלה וצמח לממדיו הנוכחיים, כתוצאה מיזמותו המבורכת בתחום ההיי-טק – הוא הראשון שצריך להבין את חשיבות המחקר והפיתוח למדינת ישראל. אבל בנט נתון ללחצי האגף החרד"לי ורבניו הסהרוריים במפלגתו – ולא ברור עדיין, עד אנה יובילו הלחצים הללו את עתידה המדעי של מדינת ישראל.
רק בשבוע שעבר, בסיור שערך בנגב, התבטא ראש הממשלה נתניהו ואמר כי "הולך להיות פה עתיד מזהיר למדינת ישראל". את הדברים האלה ביסס על תשתיתה המדעית של ישראל ועל היזמות והידע שקיימים כאן. "בצד הפארקים התעשייתיים אנחנו יוצרים כאן מוקד יזמות וידע מן הגדולים והחשובים ביותר שיהיו בעולם", אמר נתניהו. "תקשיבו לי טוב, כי אנחנו נכנסים לעידן הסייבר", אמר. "אנחנו עמוק בתוכו ובעידן של דברים אחרים – ואני קבעתי יעד: שאנחנו נהיה אחת מחמש מעצמות הסייבר בעולם. לצורך זה הקמנו את מינהל הסייבר הלאומי. אבל אנחנו לא מספר חמש, אנחנו הרבה יותר גבוהים, וזה הולך להיות ממוקד פה במקום הזה, כמה קילומטרים מכאן, אבל זה חלק מזה".
דמיונו של נתניהו לא נעצר כאן: "אני אומר ליזמים בינלאומיים, למשקיעים, מה שאמרתי למשקיעים מאירופה לפני עשור, כשנעשיתי שר אוצר. הכלכלה הייתה במפולת, אף אחד לא רצה להשקיע בישראל, ואמרתי להם: תשקיעו בישראל כי אנחנו נעבור את איטליה ואת יוון ואת ספרד, את קפריסין… היום עברנו, ברוך השם, את כל המדינות שאמרתי. בעוד כמה שנים, ולא הרבה, אנחנו נעבור גם את בריטניה וצרפת בהכנסה לנפש, כך אני מעריך. אתם יכולים לרשום את זה, להקליט את זה – ותראו. אז לא התייחסו אלי ברצינות, אבל בינתיים השגנו את זה קצת יותר מהר ממה שאמרתי שנשיג אז.
"עכשיו אני אומר לכם ואני אומר למשקיעים בעולם: תבואו לכאן, לטובתכם", המשיך נתניהו להמריא על כנפי דמיונו. "פה הולך להיות מוקד ידע ועסקים ותקשוב וסייבר, וגם דברים אחרים שקשורים בטכנולוגיה החדשה. הולך להיות כאן אחד המרכזים העולמיים, לא של מדינת ישראל בלבד – העולמיים! אני אומר את זה למשקיעים, מסין ועד קולומביה וכל מה שבתווך. זה הולך להיות. זה הולך להיות על ידי כך שנפנה את הבסיסים המרכזיים של צה"ל, וכפי שראיתם – להביא אותם הנה".
מי שמאמין לחזון הוורדרד של נתניהו – שיקום! אני – לא! כדי שמשהו מכל אלה יהיה לו סיכוי להתגשם צריך נתניהו, בראש ובראשונה, להשלים עם כך שמחקר ויצהר לא הולכים יחד. אם הוא רוצה להמשיך ולהצעיד את המדע בישראל לעבר האופק הוורוד – עליו בראש ובראשונה לשמר בשיניים את הסכמי שיתוף הפעולה המדעי עם אירופה. עליו להכריע להצטרף לתוכנית המחקר והפיתוח האירופית "הורייזן 2020" – ולזרוק החוצה, כל בדל של רעיון להחרים ו"להעניש" את האירופים, כעצת מפלגתו של בנט.
מדע מתקדם אינו יכול להתקיים ללא שיתוף פעולה בינלאומי – ועל אחת כמה וכמה מדע של מדינה קטנה כמו ישראל. ישראל אינה יכולה לוותר על שיתוף הפעולה האירופי (שאגב, ישראל היא חברה שוות זכויות בו, ותמשיך להיות אם לא תשתגע) ולהסתמך רק על שיתוף הפעולה עם ארה"ב. זה יהיה מתכון בטוח להתנוונות מדעית, מה גם שתופעות הדה לגיטימציה נגד ישראל הגיעו גם לקמפוסים של האוניברסיטאות בארה"ב.
אבל, אפילו יוחלט, בסופו של דבר, להעדיף את המחקר על יצהר ולהצטרף ל"הורייזן 2020" – ולא לסכן את תוכניות המחקר המשותפות עם אירופה – בכך לא די. אם לאזרחיה של המדינה הזאת לא תהיה תקווה, אם ימשיכו לרמוס אותם כלכלית ואם הם לא יוכלו להתפרנס בכבוד מעבודתם ולהתקיים בכבוד לעת זקנתם – לא יעזור שום דבר. כל מישהו שהוא משהו – בעלי מקצועות נדרשים יותר ונדרשים פחות – יעדיף להבטיח את עתידו במקום אחר. שלא לדבר על בריחת מוחות של מדענים וחוקרים.
[related-posts]
גידי
19 באוגוסט 2013 @ 19:49
צבי זינגר הזהיר אותנו גם מצונמי מדיני,..זינגר בונה על זכרון קצר והפחדה. גם אז נתלה באילנות גבוהים(הארץ,מדענים אלופים וכו…).
אני בכלל אוהב ותיקים שחושבים שהם מבינים יותר מכולם וזה בגלל הגיל ולא השכל הישר. עייפי נפש כמו זינגר יש מעט אבל צעקנים.
צבי זינגר
20 באוגוסט 2013 @ 22:37
גידי, אתה רציני? זה כל מה שהצלחת להוציא מעצמך נגד המאמר? בלי נימוק אחד ענייני? בלי להסביר את עמדתך? לפי התגובה שלך אתה הוא עייף הנפש. לך לנוח – וכשתקום, תנסה לנסח תגובה רצינית יותר עם קצת יותר שכל ישר
גידי
21 באוגוסט 2013 @ 13:55
צבי יקירי,אתה רציני ,האיום הקיומי הוא מהממשלה….? אני מבין שזה תרגיל שיווקי ,או תחרות שמאלנית מי מפחיד את הציבור (השפוי)יותר! לצעירים יש ביטחון בעתיד וסף שבירה גדול . 3 ילדיי השתחררו עתה מהצבא שרתו בדובדבן,הנדסה קרבית,וביתי קצינת מבצעים בטייסת,אני שומע אותם ואת חבריהם.
מסתבר שנתניהו מבין מאוד בכלכלה וגם חתן פרס נובל באומן לא התלהב מהאתנן של אירופה.אני מוותר על יצהר אבל לא על מעלה אדומים ואריאל.
אני לא מתפלא שלא התייחסת לנבואות על צונמי מדיני וסוף המדינה שהלעטתם את המדינה רק לפני כשנתיים…זה בסדר תרגע תנוח .. ולמרות זאת " נוע תנוע" ישראל חזקה יותר ממרכיביה.
צבי זינגר
21 באוגוסט 2013 @ 14:19
למזלך, גידי, ולמזלם של שלושת בניך ובתך – הם כנראה לא הבחינו בחיילי צה"ל הרעבים ללחם – דבר שהפך כבר לתופעה. כדאי שתראה את הקישור המצורף. לא אני המצאתי אותו.
http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-833c649a8388041004.htm
אם זה לא מדליק אצלך אורות אדומים ומעורר אצלך ספיקות – אז אתה לא חי במדינה הזאת. והכל – תוצאת נפלאותיו של נתניהו ש"מבין" בכלכלה.
יכול להיות שבכלכלה הוא גאון – אבל הוא שכח רק דבר אחד: לא האדם צריך לשרת את הכלכלה – אלא הכלכלה צריכה לשרת את האדם.
באשר למה שאתה קורה "נבואות" על צונאמי מדיני – לא צריך להיות נביא. הפכנו להיות כבר מזמן, בקרב חלק מהמדינות, מדינה מנודה ומצורעת שבמשאלי דעת קהל בעולם נמצאת בחברתן ה"טובה" של איראן ופקיסטן. שלא להזכיר לך את ההצבעה בעצרת האו"ם לפני כשנה – שבה הצביעו בעד הפלסטינים גם המדינות הנאורות ברובן ולא רק הרוב הערבי האיסלאמי המסורתי.
אז אם זה מוצא חן בעיניך – יבושם לך.
יאיר כרמין
17 באוגוסט 2013 @ 10:54
יש הטעייה בהצגת הנושא ובפירושים השונים. אורח החיים היום שונה בהחלט מאורח החיים שנוהל כאן בשנים הראשונות למדינה, או- עד 1967.הנהתנות-יציאה למסעדות וכ'ו- תפסה תאוצה, ואין היא מעידה על "עושר" או "עוני",מכיוון שרבות המשפחות שיוצאות לאכול בחוץ-יש לראות זאת כסוג של בילוי שבא במקום יציאה לסרטים וכדומה, ואולי -מקום למחקר מסוג אחר.
הבעייה היא בהשקעות במגזרים השונים-לא לפי סדר החשיבות הלאומי-אם יש כזה בכלל,אלא לפי הצורך בשמירת ה"שילטון"-קרי- הכיסא. הבעייה היא -בזילזול המוחלט שלנו באומות העולם, לא רק בהקשר של תמיכה במחקרים כאלה ואחרים,נכון שחלק מהחרמת ישראל בעולם האקדמאי היא פלצנית לחלוטין,אבל- היא קיימת, ואין לי ספק- שמפריעה לנו כך או אחרת. רק עכשיו לקראת חידוש המשא ומתן עם הפלשתינאים- נרמז- ויותר מכך-ש-אפשר להפסיק את הבניה בשטחים במקום לשחרר רוצחים מהכלא, מובן שמצד הממשלה- לא הייתה תגובה לכך, ולא מצד הציבור הרחב- שבחר בממשלה זו.
כאשר ההחלטות מתקבלות מתוך ריפוד הכיסא- אלו הן, והנתונים- ישונו לפי הצורך הריפודי, ולא משנה מה יגידו אלה און אחרים. לא חשוב שד"וח העוני בישראל הוא כזה, זה לא מעניין כאשר ההמטרה היא שמירת הכיסא…!
פנינה כץ
16 באוגוסט 2013 @ 16:27
ביבי ימשיך להאמין שהאירופאים ימחלו לו וישראל תיוושע מכל נידוי. רק האמת היא שבכל הכתבות בעיתונות הזרה נושא השטחים הוא קו אדום ובעיקר בקרב האוניברסיטאות והפרופסורים המובילים שלא יתנו יד לכל שיתוף פעולה אם ישראל תמשיך עם מדיניותה בשטחים. אני תמיד מתלבטת לגבי נתניהו אם זה נובע מהצורך להאמין בשקריו או שזה אוטוסוגסטיה ילדותית שהכל "בסוף יסתדר".
http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/middleeast/israel/10076094/Boycotting-Israel-does-not-bring-peace-closer-or-benefit-humanity.html
http://www.rsc.org/chemistryworld/2013/07/israel-science-participation-funding-eu-programme-horizon-2020
http://en.wikipedia.org/wiki/Academic_boycotts_of_Israel#cite_note-Jewish_voice_for_peace_petition-106
גד תמרי
16 באוגוסט 2013 @ 14:54
נתניהו רוצה שיכירו במדינה כמדינת העם היהודי…. כדאי להזכיר לו כי הוא מעל בפקידו כראש הממשלה לאורך כל הדרך. ביבי מעולם לא קרא להילחם בשחיתות, עשה הכול שלקבוצת אנשים ("בכירי המשק" וכד') יהיו משכורות עתק בעוד העוני והאבטלה מעמיקים. גרם לאזרחים לחשוב על ירידה מהארץ, כשעשרות אלפים כבר עשו זאת. חילק למיגזר הפארזיטי החרדי מיליארדים תמורת תחזוקת הכסא שלו. ובנוסף לכל אלה ביזבז באופן ראוותני מיליונים על עצמו ועל בעייתו, הלא היא שרה… אם נסכם: מדינת היהודים היא סיפור עצוב ומעליב, שנתניהו נושא באחריות למצב הזה!
פ.ר.
16 באוגוסט 2013 @ 13:49
רק נשאר לך לקרוא את התייחסותות של פרופ' אומן לסוגייה זו.
אם קשה לך החיפוש אזי תמצא אותו כאן :http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-85946-00.html
מכלול תכונותיו והישגיו של פרופ' אומן עושים אותו, בעיני, לבר סמכא מושלם בעיני להתייחסות לנקודה זו.
תיהנה.
עופר
14 באוגוסט 2013 @ 10:25
לגבי הטענה ש"אם כל כך טוב אז איך כל כך רע" יש כמה סיבות.
1) ציפיות – אם אני מצפה לחיות בדירת 4 חדרים אבל יכול להרשות לעצמי רק .2.5 חדרים אני מרגיש שרע לי. לעומת זאת אם אני מצפה ל2.5 חדרים וגר ב2.5 חדרים המצב שלי סובייקטיבית טוב יותר.
2) התמקדות בשלילי – כאשר מספר חברות שבבים(TI, פריסקייל ) פיטרו עובדים מהסניף הישראלי היו כתבות בעמוד הראשון על הסכנה הקיומית של הענף בארץ. העובדה שכמעט כל העובדים נקלטו בחברות אחרות שפתחו מרכזי פיתוח חדשים בארץ (אפל , אםאידי) הופיע במקרה הטוב בעמודים האחוריים. כאשר מחירי הדלק עלו מעל 8 ש"ח לליטר הכותרות זעקו על העליה המטורפת, כאשר המחירים ירדו חזרה מתחת ל8 לא דווח אל כך. הירידה במחיר הלחם האחיד דווחה בעמודים האחוריים. עוד לא ראיתי כותרת "השנה לא היית רעידת אדמה גדולה בבקעת בית שאן – הבתים עומדים במקומם" לעומת זאת כותרת סבירה" 57% מהבתים בבקעת בית שאן לא יעמדו ברעידת האדמה הבאה – הממשלה מפקירה את הפריפריה".
3) הטענה שהדור הנוכחי חי ברמת חיים גבוהה משל הוריו אבל יאכל אותה כי לא יהיה לו כסף כשיהיה בפנסיה לא מעידה על בעיה כלכלית, אלא על בעיה בסדרי העדיפויות. אם הצעירים המרויחים משכורות של 2013 (עם כח קניה גבוהה יותר משל הוריהם) יחיו ברמת חיים של הוריהם בשנות השמונים, הם יוכלו לחסוך כסף נוסף על הכסף בקופת הפנסיה. הם מעדיפים להוציא את הכסף עכשיו ואולי להצטער על כך בעתיד.
4) בילדותי לאכול במסעדה היה אירוע נדיר שנשמר לימי הולדת או נסיבות חשובות אחרות, פעמים בודדות בשנה. אם תברר עם 400,000 שהיו בהפגנת הצדק החברתי לפני שנתיים כמה מהם אוכלים במסעדה יותר מפעם בחודש בממוצע, התשובה ברורה.
לגבי הבעיה הפנסיונית – פעם אנשים חיו פחות שנים להציג את השיפור בבריאות ועלית תוחלת החיים כהתדרדרות זה מוזר.
מצד שני אין יש מאין. נניח שתוחלת החיים הייתה עולה ל200
עדיין היינו מצפים ש 46 שנות עבודה מגיל 21 עד 67 יפרנסו אותנו עוד 133 שנים בפנסיה?
ברור שאם חיים יותר שנים צריך לעבוד יותר שנים.
הפערים אינם בעיה בפני עצמם.
מה שחשוב למדוד זה את איכות החיים המוחלטת של העניים.
המערכת של השוק החופשי מגדילה את הפערים אך משפרת את מצב העניים:
1) לפי דוחות של הביטוח הלאומי והלמ"ס לגבי שימוש של העשירון התחתון במוצרים כגון מכונות כביסה, טלויזיות, חיבור לאינטרנט, טלפונים ניידים, מכוניות וכו' המגמה העיקבית בעשורים האחרונים היא עליה בכל הפרמטרים. ז"א שכושר הקניה של העשירון התחתון בישראל משתפר. הדבר גם מצמצם את הפער בגישה למידע תודות לרשת האינטרנט.
2) תשווה 2 אנשים החיים בדירות בגודל 20 ו 25 מ"ר
לעומת 2 אנשים החיים בדירות בגודל 40 ו 60 מ"ר
במקרה הראשון ל"עשיר" יש 25% יותר שטח
ובמקרה השני יש לו 50% יותר
לאיזה משני ה"עניים" יותר טוב זה שגר ב 20מ"ר או זה שגר ב40 מ"ר?
3) ואסיים בבדיחה הקשורה לענייני הפערים –
מלאך מגיע לבית של סוציאליסט ומציע לו משאלה אחת
הוא יכול לבחור בריאות טובה או בית גדול או מכונית מפוארת
התנאי היחיד שהשכן שלו ממול יקבל כפול ממה שהוא יקבל.
הסוציאליסט חושב, חושב וחושב בסוף הוא אומר " טוב, תעקור לי עין" .
עו"ד אורי פרייס
13 באוגוסט 2013 @ 23:25
אל יאוש, אחים ואחיות אמיצים !!!
"ואף על פי כן – נוע תנוע" (השמש, ומהפכת הצדק החברתי הישראלית והעולמית, תש"ע-תשע"א, 2010-2011)
כך אמר גלילייאו גליליי לחוקריו באינקוויזיציה, לפני 500 שנה.
כמו הכנסיה דאז, גם לפיד וביובי שקרניהו סבורים כיום, שהשמש זורחת מהתחת שלהם, כמאמר הנוער.
עו"ד אורי פרייס
13 באוגוסט 2013 @ 23:27
עיקר שכחתי, כמובן. הפצתי בקבוצות המהפכה. מאמר משובח. יישר כח.
עופר
15 באוגוסט 2013 @ 0:47
אכן טיעונים חזקים ומבוססים מסוגננים ברב תרבות.
דרך אגב "ואף על פי כן נוע תנוע (הארץ)" לא השמש. החידוש המדעי של קופרניקוס ואחריו גלילאו היה שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להפך. הדעה הכנסייתית הרווחת הייתה שכדור הארץ הוא מרכז היקום והשמש סובבת אותו.
צבי זינגר
13 באוגוסט 2013 @ 18:05
דני, אני לא יודע איפה אתה חי – אבל מי שכותב ש"שגשוג כלכלי ושוויון הם שני נושאים שונים" לא מבין על מה אני כותב. אם הפערים הכלכליים רק מתרחבים – המשמעות היא שהשגשוג הכלכלי, שאתה מדבר עליו, רלוונטי רק לשכבה הולכת וקטנה מן האוכלוסייה.
ה"מחסור הנקודתי" שעליו אתה מדבר בנושא הדירות קיים כבר כמה וכמה שנים – והוא רק מחמיר והולך.
"איכות וסטנדרט החיים של רוב הציבור השתפר פלאים" – איך בדיוק, כאשר רוב העובדים מרוויחים משכורות עלובות, המחירים עולים וכוח הקנייה רק הולך ויורד?
זה שעברנו את מזרח אירופה – זו לא חכמה גדולה. אבל גם במזרח אירופה ואפילו בצרפת ובבריטניה – הפערים החברתיים לא מגיעים לממדי הפערים אצלנו.
וכו' וכו' וכו'
דני
13 באוגוסט 2013 @ 19:06
צבי, אני חי בישראל. אבל אני קורא נתונים כלכליים ונראה שהם מצביעים על מגמה שונה משתיארת.
בנוגע לטענה שלך: בוא נערוך ניסוי מחשבתי – נניח שההכנסה של העשירון התחתון תוכפל פי 1. של העשירון השני פי 2, של העשירון השלישי פי 3 וכו'. הרי שמצב רוב האזרחים ישתפר פלאים, אבל הפערים יגדלו לבלי שיעור. ניסוי המחשבה הזה מבהיר נקודה חשובה. באופן כללי, פערים גדלים בצורה דרסטית במדינות בעלות צמיחה גבוהה (הפערים בסין, ברזיל צומחים בקצב מדהים) ניתן לטעון שקשה לשמר צמיחה לאורך זמן אם הפערים גדלים. אבל הקשר בין שני הנושאים הוא לא ישיר כמו שאתה טוען.
המחסור בדירות נוגע לנושא אחד בלבד מאיכות החיים שלנו. הוא מרכיב חשוב אבל לא בלעדי. וזאת משמעות המושג "נקודתי". כוח הקנייה בהחלט לא ירד (בהסתכלות של עשורים).
ואנחנו עוברים גם את ספרד, איטליה, יוון וכו'. לא הייתי מזלזל בכך. וסוגרים את הפערים באיכות החיים עם צרפת ובריטניה. מבחינת תמ"ג לעובד היום, ישראל ממוקמת בערך במקום ה-20, מה שמציב אותה מעל מדינות כגון דנמרק, בריטניה, גרמניה, איסלנד ודרום קוריאה.
עמית מנדלזון
13 באוגוסט 2013 @ 20:53
אם אלו הנתונים שבידך אז מה שאתה קורא הוא לא נתונים הוא פרופוגנדה ממשלתית, תלך למספרים של ה- OECD ותגלה שישראל אחרי ספרד איטליה ויוון וזה לא דבר מה קטן כמו שאתה אומר
דני
14 באוגוסט 2013 @ 8:02
צבי, אני מכיר גם את הנתונים מהOECD. הם כמעט זהים. פשוט מדובר בפרמטרים כלכליים שונים. ישראל היא מאחורי ספרד, איטליה, יוון במספרים מסוימים ולפניהם במספרים אחרים. בכל מקרה, הפרמטרים הרלוונטים לעניינו הם אלה שכבר ציינתי.
צבי זינגר
14 באוגוסט 2013 @ 8:39
הנתונים כמעט זהים? פשוט מדובר בפרמטרים כלכליים שונים? נו, באמת.. אלוהים, או להבדיל, השטן – מצויים ב"פרמטרים הכלכליים השונים" האלה. קרא שוב את נתוני ה-OECD או, אולי, מוטב שלא תקרא. מבחינתך, ישראל היא אולי מעצמה כלכלית שתשאיר מאחוריה, עוד מעט, גם את סין וארה"ב. רק תסביר לי דבר אחד: אם כל כך טוב – למה כל כך רע?
I REST MY CASE
דני
14 באוגוסט 2013 @ 9:48
צבי, לא ציינת שום טיעון… ואולי אלוהים או השטן מצוי בפרטים, אבל לכן חשוב לדעת מה המשמעות של הפרמטרים והפרטים הללו.
GDP, PPP, אחוזי צמיחה וכו' הם פרמטרים מקובלים. הנתונים לא נלקחים רק מבנק ישראל או מקור ממשלתי אחר. הם נלקחים מהOECD, הבנק העולמי וגורמים בינלאומיים מוכרים אחרים. מדוחות של סוכניות דירוג, מחברות ייעוץ בינלאומיות, מדוחות למשקיעים. ראה למשל:
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/papers/paper12e.pdf
http://www.oecd-ilibrary.org/economics/country-statistical-profile-israel_20752288-table-isr
כמו שציינתי – אין הבדל משמעותי בפרמטרים הנ"ל.
אתה טוען שכל הגורמים האלה טועים? אולי. אבל על בסיס מה? צריך נתונים יוצאים מן הכלל כדי לשכנע בטענה יוצאת מן הכלל. תחושת בטן סובייקטיבית לחלוטין כמו "אני מרגיש שרע לי" לא מספיקה.
אפילו אם נניח שרע לך, מדינת ישראל היא מדינה שכוללת מיליונים של אנשים, אי אפשר להסתמך על מדגם של אדם אחד וקבוצת ההתייחסות שלו. סטטיסטיקה במקרה הזה היא חיונית.
בנוסף – מה הBaseline שלך? רע וטוב יכולים להמדד רק ביחס למדינות אחרות. חיית במדינות אחרות באירופה ולפיכך אתה מרגיש שהחיים שם יותר טובים? אשמח לדעת מאין אתה שואב את המקורות שלך.
עופר
13 באוגוסט 2013 @ 13:05
קשה לכתוב דברים טובים על ישראל מבלי להחשב להוזה, מנותק, הזוי וכו'
הבון-טון של הברנג'ה העיתונאית בישראל הוא לראות רק את השלילי. העובדות שונות!!
המצב הכלכלי של רב אזרחי ישראל טוב משל הוריהם כשהיו בגילם.
הדירות אמנם התייקרו , אבל גם לא מדובר על אותו מוצר – הדירות היום גדולות יותר ובנויות ברמת גימור פנים, חוץ, עמידות לפגעי הטבע ואדם (בעיקר רעידות אדמה וטילים) גבוהה הרבה יותר.
אם המצב היה גרוע כמו שמתארים, לא היו קונים לדירות 4 ו5 חדרים, הקבלנים היו נתקעים עם מלאי ולוחצים על ועדות התכנון לבנות, כמו בשנות ה50 וה60 דירות 2.5 ו3 חדרים.
סבא שלי קנה דירת "פאר" בשנות ה70 – מדובר על דירת 4 חדרים כ 100 מ"ר. היום היא נחשבת לדירה סטנדרטית מינוס.
רמת המינוע (שם מכובס למספר המכוניות) של מעמד הביניים נמצא בפיק שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה.
חיילים משוחררים ממעמד הביניים מבלים מספר חודשים בטיול בעולם לפני שטרחו לרכוש מקצוע. פעם טיסה לחו"ל הייתה מותרות שרק בודדים הרשו לעצמם ובדר"כ לכבוד מאורע גדול כמו ירח דבש ורק לימים בודדים.
כל מי שבוחן את הנתונים האובייקטיבים רואה שהאזרחים הישראלים כיום בריאים יותר, חיים יותר שנים ובאיכות חיים גבוהה משל הוריהם. בחינת אינדיקטיות כלכליות על מה צפוי למדינה בעשורים הקרובים מעלה מטבע חזק ויציב, שיעור אינפלציה נמוך, השקעות של יזמים פרטיים שמאמינים במשק הישראלי, חוב ממשלתי כחלק מהתוצר במגמת ירידה, רמת אבטלה נמוכה ושיעור השתתפות בשוק העבודה במגמת עליה.
יש גם חצי כוס ריקה – אבל התמונה הכוללת היא ללא ספק של מדינה שקמה לפני 65 שנה במדבר, יחסית שומם, עם קיצוב מזון ומתקרבת בצעדי ענק לרמת חיים אירופית – בניגוד גמור לכל שכנותיה במדבר.
ה"חרמות" מופיעות בעיקר בכותרות.
מספר השגרירויות הזרות בארץ הגבוה ביותר מאז קום המדינה, היקף הסחר כנ"ל, כמות התיירים בשיא, מספר המופעים של אומנים זרים בישראל עולה בהתמדה ככל שכושר הקניה של מעמד הביניים עולה (אותו מעמד ביניים מסכן ממלא הופעות של אומנים מחו"ל ומהארץ הגובים מאות שקלים לכרטיס). אין שום פרמטר מדיד המצביע על ירידה ברצון של אזרחי העולם להיות בקשר עם ישראל.
אם לכותב יש נתון אחד מספרי שמעיד על חרם הוא מוזמן להציג אותו. נתון זה יהיה מצד אחד מצער אך מצד שני יתן תוקף לטענות על "חרם".
נתון נוסף שמדבר בעד עצמו: ההגירה החוקית נטו לישראל היא חיובית, יותר עולים רוצים להיות אזרחים ישראלים מאשר ישראלים שרוצים לעזוב.
צבי זינגר
13 באוגוסט 2013 @ 13:30
אשרי המאמין, עופר.
יכול להיות שבממוצע המצב הכלכלי של כל אזרח טוב יותר היום. אבל זה כמו לומר שילד טבע בבריכה שעומקה הממוצע 10 ס"מ. בפועל הגענו למצב שבו החברה בישראל נחשבת לחברה הכי פחות שוויונית מכל מדינות ה-OECD. אם אתה מרוצה מהמצב הזה – יבושם לך.
איני מסכים גם עם קביעתך שהמצב הכלכלי של רב אזרחי ישראל טוב משל הוריהם כשהיו בגילם. נומינאלית, זה אולי נכון – אבל דור ההורים מקבל היום פנסיות שהצעירים בישראל לא יכולים – אלא לחלום עליהם. רובם עלולים להגיע לפת לחם בגיל הפרישה, אם לא יפטרו אותם עוד קודם, בגיל 45 ומעלה, משום שהם כבר "זקנים".
סבא שלך קנה דירת "פאר" בשנות ה70, של ארבעה חדרים כ-100 מ"ר. היום היא נחשבת לדירה סטנדרטית מינוס – ובכל זאת, כמה זוגות צעירים יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה כזאת וכמה משכורות עליהם להשקיע, לעומת העבר?
אני יכול להפליג עוד כהנה וכהנה – אבל אז יש חשש שאחזור על דברי. מותר לך, כמובן, לחשוב שאנחנו חיים בגן עדן – אבל לפחות דבר אחד אתה חייב לעצמך: לענות על השאלה אם כל כך טוב, למה רבים כל כך חושבים שבכל זאת רע פה? רע לתפארת
דני
13 באוגוסט 2013 @ 17:25
ובכן, אתה צודק, אבל שגשוג כלכלי ושוויון הם שני נושאים שונים. בנושא הדירות יש מחסור נקודתי, אבל מאידך גיסא איכות וסטנדרט החיים של רוב הציבור השתפר פלאים (למרות שכנראה העלייה החדה ביותר הייתה בין הסבים שלנו להורים שלנו). קשה להכחיש את זה. שוב התל"ג, ההוצאה של משק בית ממוצע … כולם נעים לעבר התכנסות עם הממוצע האירופאי. למעשה, אנחנו עברנו את מזרח אירופה ומתקרבים לרמת החיים של צרפת ובריטניה (כדי להיות הוגנים, זה בעיקר בגלל שרמת החיים בהם קרסה). התחזית של נתניהו היא לא מופרכת. אם כבר, היא די טרוויאלית. אין כאן שום קסם. זה הכיוון שאליו דברים הולכים כבר הרבה זמן.
הסיבה שאנשים חושבים שרע *פה*? למעשה זה לא רק כאן. זאת תופעה כלל עולמית. אתה יכול להסתכל על כתבות מאירופה, או ארה"ב. התלונה הזאת חוזרת בכל מקום. למה? כי גדלנו לצפות לרמת חיים מסוימת. ואנחנו לא הולכים לקבל אותה. אנחנו נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי לשמור על קצב העלייה ברמת החיים. למה? כי המודל הכלכלי של המערב מאז שנות ה70 הוא למעשה תרמית פירמידה אחת גדולה. הוא מבוסס על יותר חוב ופחות ילדים. אז דור ההורים שלנו חי למעשה על חשבון דור העתיד. ובאיזשהו שלב צריך לשלם את החשבון.
באופן כללי, ראה את הלקחים מיפן: הענק המתעורר של שנות ה80'. במדינות שבהם כמות הילדים יורדת, קודם יש עלייה חדה באיכות החיים (דיוודנד דמוגרפי) ואח"כ סטגנציה כלכלית ארוכת טווח. על זה נוספת העלייה בתוחלת החיים והחוב הפנסיוני. זה מה שמצפה לרוב המדינות המתועשות כרגע. הפתרון בישראל הוא לדחות את הקץ על ידי הכנסות אוכלוסיות נוספות למעגל העבודה (כלומר נשים ערביות וגברים חרדים) ואח"כ? אין לי מושג. זאת בעיה כלל עולמית.
דני
13 באוגוסט 2013 @ 12:04
מצטער, אני מדען ולא מבין מה הנקודה. אפשר לוותר על Horizon 2020 בכיף. זה לא ויתור על מדע, ולא על שיתוף פעולה בינלאומי. זה ויתור על כסף. נטו.
מדובר בסה"כ בויתור על מענקים בשווי של 50 מיליון דולר בשנה. זה הרבה אבל לא נורא למדינה כמו ישראל. שיתוף פעולה בינלאומי בין חוקרים לא קשור לתוכנית, ולא קשור גם לפוליטיקה (זה פשוט לא מזיז למדענים מאיזו מדינה מגיע מי שהם משתפים איתו פעולה). מדענים בארה"ב משתפים פעולה עם מדענים באיראן. היו שיתוף פעולה מדעי גם בתקופת המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה. זה לא הולך להשתנות. הקהילה המדעית פשוט לא עובדת ככה.
הצרחות של ראשי האוניברסיטאות נובעות בעיקר מכך שהם רוצים להבטיח שאם התוכנית תתבטל, משרד האוצר יפצה אותם. לא יותר. ואם מדע בישראל זה חשוב, אז הוא צריך להיות מספיק חשוב כדי שיתייחסו אליו עניינית ולא ירתמו אותו לקדם אג'נדות פוליטיות אחרות.
צבי זינגר
13 באוגוסט 2013 @ 12:29
אני ממליץ לך לקרוא מה אומרים על זה אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח וסגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, פרופ' שי ארקין – והם לא היחידים.
http://megafon-news.co.il/asys/archives/169436
דני
13 באוגוסט 2013 @ 17:13
קראתי. וכמו שציינתי, הם מדברים מהפוזיציה. אני זוכר גם שלפני כל דיון תקציב מערכת הביטחון הייתה
מתחילה לתאר את האפוקליפסה המתרגשת ובאה עלינו. כל שנה. ושנה. איכשהו הבעיות אף לא קטנות. למעשה אני לא זוכר שנה שבא הגיעו בצה"ל ואמרו: " אתם יודעים מה? המצב יותר טוב. בוא נקצץ קצת …"
אין יותר מדי טעם להביא דברים מאנשים שהתפקיד שלהם *בהגדרה* הוא לדאוג לתקציבים למערכת האוניברסיטאית. אני מתאר נתונים אובייקטיבים ועובדות. הם מדברים לעיתון ומעל לראש העיתון – אל נערי משרד האוצר.
בשטח, כחוקר, לא רואים את זה. אני כמובן מכבד אותם (כמו שאני מכבד את אנשי מערכת הביטחון, חוצמזה, הם משיגים לי כסף לפעמים, אז קשה להתלונן). אבל כדאי לקחת התבטאויות של מערכת גדולות שנמצאות בקרב תקציבי עם קורטוב של מלח. עדיף לבקש דעה של מישהו שנמצא מחוץ למערכת, או לאמץ טיפה ספקנות בריאה (משהו שחסר בדיווחים שלעיתים נראים כפשוט copy-paste מדף מסרים).
צבי זינגר
13 באוגוסט 2013 @ 17:53
כל אחד מדבר מהפוזיציה שלו. נער הייתי וגם זקנתי – ועוד לא פגשתי מישהו שלא "מדבר מהפוזיציה". רק קלף קצת את הקליפה החיצונית – זה הכל
דני
13 באוגוסט 2013 @ 19:09
נכון, אבל זאת הסיבה שצריך לקחת את ההתבטאויות האלה עם קורטוב של סקפטיות ולנתח את הנתונים. אני מתקשה להבין את ההיסטריה ועדיין לא ראיתי טיעון אחד שמסביר איך המחקר בישראל יפגע מעבר לאובדן של 50 מיליון דולר בשנה. שזה המון כסף כמובן. אבל זה הכימות הנכון של הנזק שויתור על Horizon 2020 יגרם לנו.
ואפשר לפצות את המחקר בישראל ב50 מיליון דולר בשנה. זה פשוט דורש החלטת ממשלה.