מאז 2012 ישנה עלייה של 50 אחוז מידי שנה בפיגועי הטרור העממי – 683 פיגועים במהלך 2012 למול 1834 פיגועים ב 2014. הקפיצה המשמעותית ביותר התרחשה במהלך מבצע "צוק איתן". כך מסר היום ראש השב"כ יורם כהן בדיון שקיימה מליאת ועדת החוץ והביטחון.

לדברי ראש השב"כ בשנת 2014 סוכלו כ-130 חוליות צבאיות (מרביתן חמאס) ואילו עד עכשיו בשנת 2015 סוכלו 60 חוליות. עוד אמר כהן כי הטרור הממוסד מתקשה לבצע פיגועים לאור רצף הסיכולים שביצעו שב"כ וצה"ל באיו"ש. פיגועים עממיים או פיגועי מפגע בודד אפיינו את מרבית פעילות הטרור שהיה במהלך השנה האחרונה.

לדברי יורם כהן, הגורמים המרסנים באיו"ש כדוגמת פעילות הסיכול הישראלית, הכלכלה היציבה באופן יחסי, רצון הציבור לשמור על רווחתו האישית – כל אלו ועוד מהווים פקטורים משמעותיים ואפקטיביים יותר, ביחס לגורמים הפועלים לערעור היציבות כגון היעדר אופק מדיני, טריגרים בינלאומיים או מאמצי חמאס.

לדבריו, שיתוף הפעולה הביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל מאפשר לרשות לשרוד למול פעילות ארגון החמאס באיו"ש. עוד עלה כי הפעילות של הקהילה הבינלאומית מהווה גורם מרכזי בעיצוב המציאות בשטח. בשלב זה הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון מתמקד בעיקר בצורך להגיע לרווחה כלכלית ועל כן הוא פסיבי באופן יחסי הקשרי עימות אפשרי. באשר לפעילותו של אבו  מאזן, ניכר כי הוא פועל למען שימור המורשת שלו בין השאר בקידום מהלכים חד צדדיים ולעומתיים מול ישראל, פעילות במועצת הביטחון, פעילות בבית הדין הבינלאומי וכן פעילות שתכליתה לקדם חרם על ישראל.

ראש השרות התייחס למחוות שישראל ביצעה מול הרשות הפלסטינית במהלך חודש הרמדאן. ישראל איפשרה הקלות משמעותיות על כניסה של מתפללים להר הבית, כולל ביצוע של בידוק ביטחוני על ידי הרשות והורדת גיל המתפללים. חלק מההקלות אלא לא מומשו ע"י הרשות לנוכח  הלעומתיות המופגנת מול ישראל.

ראש השב"כ התייחס למעצרים המנהליים וציין כי מדובר בכלי אותו מפעיל הארגון בצורה מידתית.  השירות משתמש באפשרות של מעצר מנהלי בסיטואציות מסוימות. בכל מקרה, בכל פעם שממומש מעצר מנהלי , הדבר מקבל את כל האישורים ועובר ביקורת משפטית כנדרש – כולל בג"צ.

באשר לפלסטינים שעובדים בישראל, אמר ראש השב"כ כי מי שמקבל אישור עבודה בישראל, הוא בד"כ אינו מעורב בפעילות טרור.

באשר לגזרת עזה, אמר יורם כהן כי תנועת החמאס מצויה במצוקה אסטרטגית וקיימת שחיקה של התנועה כריבון בשטח. באשר לתהליך השיקום של הרצועה הודגש כי מרבית הכספים שהובטחו לשיקום הרצועה לא הגיעו בפועל, בין השאר בשל הסכסוך בין הרשות הפלסטינית וחמאס וחוסר הנכונות של חמאס לאפשר לרשות לשלוט על המעברים ברצועה. כל אלו מערערים את רצון המדינות התורמות להשקיע כסף שעלול לרדת לטמיון.

ראש השב"כ ציין כי ישראל מקדמת את שיקום הרצועה ולמעשה הינה הגורם המרכזי שמעודד ומקדם את שיקום רצועת עזה. למול המשבר הכלכלי בעזה והקושי לשקם את הרצועה לאחר מבצע "צוק איתן", החמאס ממשיך לשלוט ברצועה, אם בשל הפחד ממנו והן בשל העדר אלטרנטיבה ארגונית כמו גם בשל התלות הכלכלית בארגון.

ראש השירות מסר עוד כי מאז סיום מבצע "צוק איתן", החמאס מאיץ את ההערכות הצבאית שלו לקראת עימות אפשרי נוסף עם ישראל. מאמצי ההתעצמות של חמאס מאז סיום המבצע כוללים שיקום פרויקט המנהרות ההתקפיות, חידוש מאמצי הפיתוח והייצור הרקטי, הגברת האימונים בים באוויר וביבשה וכן המשך מאמץ לקבלת סיוע מאיראן. יחד עם זאת בשלב זה לחמאס אין כרגע נכונות לפעול נגד ישראל ואולם כבר בשלב זה לחמאס יכולת לנהל מערכה משמעותית מול ישראל, גם אם בעלת אפקטיביות מוגבלת. כהן ציין עוד כי החמאס מסיט תשומות בנייה המיועדות לשיקום האזרחי לטובת שיקום מערכיו הצבאיים שנפגעו ב"צוק איתן".

בנושא תחום ההגנה בסייבר, אמר ראש השב"כ כי עד עכשיו לא נרשמה כל פגיעה בתשתיות קריטיות של המדינה, עליהן מופקד שב"כ, מצד גורמים עוינים.  השירות ממשיך לממש את יעודו כמי שמופקד על סיכול איומי ריגול, חבלה וטרור- גם במרחב הסייבר.