"ללא חילופי שטחים ואוכלוסיות 'ישראל ביתנו' לא תתמוך בשום הסדר; לא אסכים לשום זכות שיבה לתוך מדינת ישראל, גם לא לאדם בודד אחד". כך אומר שר החוץ אביגדור ליברמן. השר ליברמן, שנאם בכנס שעורך משרד החוץ לשגרירי ישראל בעולם, שיבח את תפקודו של מזכיר המדינה ג'ון קרי במו"מ עם הפלסטינים ואמר עוד כי ישראל חייבת לחשוב לא רק איך להיעזר בארה"ב אלא כיצד ישראל הקטנה יכולה לסייע לארה"ב. "אני תומך בהסדר מדיני כולל ואמיתי, גם עם כל הספקנות שיש בליבי", הדגיש שר החוץ.

"אני רוצה להביע הערכה אמיתית למאמציו של מזכיר המדינה ג'ון קרי שעושה לילות כימים ומשקיע את כל כולו בניסיון להביא לסיום הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים", אמר ליברמן. "לא ניתן להתעלם מעצם המאמץ ולא מהמהות כפי שלפחות משתקפת בתקשורת בנושאים החיוניים לנו, כמו סדרי ביטחון, וההכרה בישראל כמדינתו של העם היהודי. אני מודע היטב לכך שכל אחד אחר בזירה הבינלאומית, שהביא לנו הצעות אלטרנטיבות, לא הביא עמדות כל כך ברורות ונחרצות בשתי הסוגיות החשובות האלה, ולכן אני שב ואומר שמזכיר המדינה קרי ראוי למלוא ההערכה מצדנו".

"מבחינתי", אמר ליברמן, "תנאי להסדר כולל עם הפלסטינים זה גם הסדרת הנושא של ערביי ישראל. אני יודע שזה לא פוליטיקלי קורקט, שזה לא בון-טון – אבל ללא חילופי שטחים ואוכלוסיות 'ישראל ביתנו' לא תתמוך בשום הסדר. כשמדברים על חילופי שטחים יש להוסיף חילופי שטחים ואוכלוסיות. לא מדובר בטרנספר, כמו במקרה של ההתיישבות היהודית בגוש קטיף.

"לא הולכים לגרש אף אחד מביתו ולא לנשל מרכושו", הדגיש ליברמן, "הגבול הגבול יזוז לכיוון מה שהיום פחות או יותר כביש 6. ואם מישהו חושב שאני מתכוון למשולש, ולוואדי ערה הוא אכן צודק. כן אני מתכוון למשולש ולוואדי ערה. אין שוב סיבה שלא יצטרפו לאחיהם הפלסטינים תחת ריבונות פלסטינית מלאה ויהפכו להיות אזרחי המדינה הפלסטינית העתידית שהם כל כך חפצים בה.

"לא אסכים לשום זכות שיבה לתוך מדינת ישראל, גם לא לאדם בודד אחד", הדגיש שר החוץ. "עצם שמירת האופציה הזאת, גם אם באופן תיאורטי או באופן מצומצם תביא בסופו של דבר את כל הלחץ לנקודה הזו. אני לא בטוח שהממשלות הבאות יהיו עמידות בפני לחץ חיצוני. צריך להבין שמאז החתימה על הסכמי אוסלו, יותר מ- 10,000 פלסטינים עברו להתגורר במדינת ישראל על בסיס עקרון של איחוד משפחות, ולתוך יו"ש הגיעו יותר מ- 100,000 איש בעיקר מירדן ומדינות ערב אחרות. מתוכם קרוב ל–50,000 מדינת ישראל הסכימה להלבין ועוד כ- 50,000 נמצאים שם מבלי שהסכמנו להלבין ולתת להם תעודות זהות. בדקתי את הנתונים הנ"ל מול מערכת הביטחון, וזו תמונת מצב".

ליברמן הביע חשש גם מהאפשרות שחתימת הסכם עם הפלסטינים והגירה המונית של פלסטינים לשטחי המדינה הפלסטינית העצמאית – יביאו לקריסה כלכלית של הפלסטינים. "היום מתגוררים ביו"ש 2.4 מיליון פלסטינים. מחוץ ליו"ש ועזה מתגוררים כמעט שלושה מיליון פלסטינים שרובם מיד עם הקמת מדינה פלסטינית ירצו לבוא ליו"ש. בואו נחשוב עוד צעד אחד קדימה. האם כלכלת יו"ש שזו לא כלכלת שוויץ או נורבגיה, יכולה לקלוט שלושה מיליון פלסטינים נוספים? היכן יתגוררו? מה יאכלו? היכן יעבדו? וכיצד זה ישפיע על מדינת ישראל?"

על איראן אמר שר החוץ: "גם עכשיו כשאנחנו פה במפגש הזה, הצנטריפוגות ממשיכות להסתובב ולהעשיר אורניום ויש כוונה להחליף את הצנטריפוגות הישנות בחדישות, שיכולת היצור שלהן היא פי 5 מהקיימות. רוב המדינות המייצרות אנרגיה אזרחית מתחנות כוח גרעיניות לא זקוקות לאורניום מועשר. הדרישה האיראנית להעשיר אורניום בכמויות גדולות, עד לרמה של 20% לצורך הפקת חשמל, זה כאילו שהם יגידו שהם רוצים סכין קומנדו באורך 30 ס"מ כדי למרוח ריבה על לחם. גם מעורבות איראן בטרור, הסיוע האקטיבי לאסאד ולחיזבאללה, מצביעה על אופי המשטר. איראן היא גם אותה איראן בכל מה שנוגע לזכויות אדם – איראן היא מדינה הנמצאת במקום השני בעולם בכמות ההוצאות להורג במספרים מוחלטים. ובמקום ראשון מבחינה יחסית. בשנת 2013 הוצאו באיראן להורג יותר מ- 600 בני אדם. רק מאז בחירתו של רוחאני, ביוני האחרון, הוצאו להורג 367 בני אדם. בין המוצאים להורג גם אסירים בני 18 שפשעו בהיותם קטינים, נשפטו למוות ואיראן חיכתה עד שיגיעו לגיל המתאים כדי לתלותם. בקיצור, חיוכים או לא חיוכים – איראן היא אותה איראן.

"לכן, אנו נעקוב אחרי יישום הסכם ג'נבה שהושג עם האיראנים, אך בסופו של דבר האחריות על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל ועתידה של מדינתו מוטלת  אך ורק  על ממשלת ישראל. אנו לא נהסס לקבל החלטות בהתאם להתפתחויות וממצאים כפי שיובאו לפנינו".

על היחסים עם ארה"ב: "מעל ומעבר לכל ספק שיתוף הפעולה שלנו עם האמריקאים זה הבסיס שעליו נבנית כל מדיניות החוץ של מדינת ישראל. ואין טעם לפרט, הדברים ברורים. צריך להבין שארה"ב מתמודדת היום עם יותר מידי אתגרים: צפון קוריאה, המשולש סין, יפן ודרום קוריאה, אפגניסטן, פקיסטן, איראן, עיראק, סוריה, לוב, מצרים. עם בעיות פנים: תקציב, חוק הבריאות, הגירה וכו'. חייבים לחשוב לא רק איך להיעזר בארה"ב אלא כיצד ישראל הקטנה יכולה לסייע לארה"ב. כיצד אנחנו יכולים לפתח כיוונים חדשים, לא במקום ארה"ב אלא בנוסף לארה"ב".

בדברו על המדינות השכנות, שעמן נחתמו הסכמי שלום, אמר שר החוץ: "נוצר מצב מוזר שמצד אחד יש לנו יחסים דיפלומטים אולם מצד שני בקרב חוגים רבים באוכלוסייה, גם הליברלים וגם החוגים הדתיים הרדיקאליים, יש קונצנזוס אחד, שנאה והסתה כנגד מדינת ישראל. כל פעם אומרים לנו שצריך להתחשב במציאות ולא כל כך לשים לב, לא רק להסתה בתוך המדינות, אלא גם לעמדות אנטי ישראליות שאותן מדינות נוקטות בכל פורום בינלאומי אפשרי – כי שיתוף הפעולה הביטחוני בסדר ובואו נתחשב מהקשיים שלהם מהבית. זה לא מקובל עליי. אסור להסכים לנוסחה, כפי שפעם תיאר אותה מאיר דגן, שישראל באזור היא כמו פילגש, כולם נהנים ממנה ואף אחד לא מודה בקשר אתה.

"חייבים לדרוש תמורות גם במישור המדיני ולא רק במישור הביטחוני", אמר ליברמן. "כאשר חותמים הסכמי שלום צריך לוודא שזה הסכם שלום עם מדינה. הסכמים בין העמים ולא הסכמים עם השליטים. כי הסכם עם השליטים זה לא הסכם יציב ובר קיימא ואין נכונות של שלטונות להסביר לעם ולהתמודד עם ההסתה אלא רק נכונות להסתיר ולהצניע את קשר עם ישראל. צריך לשקול היטב אם זה מה שאנחנו צריכים היום או אם זו הגישה הנכונה".

ליברמן הדגיש גם את הצורך לשפר את תדמיתה של ישראל, גם באמצעות פעילותו של משרד החוץ. " היום, לצערי, אנו מזוהים יותר מידי עם קונפליקטים, טרור, הבעיה הפלסטינית, איראן. נושאים כבדים ולא כל כך אופטימיים.  לשמחתי, בשנים האחרונות נושא נוסף מופיע כאסוציאציה עם מדינת ישראל, וזהו 'סטרט-אפ ניישן'. אבל זה לא מספיק. אנחנו חייבים להוביל יותר נושאים ירוקים, להדגיש יותר את היכולת שלנו לתרום לקהילה הבינלאומית במיוחד מקומות קשים שמתמודדים עם בעיות עוני, רעב, מחסור חמור במים וכו'. אני חושב, שכמו שעשינו בשנות ה- 60, אנחנו חייבים לעשות את אותו הדבר היום בשנת 2014. לשלוח את מיטב נציגנו לאפריקה, להיות ראשונים שפותרים בעיות ולא רק מייצרים בעיות".

נשיא המדינה, שמעון פרס, שפתח את כנס השגרירים ביחד עם השר ליברמן,  התייחס בתחילת דבריו לתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים: "מאז קום המדינה תמיד ניצבה ישראל אל מול סכנות שגברו על הסיכויים", אמר. "היום לראשונה התהפכה המציאות, והסיכויים הרבה יותר ממשיים ומבטיחים מאשר הסכנות. מעולם ישראל לא עמדה בפני הצעה למעמד מיוחד מטעם האיחוד האירופי, והליגה הערבית שלראשונה מכירה בקיומה של ישראל, אף מבינה שישראל היא כבר לא האויב. אל תטעו – הסכנה בחרם כלכלי על ישראל היא הרבה יותר מסוכנת מהאיום הביטחוני. בניגוד לכולכם, אני הייתי פה עוד מקום המדינה. בן-גוריון עמד בפני הכרעות קשות שכללו סיכונים רבים וסיכויים מועטים. היום ישנם סיכויים רבים לישראל".

הנשיא התייחס גם לתפקידו המכריע של משרד החוץ בתהליך השלום ואמר:" מדינת ישראל מבוססת על שתי רגליה – רגל אחת ביטחונית ורגל אחת מדינית. ישראל אינה יכולה לדדות רק על רגל אחת- היא זקוקה לרגלה המדינית. תפקידו החשוב ביותר של משרד החוץ היום הוא להביא להסכם שלום".

הנשיא התייחס גם לסוגיה האיראנית ואמר: " אני מוטרד מנושא הטילים ארוכי הטווח שמייצרת איראן. חייבים להכניס להסכם עם איראן גם פיקוח על הנושא הזה, קשה לפקח על אורניום, הרבה יותר קל לפקח על טילים. איראן ממשיכה למכור נשק לארגוני טרור ומשמשת כמרכז טרור עולמי. נדרש שיתוף פעולה הדוק בין ארה"ב לרוסיה בנושא הזה".

בפתח הכנס העניק שר החוץ אביגדור ליברמן תשורה לנשיא המדינה על פועלו הדיפלומטי למען ישראל, בשם משרד החוץ ואמר: "אנחנו שתי נקודות קיצון אבל שנינו רוצים את אותו הדבר".

מוקדם יותר ביקר הנשיא בחדר המצב של משרד החוץ, אשר יזם את הקמתו עת כיהן כשר חוץ וכן הניח זר על קיר הנופלים של המשרד.

קישור לנאומו של ליברמן בכנס השגרירים