ויכוח נוקב על מהות הסנקציות שיוטלו על משתמטים חרדיים גרם היום לקרע בין חברי הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל – ולא רק בין האופוזיציה לקואליציה. גם חברי הקואליציה היו חלוקים ביניהם בשאלה לקדם סנקציות כלכליות שיוטלו על חרדים שלא יתגייסו, או לקדם דווקא את הרעיון של סנקציות פליליות.

יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), טענה כי לאחר בחינת הנושא לעומק נמצא כי אין בעיה חוקתית להטיל סנקציות כלכליות על מי שיבחר שלא להתגייס. היא תקפה את חברי הוועדה מ"יש עתיד", שתמכו בהטלת סנקציות פליליות על המשתמטים מגיוס. "מה הרעיון לחוקק חוק אם יודעים שלא יאכפו אותו? הרי כולם יודעים שאם יטילו סנקציות פליליות אף אחד לא ישלח משטרה צבאית לבני ברק או לירושלים".

שקד הציגה בוועדה שורה של סנקציות כלכליות ליישום מתווה הגיוס, במקרה של אי עמידה ביעדי גיוס, כתחליף לסנקציות פליליות על חרדים. בין היתר, הציעה שקד שמי שלא יתגייס לא יהיה זכאי לדיור ציבורי, לסיוע בשכר דירה, לקבלת משכנתה מהמדינה בריבית קבועה של 3% ולהנחות בארנונה – גם לאלו שהיום נהנים מ- 90% הנחה בארנונה.

עוד הציעה שקד שמשתמטים לא יוכלו לרכוש דירה בפרויקטים של "מחיר למשתכן" והציעה לבחון את האופציה, לבטל כליל את המלגות לאברכים בגילאי 18-26 שלא יתגייסו, כאשר החברה החרדית לא תעמוד ביעדי הגיוס. מדובר בסנקציות כלכליות משמעותיות בשווי של מאות מיליוני שקלים.

פרופ' מנחם פרידמן, סוציולוג ומומחה לחברה החרדית, אמר: "לעשות סנקציות פליליות על קבוצה שמבחינה אידיאולוגית לא רוצה להתגייס –זה לא יעיל ויביא להתנגדות הרבה יותר גדולה. מניעת הטבות כלכליות היא דבר רצוי. זה לא מריח טוב במדינה דמוקרטית. אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם הוא יכול לעמוד בה. אני חושב שצריך שתהיה מכסה מסוימת, ומעבר לזה לא תינתנה שום הטבות לאנשים שלא מקיימים את החוק".

סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' ידידיה שטרן, סיפר: "הבן שלי קרע את הרצועה והפרופיל שלו ירד ל- 64. הוא לא הפסיק לבכות. זו נקודת המוצא שלי לתיקון הטעות ההיסטורית של המדינה. אסור לתת לחרדים להפחיד אותנו – אבל אין צורך להפחיד גם אותם. סנקציות פליליות יגרמו לציבור החרדי להסתגר בגטו – צריך לגרום לגיוס חרדים רק בתמריצים כלכליים. רק בשיטה הזו נוכל לייצר מעמד ביניים חרדי. מי שינופף בלי סוף בשוויון – יקבל בסופו של יום קרע בחברה.

"מי שינופף בשוויון עד הסוף לא יקבל את התוצאה המבוקשת, אלא קרע בחברה הישראלית", אמר פרופ' שטרן. "אני אומר זאת כאחד שרוצה בגיוס חרדים יותר מכל אחד אחר. חובה עלינו לא להשתמש בנשק שאנחנו יודעים שאי אפשר להשתמש בו. הבנתי שגם לפיד אומר שלא מתכוון להכניס אנשים לכלא. למה לשים בקצה הדרך נבוט שאף אחד לא מתכוון שירד על גולגולת כלשהי?"

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) תקף את הרעיון לשנות את הצעת החוק ולחרוג מהמלצת "ועדת פרי" להטיל סנקציות פליליות. לדבריו  טכנית גם היום החוק מגדיר את מי שאינו מתגייס כעבריין שחייב ללכת לכלא, בפועל המדינה בחרה שלא לאכוף את החוק הזה. במידה והחוק החדש יטיל סנקציות כלכליות על מי שלא יתגייס זה יוביל לריסוק מודל צבא העם.

חבר האופוזיציה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי "אם יגדירו את לומדי התורה שאינם מתגייסים כעבריינים, הוא באופן אישי יקרא לכל החרדים שלא להתגייס. באופן זה נעצור את תהליך גיוס החרדים שמתרחב גם ככך באופן מדורג. תשע חיילים מתוך עשרה לא מחרפים את חייהם, זה אומר שהם לא תורמים לביטחון המדינה ? כך גם החרדים שלומדים תורה, הם מגנים על העם היהודי. מי שלומד תורה הוא חלק מצבא ההגנה לישראל. סנקציות פליליות יובילו לבכייה לדורות, זה יעצור את התהליך המדורג שבו חרדים שאינם לומדים מתגייסים לצבא".

נציג צה"ל בדיון תא"ל גדי אגמון אמר כי "בעשור הקרוב חלק משמעותי מאוד ממחויבי הגיוס לצה"ל יהיו חרדים. אם המדינה לא תפעל לקידום גיוסם של החרדים בשנים הקרובות כל מודל צבא העם יהיה בסימן שאלה".

מי שהיה שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן טען כי לא נכון להטיל סנקציות כלכליות על חרדים שלא התגייסו רק משום שהם חרדים. את הסנקציות נכון להטיל על כל מי שלא מתגייס גם אם הוא חילוני או חרדי. באופן הזה ניתן להתגבר גם על הקושי החוקתי.

ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) סיפר בדיון כי גם הרב עובדיה יוסף ז"ל אמר לו במפורש כי מי שאינו לומד תורה חייב להתגייס. "החוק הזה מאוד דורסני משום שהוא עתיד להטיל סנקציות על פרטים בודדים בחברה החרדית רק בגלל שכחברה, החרדים לא יעמדו במכסות שהגדירו להם".