הוועדה הציבורית המייעצת לשרת הבריאות לקידום תרומת איברים מן המת בישראל, בראשותה של פרופ' דינה בן יהודה (מנהלת מחלקת המטולוגיה בהדסה), סיימה את עבודתה והיום התפרסמו המלצותיה.

השרה יעל גרמן קיבלה מן הוועדה סדרת המלצות, הנגזרות ממטרת-העל: הגדלת שיעור  ההסכמה של משפחות לתרום מאיברי יקיריהם, שנפטרו ב"זמן אמת" – משיעור של 56 אחוז לשיעור הסכמה של 75-80 אחוז.

בין השאר הומלץ כי בצמתים משמעותיים בחיים, כמו הוצאת דרכון ורישיון נהיגה ורישום לקופת-חולים, נתבקש להשיב לשאלה על הנכונות לתרום איברים. כמו כן, הוועדה קובעת כי יש להביא לשינוי בדפוסי החשיבה של אוכלוסיות שונות לנושא, להסיר חסמים ולהגדיל את מודעות הציבור לחשיבות תרומת האיברים – בין היתר, באמצעות הסברה במערכת החינוך, בצבא ובמקומות עבודה.

אלה עיקר ההמלצות:

• צמצום שורת חסמים וגורמים מעכבים לחתימה על נכונות לתרומת איברים.

א. הפחתת תופעת חוסר האמון במערכת הבריאות והרפואה על ידי שני מהלכים במקביל: הסברה לציבור הרחב את שיטת אבחון המוות המוחי בארץ (שהינה המחמירה בעולם), יחד עם הגדלת השקיפות ביחס לבקרה ופיקוח על הליכים בפועל של קביעת המוות המוחי ושל הקצאת האיברים לפי קריטריונים קבועים ומפוקחים

ב. הפחתת העמימות ביחס לעמדת ההלכה בנוגע לתרומת איברים מן המת וגיוס רבנים ומובילי דעת קהל בממסד הדתי התומכים מבחינה הלכתית בעקרון המוות המוחי-נשימתי: ליווי וסיוע על ידי רבנים בפועל מול משפחות המעוניינות בכך בזמן אמת. כמו כן, חידוד עמדת הרבנות הראשית לישראל, המתירה השתלת איברים בתנאים מתאימים לאחר מוות מוחי-נשימתי

ג. הצפת סוגיות רגשיות של מצוות הצלת חיים אל מול חסמים רגשיים בגין השאיפה לשלמות הגופה וחזון תחיית המתים.

• חיזוק מערך ההסברה לחשיבות תרומת האיברים מן המת.

א. מסעות הסברה תקשורתיים, לפי תכנית אסטרטגית ייעודית, למגזרי אוכלוסין שונים, לשם הגברת המודעות והעמקת הידע לחשיבות תרומת האיברים, לשם בניית האמון במערכת הרפואית, להסרת חסמים דתיים/הלכתיים ולצמצום חסמים רגשיים.

ב. גיוס ארגונים ממשלתיים ציבוריים, רשויות מוניציפאליות וקופות החולים לפעולות ההסברה ולחתימה על כרטיס תרומת האיברים.

ג. שילוב הנושא כפעילות חובה בתכנית הלימודים במערכת החינוך ובמערך ההדרכה של תנועות הנוער והצבא.

• שינויי חקיקה, כך שהציבור יתבקש להשיב על שאלה בצמתים שונים ביום יום: בכל הנפקה או חידוש של תעודת זהות, דרכון ורישיון נהיגה, וככל הנראה, בתעודות נוספות המונפקות לאזרחים מעת לעת.

א. הוועדה המליצה לשרה כי בחוק ההשתלות תיחקק חובת הצגת שאלת הנכונות לתרום איברים, וכי מבחינה טכנית, כל מי שנדרש לאחת התעודות (זהות, דרכון, רישיון נהיגה), חייב יהיה להתייחס לשאלת נכונותו לתרום איבריו.

ב. ביטול התמריץ השלילי הקיים כיום בחוק ההשתלות (סעיף 9 ב', 4 א'), לא לחתום על כרטיס תרומת איברים למי שמסתמך על בן משפחתו מדרגה ראשונה, אשר כבר חתום על כרטיס שכזה, וזאת כדי לזכות בקדימות בתור להשתלת איברים.

לדברי שרת הבריאות, יעל גרמן: "בארץ, כמו בעולם, אנו מתלבטים בקשיים ערכיים, משפטיים ואתיים בתחום השתלות האיברים מן המת. הוועדה, שייצגה את מגזריה השונים של החברה בישראל, הונחתה ללמוד את הסוגיות הקשורות בנושא בארץ ובעולם, לבחון את החוק וההלכה הישראלית בפועל ולהציע פתרונות לקידום היקף תרומת האיברים בארץ. והכול, ברגישות ובשכל ובתוך התחשבות במגזרים השונים וברגשותיהם".

יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה אומרת: "הבשורה העיקרית היא חיוב אזרחי ישראל לתת דעתם לשאלה: האם הם מסכימים לתרום את איבריהם לאחר מותם, בעת מפגשים עם רשויות המדינה. ישנם מספר מודלים להסכמה לתרומת אברים מן המת. ניתן לסכם אותם – (א) כמודל שבו יש הנחה שכל נפטר מתאים לתרומת איברים, מוכן לתרום את אבריו, אלא אם אמר אחרת בחייו;  ו-(ב) המודל השני, שרק מי שהביע הסכמה בחייו ניתן להתרים את אבריו לאחר מותו. בשני המודלים מקובל בעולם לשאול את הסכמת המשפחה, שהרי לא יתכן שהמערכת הרפואית תיקח איבר מנפטר בניגוד לרצון משפחתו גם אם הוא עצמו הסכים לכך בחייו, ובוודאי שלא ניתן לעשות כך במקרה שלא הביע דעתו על כך כלל".

בן פורת מסבירה את המדיניות הקיימת והיכן כדאי לרכז מאמץ: "המצב בארץ היום הוא שבכל מקרה של נפטר, המתאים להתרמת איברים, בין אם חתם על כרטיס אדי והביע הסכמתו, ובין אם לא, פונים לקבל את הסכמת המשפחה. מצב זה למעשה מייתר את הצורך לבחור בין שני המודלים, שכן בסופו של יום תרומת האיברים מן המת תתרחש רק אם המשפחה תסכים להליך הנדרש. המשפחה של הנפטר במצב של מוות מוחי-נשימתי נמצאת במצב של בלבול, וברוב המקרים זוהי החשיפה הראשונה שלהם לנושא זה. הדבר מקשה מאוד על תהליך קבלת ההחלטות. מכאן חשבנו שהמאמץ העיקרי צריך להיות בחינוך האוכלוסייה הרבה לפני המפגש הקריטי עם הצורך לקבל החלטה קשה. דבר זה צריך להיעשות על ידי הגברת המודעות לנושא, ואחת הדרכים החשובות היא להפגיש כל אחד עם הנושא בצמתים שונים בחייו, בין השאר בעת חידוש תעודות ממשלתיות שונות.

בעקבות הגשת ההמלצות אומרים במשרד הבריאות, כי כבר בתקופה הקרובה תגובש הצעת תיקון לחוק תרומות האיברים מן המת ותקודם שורת פעילויות לקידום הנושא.

חברי הוועדה הציבורית הם: פרופ' אברהם שטיינברג (מנהל המחלקה לאתיקה רפואית, שערי צדק), פרופ' דוד הד (החוג לפילוסופיה, האוני' העברית), ד"ר יופי תירוש (הפקולטה למשפטים, אוני' ת"א), ד"ר רותי רחמימוב (מנהלת מרפאת טרום השתלה, מרכז רפואי רבין). רכזת הוועדה היא ד"ר תמר אשכנזי (מנהלת המרכז הלאומי להשתלות).

[related-posts]