ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בהצעת חוק המאבק בטרור – שתחליף את החוקים והתקנות לשעת חירום, חלקן הגדול עוד מתקופת המנדט, הקיימות כיום. במסגרת החקיקה החדשה יבוטלו תקנות מנדטוריות ואחרות ובין השאר תבוטל האפשרות הקיימת היום, להקים בית המשפט צבאי בשטחי מדינת ישראל.

בדיון השתתפו בין היתר (בתמונה: משמאל לימין) עו"ד נעמה פויכטונגר, מרכזת עבודת הצוות בהצעת החוק במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים; עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; רפ"ק ירון בנימין, קצין מדור חקירות באח"מ; רפ"ק קובי כהן, ראש חוליית הלבנת הון ומימון טרור ורפ"ק איתי קזז, ראש חטיבת פרוייקטים באגף חקירות ומודיעין.

הצעת החוק מסדירה ומרחיבה את סמכויות זרועות הביטחון במאבקם בטרור ומסדירה את ההכרזה על ארגון טרור. עפ"י ההצעה, הממשלה תוסמך להכריז על ארגוני מעטפת-ארגון תומך, כגון ארגוני צדקה, כארגוני טרור. עוד קובעת ההצעה, כי יאסר כל מגע מסחרי עם גופי טרור, לרבות זרוע מדיני של ארגון טרור.

 בנוסף, ההצעה מסמיכה מפקד מחוז במשטרה, להוציא צווי הגבלה בתוך שטחי מדינת ישראל, צווים שימנעו פעילות של ארגון טרור, לרבות איסור קיום אסיפה או עצרת, או צו סגירת מקום. מפכ"ל המשטרה יוסמך להוציא צווים למניעת שימוש במקום מסוים. סמכות דומה ובנוסח רחב יותר, קיימת היום בתקנות ההגנה ובפקודה למניעת טרור. ההצעה קובעת גם סמכויות להוצאת צווי חילוט כספים ונכסים מארגוני טרור.

 ייאסר על גילוי הזדהות עם ארגון טרור, פרסום קריאה למעשה טרור ופרסום דברי שבח בעל אפשרות סבירה שיביא לפעולת טרור. הסעיף מרחיב את אפשרות העמדה לדין, לעומת הפסיקה, שמגבילה את האפשרות להעמדה לדין, רק במצב בו קיים אפשרות ממשית לביצוע טרור.

 בנוסף, ההצעה מקלה על זרועות הביטחון בעניין הפרוצדורה הפלילית, ביחס להגשת כתבי אישום, דיני הראיות ובעבירות המוגדרות הכנה לטרור. רף הענישה בעבירות טרור, יוחמר באופן דראסטי. 25 שנות מאסר ויותר, לראש ארגון או מנהל ארגון טרור. 15 שנות מאסר למי שממלא תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון, וחמש שנות מאסר לחבר בארגון. תוכפל הענישה בכל עבירה פלילית שתכנס לקטגוריה של מעשה טרור. ועדת השחרורים לא תגיש את המלצתה לנשיא המדינה לקצוב את עונשו של מי שייגזר עונשו למאסר עולם, אלא לאחר ריצוי 15 שנות מאסר. תקופת ההמלצה לא תפחת מ – 40 שנה.

 ההצעה קובעת עבירה פלילית רחבה יותר מהחוק הנוכחי, בגין מתן שירות לארגון טרור. עבירה שמשמעותה, כי יהיה ניתן להעמיד לדין, טכנאי שיתקן, מכשור חשמלי במשרדי הארגון, בגין מתן שירות לארגון טרור. זאת ועוד, תקבע עבירת סיוע ברשלנות לטרור, וכן חברות פסיבית בארגון טרור, עבירה שקיימת היום מכח הפסיקה.

 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי, העביר לחברי הוועדה סקירה קצרה של תשעת פרקי הצעת החוק. לדבריו, "הצעת החוק נועדה לתת כלים מיוחדים לגורמי הביטחון והתביעה, על מנת  להתמודד עם הטרור המודרני במופעיו השונים. לטרור יש מאפייני חומרה מיוחדים בהקשר של עוצמת הפגיעה, זריעת פחד ואימה בציבור".

ניזרי ציין, "חלק מהסעיפים, מוסדר היום בחוקים שונים, בהוראות שעה ובפקודות שונות. חשבנו שנכון לכלול את הכל תחת הוראת חוק מודרנית אחת. במקביל, אנו מציעים לבטל קרוב למחצית מהוראות תקנות ההגנה. חלקן יהיו בהוראות חדשות, וחלקן האחר, לא ראוי כלל להיות בחקיקה. הצעת החוק קובעת מבחן משולש להגדרת מעשה טרור. מניע, מטרה ומעשה. צריך שיהיה מניע אידאולוגי, מדיני או דתי. מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או להניע ממשלה לעשות מעשה וכו'. ומעשה, שנועד לפגוע בגופו של אדם, או לגרום פגיעה חמורה ברכוש וכיוצא בזה".

ניזרי הוסיף ואמר "במקביל להצעה זו, אנו מציעים לבטל 78 תקנות מתקנות ההגנה. חלקן לא בשלה העת לבטלם, כגון התקנות בעניין הצנזורה. בקרוב נביא הצעת חוק, שתבטל את האפשרות הקיימת היום בתקנות, להקים בת המשפט צבאי בשטחי מדינת ישראל. מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בשנות האלפיים, לא ראוי שיהיה בה בית משפט צבאי".

נציג השב"כ אמר "הגלובליזציה הסירה את מגבלת המרחק. היום, באמצעים טכנולוגיים, ניתן להעביר ידע ולגייס בקלות. את המפגשים הפיזיים, מחליפים הרשתות החברתיות והפורומים השונים. שרשרת הטרור, נעשתה מורכבת. יש לה חוליות רבות המאפשרות ומקדמות את הטרור. החוק הנוכחי, מאפר לטפל רק בקצה השרשרת. הרעיון הוא, שנהיה נוכחים באכיפה, כבר בשלב ההצטרפות, בו אדם עובר מחיים נורמטיביים, למבצע טרור".

הנציג הוסיף ואמר, "סביב הטרור, התפתחו מעגלים שמבקשים לתמוך בו ממניעים אידיאולוגיים. לא רק אספקת ידע ונשק, אלא גם את יכולת השרידות לטווח ארוך והכנת הדור הבא. לצד ארגון החמאס, הוקמו מנגנונים שנועדו לקרב את האוכלוסייה באמצעות אספקת שירותים בסיסיים, כגון גני ילדים, מורים ומחנכים, שיכניסו את הדור הבא למעגל הטרור. הם מחנכים דור שלם לטרור. אנו מבקשים להחיל את החוק למאבק בטרור, על כל השלבים. ארגוני הטרור מבינים, שברגע שהם מוכרזים כארגוני טרור, יהיה קשה להם לגייס משאבים ואנשים. כאן נכנסים ארגוני המעטפת, שמתוך הזדהות מלאה, נכנסים לסייע. לחמאס יש ארגוני צדקה באירופה ובמדינות ערב. הם פועלים תחת שמות שונים".

עוד אמר הנציג, "אנו מכירים 20 הכרזות על ארגוני טרור ראשיים, כגון החמאס, אל קעידה הג'יהאד האיסלמי וכו'. סביבם, פועלים כ- 200 גופים שפועלים כארגוני מעטפת שמסייעים לארגוני הטרור".

לשאלת ח"כ אורית סטרוק "איזה פטנט תעשו כדי שהרש"פ לא יוכרז כארגון טרור, ואבו מאזן לא יוכרזו כראש ארגון טרור" השיב עו"ד נזרי, כי הכתובת לשאלה, היא הדרג המדיני. סטרוק השיבה לניזרי: "בעצם שר הביטחון עושה פרוטקציה לאבו מאזן, בגלל שהוא מדבר איתו".

לשאלת ח"כ זהבה גלאון האם יש כוונה להחיל את החוק על מערכות החינוך של החמאס בעזה לדוגמא, השיב ניזרי "אם לשיטתך, בית ספר שמחנך לתג מחיר, אינו יכול להיכנס לקטגוריה של ארגון טרור, גם בתי הספר של החמאס לא יכנסו לקטגוריה זו" השיב ניזרי.

 הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק. הדיון צפוי להימשך כשנה.