מהצליל הראשון של תזמורת האופרה הישראלית, המעורבת עם נגנים מצוות ההפקה המקורי של ברודוויי, רקדנים וזמרים מחו"ל והסימפונית ראשון לציון,  היה ברור שתחת שרביטו של דונלד צ'אן יוכל הקהל להתענג על גרסה קצבית מדויקת ל"סיפור הפרברים". נאמן לכוריאוגרפיה המקורית של ג'רום רובינס חידש הבמאי והכוריאוגרף ג'ואי מקנילי את ההפקה, שזכתה להצלחה מסחררת על בימות העולם ואף עובדה לסרט שקצר עשר פרסי אוסקר. מקינלי עצמו היה רקדן בלהקתו של ג'רום רבינס.

ליאונרד ברנשטיין הלחין את המוזיקה למחזהו של ארתור לורנץ, ששימש השראה לשירים שחיבר סטיבן זונדהיים – וכמעט כל אחד מאיתנו מהמהם את הלהיטים של המחזמר "I feel pretty " "Tonight" ""America ועוד.

על רקע מלחמת הכנופיות והגזענות רוויית המשטמה בשכונות העוני של המהגרים בניו-יורק של שנות החמישים, נרקם סיפור רומיאו ויוליה שקספירי. יוליה היא מריה הפורטוריקנית המתאהבת בטוני – אמריקני ממוצא פולני – ולאהבתם אין כל סיכוי.

טוני – בן כנופיית ה"טילים" (בתרגומו של אהוד מנור) הורג את אחיה של מריה כנקמה על רצח חברו, ונרצח בידי צ'ינו, בן כת נערי ה"כרישים" וחתנה המיועד של מריה. היא היחידה ששורדת כדי לבַכּוֹת את מות אהוביה. כדי לשַמֵר את עצמת השנאה בין הכנופיות אסר ג'רום רובינס על הרקדנים להתרועע זה עם זה מאחורי הקלעים. הביצוע הנוכחי היה יותר תיאטראלי ובכל זאת הייתה בו חיות משכרת.

ייחודה של הפקה זו אינה רק במוזיקה הסוחפת של ברנשטיין, אלא גם בליהוק המשובח של רקדנים וירטואוזים צעירים, שהם גם שחקנים מעולים וזמרים משובחים מהשורה הראשונה. אנטוניו פסטה ( (Festa- הטנור המופלא שגילם את טוניו, שר את Maria"" ואת ""something's coming בליריות מדובבת. זוגתו מריה – הסופרן ג'סיקה סוזה (Soza), הייתה מרגשת בעיקר בדואטים הליריים הענוגים עם אהובה. כובשת בכישרון משחקה הייתה פנלופה ארמסטד ויליאמס בתפקיד אניטה – רקדנית מכשפת ומצו מרשימה.

וכך, בזכות הבימוי המבריק, התלבושות הססגוניות המרהיבות, התאורה מלאת הקסם, החליפות האדומות ה"בוטות", המקצועיות המלוטשת של הסולנים ובעיקר שיכרון הקצב של מקצבי הג'ז לסוגיהם – הפכה הצפייה במחזמר להרפתקה סוחפת של יופי עוצר נשימה.