המדינה תפצה קבוצה של פעילי ימין, בהם איתמר בן גביר, שעוכבו על ידי המשטרה בשל כוונתם להפגין מול ביתו של אלוף פיקוד מרכז לשעבר, גדי שמני. השופטת מתחה ביקורת קשה על המשטרה, שפעלה תוך "נקיטה בצעדים שמתאימים למשטרים אפלים"

מאת אורלי ממן

בית משפט השלום בירושלים פסק, כי המדינה תפצה כספית עשרה פעילי ימין ובראשם איתמר בן גביר, לאחר שעוכבו על ידי המשטרה בשנת 2008, כשנודע על כוונתם להפגין מול ביתו של אלוף פיקוד מרכז דאז, גדי שמני. השופטת תמר בר-אשר צבן הורתה לשלם לתשעה תובעים פיצוי בסך 4,700 שקל לכל אחד. לאיתמר בן גביר, שנכלא למשך 24 שעות, הורתה השופטת על פיצוי של 14,000 אלף שקל .

קבוצת פעילי הימין הגישה תביעה אזרחית לבית המשפט, בסיוע ארגון זכויות האדם ביש"ע. הם טענו כי חירותם נשללה מהם לשווא, כאשר בחודש ספטמבר 2008 עשו את דרכם אל ביתו של האלוף דאז, כדי למחות נגד צווים מנהלים שהוציא כלפי אישים בימין. המשטרה עיכבה את הפעילים בתחנת מודיעין ואילו לגבי איתמר בן גביר הוחלט בסיום החקירה, להתנות שחרורו בהרחקה מהיישוב בו מתגורר שמני והפקדה של חמשת אלפים ש"ח. בן גביר סירב ונכלא למשך לילה שלם. הוא שוחרר למחרת, לאחר שבית משפט השלום ברמלה הורה על שחרורו ללא כל תנאי.

השופטת בר-אשר צבן קבעה, כי אין מחלוקת שאיש מבין התובעים לא נכנס אל הישוב בו מתגורר שמני ואף לא השתתף במשמרת המחאה, כך שאיש מבין התובעים לא עבר עבירה של התקהלות אסורה. השופטת הזכירה, שבסופו של דבר אפשרה המשטרה תפילה של פעילי ימין אחרים מול ביתו של האלוף, בו בזמן שהתובעים עצמם עוכבו ע״י המשטרה. השופטת קבעה גם, כי בעיכובם של הפעילים חרגה המשטרה מהנחיות היועץ המשפטי באשר לקיומן של מחאות מול בתים פרטיים.

בפסק דינה מתחה השופטת ביקורת קשה על הליך העיכוב והמעצר: "לא הייתה כל הצדקה לנקוט צעדי מנע של עיכוב התובעים, באופן לא חוקי, תוך פגיעה בזכויותיהם ונקיטה בצעדים שמתאימים למשטרים אפלים, בהם נשללת חירות של אזרחים לבל יעזו להביע את דעותיהןם בפומבי. שיקול הדעת שהופעל ביחס לתובעים היה לקוי ופסול ורחוק מלהתאים לדרך שבה נוהגים במשטרים דמוקרטיים ביחס למי שביקש להביע את דעתו להפגין נגד החלטות השלטון".

טענות הפרקליטות, לפיהן לתובעים לא נגרם נזק ממשי כתוצאה מפעולת המשטרה, נדחתה על ידי השופטת, שקבעה כי "שלילת חירותו של אדם, ללא הצדקה בניגוד לחוק, היא הפגיעה בזכות היסודית ביותר של האדם ודי בעצם שלילתה כדי לגרום נזק". לנוכח טענות הפרקליטות, כי מדובר בתובעים אשר לא מהססים להגיש תביעות נגד המשטרה, קבעה השופטת כי אכן יש לחשוש מפני הרתעת יתר שתפגע בפעילותה השוטפת של המשטרה, אך גם יש לחשוש, אולי אף יותר, מעיכובים ומעצרים מיותרים הנעשים ללא הצדקה חוקית.