Skip to content

שבת של חורף בחוף אכזיב

הגשם הדק שניתך עם הרוח מצליף וננעץ בפנים כמחטים בפנים הקפואות. ברדיו הודיעו שבצפת מתחיל לרדת שלג מעורב בגשם. מי שמחפש את כביש טיילת החוף, שמחבר את ראש הנקרה עם נהריה, לא ימצא. הכול מכוסה בחול אדמדם ורטוב. מחר יגיעו חובבי המציאות. יחפשו את אוצרות הים שפלטה הסערה אל החוף
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הגשם הדק שניתך עם הרוח מצליף וננעץ בפנים כמחטים בפנים הקפואות. ברדיו הודיעו שבצפת מתחיל לרדת שלג מעורב בגשם.  מי שמחפש את כביש טיילת החוף, שמחבר את ראש הנקרה עם נהריה, לא ימצא. הכול מכוסה בחול אדמדם ורטוב. מחר יגיעו חובבי המציאות. יחפשו את אוצרות הים שפלטה הסערה אל החוף

כתב וצילם אליק מאור

12:00 בצהריים, שבת חורפית. אחרי ליל סערה שכזה תמיד יהיו משוגעים לדבר שיצאו לטייל על החוף. גם אני. כולם נוסעים לאיטם על החוף. חלקם מעזים לצאת מהרכב. אבל רובם מפעילים את החימום ובוהים בפליאה בנוף המרהיב. כביש טיילת החוף, שמחבר את ראש הנקרה עם נהרייה, מכוסה ברובו בזיפזיף שנשטף מהים אל החוף בסערת הלילה שחלפה. המכוניות שנוסעות בו, נוסעות על פי סימני הקוליסים (סימני צמיגי מכוניות שעברו לפניהם). למתבונן יש תחושה  שהחוף נדמה שמתחיל בקו המים ומסתיים במסלעות או בשדות. מי שמחפש כביש, לא ימצא. הכול מכוסה בחול אדמדם ורטוב.

מחר מן הסתם יעברו טרקטורים וינקו עם הכף את חול הזיפזיף ששטף לו הים וכיסה את הכול.  מחר השכם בבוקר יגיעו חובבי המציאות. יחפשו את אוצרות הים שפלטה הסערה אל החוף.

בינתיים הים רוגש עד סוער באפור ירקרק. הרוח מצליפה בחוזקה והרכבים  נעים, נדים ומיטלטלים כנגדה. עד כשלוש מאות מטר מטר מהחוף הים מכוסה כולו בקצף לבן ורוגש, כאילו אומר, אני לא רגוע, אני עדיין  זועם, היזהרו, אני עצבני.

אני יוצא לצלם לרגע. הגשם הדק שניתך עם הרוח מצליף וננעץ בפנים כמחטים בפנים הקפואות. ברדיו הודיעו שבצפת מתחיל לרדת שלג מעורב בגשם. בדרום, כרגיל, כשכבר יורד לו גשם עז, הוא מביא שיטפונות בנחלים וכמה צפוי, כביש מצפה רמון-הערבה סגור עקב הצפות. בגולן סערת השלג ממשיכה. אתר החרמון סגור למבקרים והשלג נערם לתאוות אוהבי הסקי שמחכים לפסק זמן ורגיעה קלה, על מנת שיוכלו לגלוש בחדווה ובפנים סמוקות מקור.

נחזור לנהרייה. שדרות הגעתון כמעט ריקות מבני אדם. בבית קפה נהרייני קטן שבתחילת הגעתון ישובים ממלאי הלוטו וחובבי ההימורים על טפסים ריקים ומול מחשבי הפוקר. אותם לא מעניין כלום. הם על בירה או כוסית וודקה. להם לא מזיז, לא הסערה ולא הקור. בסופר-פארם הנהרייני ממתינים בתור עשרים איש. רובם מחפשים תרופות של חורף. משככי חום, הצטננות וטיפות אף.  בשדות הסמוכים לנהרייה, באמצע השדה בסמוך למטע אבוקדו, תקוע לו ג'יפ לבן עם קוז'אק כחול על הגג. סייר השדות, איש הביטחון של מועצת מטה אשר, רוכן ומושך איזה ענף שהסתבך בצירי הרכב. הרגליים שקועות בבוץ והפנים נוטפות מי גשם שממשיך ויורד.

במושב בן עמי התרוצץ תושב להזעיק עזרה לכיסוי חלק מגג הרעפים שנפרד ממנו בלילה לשלום ועבר לכסות את הכביש שליד. בדרך לבית החולים נהרייה מייבב לו  אמבולנס בדרכו לחדר המיון. בשביל מה הסירנה? אני חושב לי, הכביש ריק מתנועה.

בבאר שבע הושמעה אזעקת צבע אדום. ארגוני הטרור בשלהם. מקווים אולי שמיסוך הגשם יפריע למכ"מ הגילוי וההתרעה לזהות שיגורי טילים לעבר ישראל. זה לא יעזור להם. המכ"מ עובד כנדרש.

בתל אביב מסתובבים פעילי מחאה ומחלקים לחסרי הדיור שמיכות ואם אפשר גם מרק חם.  ברדיו מודיעים שהסערה תשכך בשעות אחר הצהריים. אני מצלצל לזיאד, חבר שגר באחד הכפרים  בגליל. לשמוע מה קורה אצלם.  "תלך הביתה, יה חביבי", הוא אומר לי, "תלך יה מג'נון, תשתה תה עם צמחים מהגינה. תביא עוד עצים לתנור, כי הלילה יהיה קר. יותר קר". אז הלכתי.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן