בואו נדבר עובדות. לא פרשנויות, לא הערכות, לא דעה אישית. עובדות שגם נשואי דברם לא יכחישו.

1. ממשלת ישראל הנוכחית היא ממשלת ימין. מפלגת השלטון היא מפלגת ימין. ראש הממשלה הוא איש ימין מובהק. כל שרי הליכוד בממשלתו הם אנשי ימין. ימין חד משמעי.

2. השותפה הקרובה של מפלגת השלטון, זו שהלכה איתה יד ביד לבוחר בסיבוב האחרון, היא מפלגת ימין. ימין חזק ונחוש. כל שריה אנשי ימין; בעל הבית שלה הוא איש אולטרה-ימני.

3. שותפה נוספת בכירה של מפלגת השלטון בקואליציה ובממשלה הנוכחית היא מפלגת ימין קיצונית. רובה דתי-קיצוני-ימני-מתנחלי, חלקה האחר ימני יותר ודתי מעט פחות, השאר ימנים סתם בלי נסיבות מקלות.

4. בקואליציה הנוכחית יש עוד שתי מפלגות. אחת מהן, בסך הכל 6 מנדטים בספירה האחרונה, היא לא יותר מעלה תאנה מטעם עצמה. מלבין כביסה בהתנדבות. חסרת משמעות. אוויר חם.

5. ויש כמובן את העתיד. מפלגת האנו-באנו-לשנות. או, אם תרצו (סליחה) – אנו-באנו-לעבוד-פוליטיקה-חדשה. 19 מנדטים. 19 ראשים בספירה האחרונה. ולא, הם חלילה לא שמאל. מה פתאום שמאל? תגידו לידם שמאל ותראו כמה מהר תחטפו. אז ימין? לא, הם לא ימין. מה פתאום ימין. הם… מה הם? מרכז? שיהיה מרכז. ובכן: אם הם המרכז, אז המרכז הפוליטי הישראלי הוא חסר דעה מדינית, נעדר השקפת עולם מדינית, בורח מכל הכרעה מדינית, נטול לחלוטין כל רעיון מדיני. מפלגת מרכז: כך היה תמיד. ככה יהיה אחת ולתמיד.

6. אז הראש – מר טרור ע"פ הגדרתו שלו (אמרנו עובדות). רק הוא (אולי) יודע כמה מיליונים בדולרים הוא גרף לכיסו הפרטי מהספר המפורסם שלו על מיגור הטרור. רב-מכר בינלאומי, גלובלי. אז הוא כמובן יודע איך לטפל בטרור. בארגוני טרור. במדינת טרור. הוא גם אמר – בקולו – שאם הוא היה ראש ממשלה אחרי המבצע שהוביל הנמסיס שלו – אחד אולמרט – ממשלה בראשותו הייתה ממגרת את שלטון החמאס. הוא גם רץ לבחירות תחת הסלוגן המרהיב: "חזק מול החמאס".

7. יד ימינו עד לא מכבר, שומר הסף, ראש הלשכה, האיש שלעולם לא ירים יד על חלשים ממנו (אלא אם מדובר בילד קטן שהתקוטט עם ילדיו) כבר הוכיח (במילים) אינספור פעמים את כוחו ונחישותו: להיכנס לעזה. לכבוש את עזה. להפיל את החמאס. למגר את שלטון החמאס. כי רק הוא יודע. הוא חזק. הוא יודע איך. ובכן, הוא בהחלט יכול: במו ידיו (בסיוע נדיב של הבוס) הוא חירב את יחסי החוץ של ישראל ומעמדה הבינלאומי. חורבן מלא ומוחלט). והוא גם היחיד שיודע לדבר ערבית. וגם את יחסי ישראל המדינה עם אזרחיה הערבים הוא טורח לנפץ. כמיטב יכולתו ושלל כשרונותיו.

8. והקמב"ץ. ההוא שהביא לחיינו את הבית והעם היהודי הנחוש. הלוחם העשוי ללא חת. איש הלוחמה הזעירה שכבש את מבצר המפד"ל. עוד בוגר, עוד נצר מוכשר, של היחידה ההיא. הוגה התוכנית הגאונית המכונה "תוכנית ההתרגלות" (או שמא זה היה "תוכנית ההתרגעות"?) וגם הוא, אלא מה: בראש מדינת הגמדים שכל הצבא בה לבוש מדים ובראשו אצבעוני המפקד לראשו כיפה זעירה ועיניו מזרות אימה. לכבוש, להיכנס, לכתוש, למגר. הוא יודע איך. תנו לו לנצח.

9. והשר הנחוש לענייני אסטרטגיה. כל-כך נחוש, ששעות ספורות לפני שהאש חודשה, אפילו פחות, הבטיח כיבוש מהיר של עזה אחרי הרקטה הראשונה שתנחת כאן. ושר הביטחון, האיש והנעליים הגבוהות והנחשים בקריה. פתאום הוא המבוגר האחראי. השקול. השקט. אבל האם לא היה הוא זה שאך לפני חודש, כמה חודשים, כל השנים – דיבר על נחישות? מיגור? ניפוץ ראש הנחש?

הם כולם כל כך נחושים. הם יודעים את העבודה. הם היו כובשים. דורסים. מנפצים. מנצתים. ממגרים. צורבות את התודעה. הופכים את האדמה.

10. והם רוב מוחלט בממשלה. והם רוב מסיבי בקבינט. והציבור מאחוריהם. כמה זה היה? 87% אחוזי תמיכה במלחמה? התלהבות גורפת – מקיר לקיר כמעט – לכניסה הקרקעית. תשואות חן סוערות למראה הטנקים הדוהרים לעוטף. ד"ש עם שיר. כולנו עם הפצועים. גל פתוח. מדינה שלמה מספקת להם רוח גבית. מחיאות כפיים סוערות. יאללה – תיכנסו בהם. בכל הכוח. כל המילואים. כל חיל האוויר. כנסו ושטחו את דרזדן (סליחה, את עזה).

אז למה זה לא קורה? איך זה שארגון קטן מאוד אבל נחוש מאוד, שמסתתר – אין לכחד – מאחורי מיליוני אזרחים מפוחדים וחסרי אונים, עושה מהם צחוק? איך זה שהם לא כובשים, מנפצים, מנצתים, חורשים, שורפים ובעיקר לא צורבים שום תודעה? איך זה שדווקא עכשיו, אחרי שהם קיבלו את המנדט, את הזיכיון, את התוקף החוקי – איך זה שהם לא מממשים את חזונם? איך זה שהם – דווקא הם, החזקים והנחושים, מפרים את הבטחותיהם?

התשובה פשוטה, ומורכבת מכמה עובדות בנאליות להביך:

א. אי אפשר לעשות את זה בכוח. בוודאי שלא בכוח בלבד

ב. הם עצמם לא מסוגלים לעשות את זה. פשוט לא מסוגלים

ג. כל הדיבורים המתלהמים שלהם היו אוויר חם ומסריח מלכתחילה

ד. השמאל אשם.

עד כאן העובדות. בפרק ב' נדון בעובדות כפי שהן בשטח. עובדות היסטוריות פשוטות: מה היה, איך זה נולד, מה לא היה, מה לא יהיה ומה לא יכול להיות.

המשך יבוא.

[related-posts title="מדבר אל הקיר – טורים קודמים"]