[rating=3]

 "פרחים לאנה" הוא דרמה עדינה ושקטה המנסה  להסביר כיצד פרט קטן בחיינו, במקרה זה זר פרחים, יכול לגעת ולשנות חייהם של רבים. הסרט מתרחש בחבל הבאסקי של ספרד, אם כי הסיפור יכול להתרחש בכל מקום בעולם המערבי. עם זאת, השפה הבאסקית, אשר נשמעת לעיתים רחוקות מאוד על המסך הקולנועי, מעניקה לעלילה אקזוטיות מסוימת. באסקית לא נשמעת כמו כל שפה, ומדוברת על ידי אוכלוסיה שמונה כ-700,000 איש בלבד.

"פרחים לאנה" נפתח עם אנה (נאגורה ארנבורו), שמגלה כי היא החלה את גיל המעבר מוקדם מן הצפוי. אן שקטה, צנועה ובקושי מגיבה. עם שיערה הקצר, בגדיה הפשוטים וגישתה הישירה לכל דבר, היא מקבלת בפשטות את מה שהרופא אומר לה. ביום-יום היא עובדת כמנהלת משרד באתר בנייה ונמצאת במערכת יחסים ארוכת טווח עם אנדרס (אגואיץ לאסה).

אבל אז היא מקבלת זר פרחים נאה. באופן טבעי, היא מודה לאנדרס, אבל הוא מגלה לה שהוא לא שלח אותו ואף לועג לרעיון: "בשביל מה?", הוא שואל. שניהם מסתקרנים לדעת ממי הגיעו הפרחים – וכאן מתחילה תעלומת הסרט. מבלי ליצור ספוילרים מיותרים – נראה כי הפעולה הפשוטה של נתינת הפרחים מחברת בין שתי משפחות ומדגישה כמה מהבעיות ומהחולשות הבסיסיות הכרוכות במערכות יחסים.

הפרחים הם סמל ברור לחוסר רומנטיקה ועדינות ביחסים של אן עם אנדרס ושאר בני משפחה. הפרחים נושאים במשקל סמלי כבד, כיוון שהסרט מצולם בצבע דהוי, אולם הפרחים הם המקום היחיד של בהירות. אבל המובן מאליו בסמל זה מתנגש בעובדה כי צוות הבמאים (ג'ון גריאנו וחוזה מארי גואנגה) לא פותר את הכל בצורה מסודרת. הסיפור מסתבך, מתבלגן ולעיתים גם קורע לב.

עמוד השדרה של "פרחים לאנה" הוא הליהוק. כל השחקנים טובים, וארנבורו נהדרת בתפקיד אן. למרות אופייה המאופק בסרט, אפשר להבין למה מישהו מתאהב בה ומביא לה פרחים. ראוי לציין כי זהו סרט לבוגרים ולסבלנים, כיוון שהתפתחות בו איטית למדי. "פרחים לאנה" אינו עונה על סוגת הדרמה-רומנטית או סוגת המותחן במובן ההוליוודי, אך הוא שואב משהו מרתק משניהם.