״דאע"ש כבר כאן, וזה כבר לא סוד". כך מזהיר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. הנשיא ריבלין, שהופיע הערב בכנס המכון מלחקרי ביטחון לאומי הזהיר כי תופעת דאע"ש חדרה כבר לתוך גבולות ישראל הריבונית ואמר כי השב"כ והמשטרה, צריכים להעמיק, את היכולות שלהם, בתוך הציבור הערבי, תוך שהם מבודדים את הקיצוניים האלימים, ומטפלים בהם ביד קשה.

"אינני מדבר על גבולות מדינת ישראל, אלא בתוכה", אמר ריבלין. "מחקרים, מעצרים, עדויות, וניתוחים גלויים וסמויים, חלקם נעשו כאן במכון, מצביעים בברור על אהדה גוברת והולכת ואף על הצטרפות ממשית לדאע"ש, בתוככי ערביי ישראל. מי שמכיר את החברה הערבית יודע כי בשנים האחרונות, יש הקצנה גדולה מאוד, בכמה ישובים בדואים בנגב וערביים בצפון בכל הנוגע ליישום חוקי 'השריעה'. גם מקומות וקבוצות שזוהו כחילוניים מושפעים כיום מרעיונות קיצוניים. בכפרים שונים, בתהלוכות פוליטיות, גם כאלה שהשתתפו בהם חברי כנסת, מונפים דגלים שחורים, ברשתות החברתיות ישנה הזדהות גוברת והולכת עם המדינה האסלאמית. יותר ויותר, גורמים מתונים, חשים מאוימים, חשים שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם.

"ההתמודדות מול דאע"ש, איננה ייחודית לישראל", אמר ריבלין. "היא איננה תוצאה של הקונפליקט הישראלי- פלסטיני, ואולי אף להפך. לא ניתן לצייר 'ציר רשע', מדיני וגיאוגרפי ברור, שסביבו ניתן למקד, את הכוחות או את האויב".

לדברי הנשיא, "במקום מדינות לאום דאע"ש מציע תפיסה גלובלית, זהות דתית שאיננה נתונה למגבלות אתניות או גיאוגרפיות. כמונעים מרעיון, הרוע של תומכי דאע"ש ולוחמיו הוא לא רוע בנאלי. זה איננו הרוע של הפקידים והבירוקרטיה. זהו רוע שנעשה בשם מטרה גדולה מקודשת ולמענה. זהו 'רוע קדוש'. זהו רוע שחוגג את הרוע שלו, בסרטונים, בהוצאות להורג אכזריות במיוחד, בהתעללות, בלעג לפחד מהמוות. המרטיריות, הנכונות למות, הנכונות להרוג, הם 'מבחני האמת' של התנועה".

לצד הבהרה כי דבריו אינם כתב אישום כלפי החברה הערבית בישראל, הדגיש הנשיא כי הוא תובע אחריות ממנה ומהמנהיגות הערבית על הגינויים המאולצים לעיתים, והרפים מידי, וציין כי אלו מעידים בעיקר על פחדנות: "חמורים הם הקולות המאשימים את ה'כיבוש' כמוקד כל החוליים ומגלים 'סימפטיה והבנה' לפגיעה בחפים מפשע. הם אות קלון לחברה הזקוקה יותר מכל לקול ברור. בגרמניה ובצרפת, אין כיבוש, אך דאעש, כובש לו שם לבבות ואחיזה. ויחד עם זאת, בעיניי, הפתרון איננו בהפקרת הציבור הערבי, להתמודד לבדו עם האיום של דאע"ש הצומח בתוכו. בראש ובראשונה, דאעש והכוחות הרדיקליים בכלל, ניזונים מהוואקום. וואקום של ריבונות. וואקום של אכיפה. וואקום של אחריות. וואקום של זהות חיובית ובטוחה. אני חושש שככל שהמדינה תתרחק מלקיחת אחריות, ככל שהמדינה תמשוך את ידיה, הסלפיסטים ג'יהאדיסטים, ימהרו למלא את החלל. עבורם זו תהיה עוד הוכחה, לכישלונה של מדינת הלאום.

"אם נרצה ואם לא, אנחנו נמצאים בנקודת זמן אסטרטגית" הדגיש הנשיא והוסיף: "כששמתי לעצמי למטרה, לקדם את משימת ההשתלבות והשותפות, של הציבור הערבי במדינת ישראל, עשיתי זאת כמי שמאמין, שלא רק נגזר עלינו לחיות יחד, אלא- נועדנו לחיות יחד. במקביל, אינני עושה זאת מתוך נאיביות או תמימות. אני חושש שעוד עשוי להיות רע יותר, לפני שיהיה טוב יותר. המתח בין הציבור הערבי לציבור היהודי לדאבוננו, לא יתפוגג בשנים הקרובות. ויחד עם זאת, מדינת ישראל איננה רואה בכלל המגזר הערבי כאויב וכמי שנגוע בקיצונות ובפונדמנטליזם האסלאמיים. החברה הערבית בחלקה הגדול רוצה לראות את המדינה לוקחת אחריות, גם על הציבור הערבי. היא משוועת לטיפול של המדינה באלימות, בנשק הבלתי חוקי, בסחר בסמים. הוקמו וועדות, נכתבו דוחו"ת, אך תחושת האין דין ואין דיין, היא זו השלטת, היא זו הנוכחת, במיוחד בעשור האחרון, ה'עשור האבוד' ביחסי יהודים וערבים במדינת ישראל.

"אם הרקב, עליו צומח דאעש, הוא בין היתר תוצאה של וואקום זהותי וחינוכי, מדינת ישראל, חייבת להציב אלטרנטיבה", אמר הנשיא. "אלטרנטיבה שלא מפחדת מזהות פלסטינית ישראלית חיובית ובטוחה, ובאותה נשימה אינה מקבלת, בשום אופן, דה-לגיטמציה של מדינת ישראל, או חבירה לגרועים שבאויביה. אם הרקב, עליו צומח דאעש, הוא גם וואקום משילותי, של חוסר ביטחון, וחוסר אכיפה, אז חייבים לעשות הכל, בכדי לטפל בוואקום הזה ולממש את הריבונות הישראלית בכל מדינת ישראל, גם אם משמעות הדבר היא, תוספת תקציבים וכוחות. אם הילדים גדלים בלי חלום, ללא תקווה וללא אופק, מתוך תחושה שדמם וחייהם שווים פחות במדינת ישראל- אנחנו חייבים לחשוב, איך אנחנו מציעים להם חלום, תקווה, אמונה. אמונה שכל אחת ואחד מהם יכולים להצליח ולהתקדם כאן במדינת ישראל. אינני מתפתה להאמין, שדי בצעדים אלה בלבד, כדי להביס את דאעש בישראל״.

הנשיא הדגיש כי הדרך עוד קשה וארוכה, והרחיב באשר למקום של זרועות הביטחון והמודיעין במאבק בתופעות אלו: ״השב"כ והמשטרה, צריכים להעמיק, את היכולות שלהם, בתוך הציבור הערבי, תוך שהם מבודדים את הקיצוניים האלימים, ומטפלים בהם ביד קשה״, אמר הנשיא והדגיש: ״במקביל בל נתפתה לחשוב שדי בזרועות הביטחון, כדי להתמודד עם התופעה. אנחנו חייבים לשוב ולבסס אמון בין הציבור היהודי והערבי, בין הציבור הערבי לבין המערכת הציבורית. ואמון דורש הקשבה, השקעה, נכונות, ומחויבות. הכוחות החיוביים בציבור הערבי, חייבים לזכות לגיבוי ולהרגיש תחושת ביטחון, גם כי זה מגיע להם וגם כי כך, גם הם יוכלו, לנהל מאבק אמיתי, באיום הסלפי-ג'יהאדיסטי, שפוגע בהם, אפילו עוד יותר מאשר בנו."

הנשיא שב וברך על החלטת הממשלה בנוגע לתוכנית החומש למגזר הערבי ואמר: "החלטת הממשלה, שהתקבלה לאחרונה, על תכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית היא צעד נכון. יש לה הרבה מקטרגים, בציבור היהודי, וברור גם למה. אבל היא צעד נכון וחיוני, כי זו החלטה המהווה תפנית מערכתית. הכספים בתוכנית השיקום, הם כספים צבועים, לייעוד של גישור פערים, בין יהודים לערבים. זו תוכנית חומש חשובה, שמימושה משמעותי, בהחזרת האחריות של מדינת ישראל, לאזרחיה הערבים. נכון שהפערים, הם עדיין גדולים, ותקציב החינוך, למרות מאמצי משרד החינוך, עדיין לא מצמצם את הפערים, אבל התוכנית הזו, משנה במקצת את המצב." הנשיא סיים את דבריו ואמר: "במאבק על ביטחון ישראל, אנחנו צריכים להיות, צודקים וחזקים, חזקים וצודקים. אני מאחל לכולנו, שבחשיבה משותפת, ננווט את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית, אל חוף מבטחים".