לא נראה ששפע הרפורמות עליהן הכריז שר החינוך הנוכחי יאוששו את המערכת שהוא מופקד עליה. סיסמת ה"למידה משמעותית"  והפטור מהבחינה הפסיכומטרית נשמעים טוב בתקשורת אבל הפטור מהבחינה הפסיכומטרית לא יהפוך את הבורות לידע ואת הטיפשות לחוכמה. אפשר להתל בנו פה ושם בביצה המקומית, אך המבחנים הבינלאומיים מציבים מולנו מראה לא מחמיאה כשהם מדרגים את רמת ההישגים של תלמידינו החמודים, פאר הגניוס היהודי.

מתוצאות מבחני פיזה שנערכו ב-2012 בקרב בני 15 ב-64 מדינות עולה כי בכל המקצועות ישראל נמצאת מתחת לממוצע המדינות שהשתתפו במבחן ומתחת לממוצע במדינות ה-OECD. לעומת זאת, ישראל מצטיינת בפערים בהישגים בין תלמידים יהודים וערבים ופערים בהישגי תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.

שיפור בהישגי התלמידים וצמצום הפערים ביניהם דורשים שידוד מערכות כללי. שיפור  רמת ההוראה כרוך בהעלאה של שכר המורים, באקדמיזציה של מקצוע ההוראה ובסגירת מכללות כושלות שמפיקות מורים גרועים. בפינלנד, שלמערכת החינוך שלה היינו רוצים להידמות, נמשכים לימודי ההוראה חמש שנים. רק המצטיינים מקרב הסטודנטים באוניברסיטאות יכולים להתקבל ללימודי הוראה, ותור ההמתנה לקבלה ארוך. נכון, קל יותר להגיע להישגים עם אוכלוסיית תלמידים קטנה והומוגנית כמו בארץ הצפונית הזו. גם הקטנת הכיתות יכולה לתרום לשיפור הישגי התלמידים, אלא ששינוי זה דורש השקעה תקציבית אדירה שאין לה סיכוי לנוכח סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית (ביטחון והתנחלויות על חשבון חינוך ובריאות).

למידה במסגרת חד-מגדרית

אבל יש עוד רעיון ששווה לבחון ויסלחו לי אבירי ה"פוליטיקלי קורקט". מחקרים מראים שבתי ספר חד-מגדריים (לבנים ולבנות) וכיתות חד-מגדריות בגילאי ההתבגרות (כיתות ז-יב) משפרים את ההישגי התלמידות והתלמידים ותורמים להשתתפות חברתית רבה יותר בקרב ילדים חלשים. לא צריך להיות פסיכולוג דגול כדי להכיר את השינויים הגופניים, הרגשיים והחברתיים המתחוללים אצל המתבגרים. דווקא בגיל שבו מתפתח הכושר האינטלקטואלי ויכולת הקליטה מגיעה לשיאה, מופרעת הלמידה על ידי ההורמונים המשתוללים.

ההבשלה הפסיכולוגית של המתבגר כרוכה בתהליך של יצירת זהות עצמית ומרידה בסמכות ההורים. המעבר מתלות בהורים לעצמאות מלווה במצבי רוח משתנים ובלתי צפויים ושינויים גופניים גורמים להתעסקות-יתר של המתבגר בדימוי הגוף שלו ובהופעתו החיצונית. כל אלה מחוללים מתח בין-מיני וירידה בקשב בכיתה. בנות רוצות  לשאת חן בעיני הבנים, והבנים מתחרים זה בזה על מנהיגות ועל תשומת לבן של הבנות. תהליכים טבעיים ובריאים אלה גורמים להסחת דעת ולחוסר ריכוז בלימודים.

סוגיית הלימוד בבתי-ספר חד-מגדריים או בכיתות חד-מגדריות נמצאת זמן רב על סדר-היום בארצות מתקדמות (במדינות בעלות תרבות מסורתית, ההפרדה נובעת מגורמים דתיים). התומכים בכיתות חד-מגדריות מציגים נתונים המלמדים על האפקטיביות של הלמידה בכיתות כאלה, בעיקר עבור בנות המתעניינות במתמטיקה ובמדעים המדויקים. נתוני הבגרות בישראל תומכים אף הם בממצא זה. נתוני בחינות הבגרות לשנת 2000 מלמדים על שיעור גבוה של מצטיינות בבחינות בגרות במתמטיקה בהיקף חמש יחידות בבתי-ספר ממלכתיים-דתיים ובאולפנות שבהם לומדים בכיתות חד-מיניות – הן לעומת שיעור המצטיינים בחינוך הממלכתי-דתי, הן לעומת שיעור המצטיינות בחמש יחידות במתמטיקה בבתי-ספר מעורבים.

גם בכיתה ח' נמצאו הבדלים מעניינים: בבתי הספר הממלכתיים במגזר היהודי נמצא כי הישגיהם של הבנים במתמטיקה גבוהים במובהק מהישגיהן של הבנות (פער של 4.2 נקודות), והוא גדול בהרבה מהפער בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים, שרובם חד-מגדריים ( 1.6 נקודות). אפילו במגזר הערבי, שבו רוב כיתות ח' הן חד-מגדריות, הפער קטן יותר (3.3 נקודות).

המצדדים בכיתות מעורבות טוענים כי בית-הספר צריך לשקף את החברה בה אנו חיים. לכן, בתי-ספר מעורבים מכינים טוב יותר את תלמידיהם לתפקד בחברה מעורבת, ממתנים סטריאוטיפים מגדריים ומשפרים את תהליכי הסוציאליזציה של שני המינים. נוסף על כך, מצדדי החינוך המעורב מציגים נתונים המראים כי בתי-ספר לבנות מקבלים פחות משאבים.  ארגוני זכויות אדם וארגוני נשים מוצאים במודל החד-מגדרי ליקויים אתיים, וטוענים כי התלמידים צריכים ללמוד בסביבה מגדרית מעורבת, בדיוק כמו שהם צריכים ללמוד בסביבה גזעית וכלכלית מעורבת.

פחות הסחת דעת מלימודים

אולם מחקר שנערך ב-2008 על ידי משרד החינוך של ארה"ב מצא יתרונות בבתי ספר חד-מגדריים:  פחות הסחת דעת מלימודים, פחות בעיות התנהגות, שיפור בהערכה העצמית של התלמידות והתלמידים, תחושת קהילה חזקה יותר בקרב התלמידים והצוות, שיפור בהישגי התלמידים ובעיקר התלמידות, אימוץ סגנונות למידה שונים לבנים ובנות, הפחתת דעות קדומות ואפליה ביחסי מורים-תלמידים, פחות הטרדה מינית בין תלמידים לתלמידות, יותר מודלים לחיקוי ואפשרויות בחירה רבות יותר (בין בית ספר מעורב לחד-מגדרי). התומכים בתכנית טוענים כי באמצעות בתי-ספר חד-מיניים ניתן להעלות את הביטחון העצמי של התלמידים ולפתח טוב יותר את יכולת החשיבה שלהם – במיוחד כשמדובר בתלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.

על פי גישת הלמידה החד-מגדרית נטען שהישגיהם של תלמידים בכיתה הומוגנית מבחינת המגדר גבוהים מההישגים בכיתה מעורבת, בין היתר מפני שבכיתה חד-מגדרית הלחץ החברתי נמוך והתלמידים מרגישים חופשיים יותר להביע את עצמם ללא חשש מתגובת חבריהם. אלא שבישראל הנושא נקשר לבתי ספר דתיים וחרדים מאוד לא דמוקרטיים, שאינם מלמדים לימודי ליבה ומחייבים את התלמידות והתלמידים ואפילו את הוריהם לקיים אורח חיים דתי, תלבושת צנועה, התנזרות מחברת המין השני ועוד כהנה איסורים לא מצודדים.עם זאת, כמה בתי ספר תיכוניים דתיים המלמדים תכנית לימודים מלאה מציגים אחוזי ההצלחה גבוהים בבחינות הבגרות. בי"ס תיכון לבנות ”פלך“ בירושלים, אולפנת צביה (88.2), אולפנת חורב (88.1), ותיכון לבנים הרטמן (87).

שווה לנסות את המודל הזה  דווקא באוכלוסייה החילונית. בשלב ראשון יוכרזו כיתות חד-מגדריות בכמה חטיבות ביניים ובתי ספר תיכונים קיימים. תכנית הלימודים תהיה זהה לחלוטין וההצטרפות לכיתות אלה תהיה וולונטרית על פי בחירת התלמיד והוריו. אם הניסוי יצליח והישגי התלמידים יראו שיפור משמעותי, מן הראוי להרחיב אותו לכלל בתי הספר העל-יסודיים ואף להקים בתי ספר חד-מגדריים ביישובים שיש בהם מספיק תלמידים כדי לאכלס שני בתי ספר כאלה, נוסף על בית ספר מעורב בו ילמדו אלה שיבחרו בכך. מיותר לציין שהן מורות והן מורים ילמדו בשני סוגי הכיתות.

אל דאגה, המפגשים עם המין השני לא ייעלמו. הם יתקיימו בתנועות הנוער, בחוגים שונים ובסופי שבוע. ולידיעת השדולות למען הנשים: הממצאים מראים שבנות יוצאות נשכרות מלמידה חד-מגדרית יותר מבנים.