כמעט מחצית מהיהודים הישראלים (48%) מאמינים כי הערבים צריכים להיות מגורשים מישראל או לעבור ממנה. אחד מחמישה מבוגרים בישראל מסכים עם עמדה זו. כשמונה מכל עשרה ערבים ישראלים, 79%, טוענים כי ישנה אפליה בחברה הישראלית נגד מוסלמים, אשר מהווים המיעוט הגדול ביותר של מיעוטים דתיים. בעניין זה, היהודים מחזיקים בדעה ההפוכה: הרוב המכריע של היהודים (74%) אומרים כי לא קיימת אפליה משמעותית נגד המוסלמים בישראל.

אלו חלק מנתוני מחקר שהוגש היום לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ע"י נציגי מרכז  Pew Research האמריקאי לרגל השקת מחקרם בנושא זהויות בישראל. המחקר, אשר מוצג תחת הכותרת: ״הפסיפס הישראלי: זהות, חברה ודת", מתבסס על סקר שנערך בקרב 5601 יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.

ממצאים עיקריים נוספים מהמחקר:

•           יהודים דתיים מאד וחילונים מנהלים עולמות חברתיים נפרדים במידה רבה, ומחזיקים באופן יחסי במעט חברים קרובים מחוץ לקבוצה אליה משתייכים, עם מספר מצומצם של נישואי תערובת בין הקבוצות. הסקר מגלה כי החילונים בישראל חשים בנוח יותר עם הרעיון שילדם עשוי להינשא ליהודי חרדי, מאשר עם האפשרות כי ילדים יינשא לנוצרי.

•           רוב היהודים הישראלים, מכל קצווי הקשת הדתית, מסכימים עקרונית כי ישראל יכולה להיות הן מדינה דמוקרטית והן מדינה יהודית. עם זאת, הדעות חלוקות בשאלה כיצד לניתן לפעול במידה וקבלת החלטות דמוקרטיות מתנגשת עם ההלכה. הרוב המכריע של החילונים, 89%, טוען כי עקרונות דמוקרטיים צריכים לקבל עדיפות על פני ההלכה, ואילו 1% בלבד מאמין כי ההלכה היא שצריכה להוביל. לעומת זאת, 89% אחוז מהחרדים סבורים כי ההלכה היא זו שצריכה לקבוע, ואילו רק 3% יוותרו על ההלכה למען עקרונות הדמוקרטיה.

•           המחלוקות בקרב היהודים בישראל משתקפות בעמדות מנוגדות בשאלות מדיניות ציבוריות אשר כללו נישואים, גירושים, גיור דתי, גיוס לצבא, הפרדה בין נשים לגברים ותחבורה ציבורית.

•           תת קבוצות הדתיות המרכיבות את היהדות הישראלית אינן מסכימות על מה מבוססות בעיקרה הזהות היהודית- הרוב החרדי טוען כי "להיות יהודי" משמעו עניין דתי, בעוד החילונים נוטים לומר כי זהו עניין של שושלת /תרבות.

•           בעוד שרובם של הישראלים הינם יהודים, נתח גדל והולך (נכון להיום, אחד מכל חמישה מבוגרים) שייך לקבוצות דתיות אחרות. רוב התושבים הלא-יהודים בישראל מזוהים כערבים מבחינה אתנית ומבחינה דתית כמוסלמים, נוצרים או דרוזים. בניגוד לרוב הסקרים בישראל, סקר זה אפשר ניתוח נפרד של מוסלמים, נוצרים ודרוזים, הודות לריבוי הראיונות.

•           מהסקר עולה כי מוסלמים ונוצרים רבים נוטים לתמוך בקהילותיהם ביישום ההלכה. 58% מהמוסלמים מעדיפים את בתי המשפט השרעיים כבתי המשפט הרשמיים למוסלמים בישראל, ו55% מהנוצרים בעד הפיכת חוקי התנ"ך כקרקע לחוקי הנוצרים המיושמים.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ברך את עורכי המחקר ואמר: ״זהו סקר שצריך לעמוד בפני מקבלי ההחלטות בישראל, בפני ממשלת ישראל. הוא מצביע על הצורך לטפל בבעיות שלנו פנימה בתוך הבית יותר מתמיד. כשנשאתי את נאום השבטים בהרצליה הצבתי מראה שביקשה התבוננות. התבוננות בנו כחברה, בקולות הנובעים מאיתנו המאמינים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בנשימה אחת. המחשבה על מדינת ישראל כדמוקרטית רק ליהודיה היא בלתי אפשרית ועלינו למצוא את הדרך לטפל בכך".

עוד מדברי נשיא המדינה לאחר שהוגש לו המחקר: ״הסקר שלכם מחדד את הפערים התפיסתיים שיש במדינת ישראל ביחס לאמונה, לדת, לתרבות, לדמוקרטיה, ואת הקשר בין הפערים הללו לבין ההשתייכות הדתית והחברתית. מהדברים שלכם מתחדדת ההבנה שחייבים לעשות מאמץ גדול עוד יותר למפגש והיכרות בין הציבורים השונים. יש בסקר שלכם ממצאים מטלטלים שחייבים לעורר את החברה הישראלית לחשבון נפש ולבחינה ערכית. כואב לי לראות את הפער שקיים בתודעת הציבור, דתיים כחילוניים, בין מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

"אני מאמין שגם הערכים ה'דמוקרטיים' שלנו נעוצים באמונה היהודית, באהבת הגר, ביחס לגר, בשוויון לפני החוק", אמר הנשיא. "אלו לא ערכים זרים זוהי היהדות. בעיה נוספת זה היחס לאזרחי ישראל הערבים. יש פער תפיסתי בין האופנים שבו ערביי ישראל רואים עצמם באחוזים גבוהים מאד כמופלים לרעה ואילו היהודים בטוחים שאין שום אפליה. שנים רבות שאני אומר ששאלות חברתיות הם אסטרטגיות לא פחות משאלות ביטחוניות. אני מודה לכם ומקווה שנמצא את הדרך להכיר טוב יותר את החברה הישראלית ואת האתגרים וההזדמנויות העומדים בפניה״.

במפגש השתתפו מנהל המחקר מטעם המכון אלן קופרמן ומאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקר ביטחון לאומי. אלן קופרמן, מכותבי המחקר, אמר כי במסגרתו רואיינו יותר מ 5600 ישראלים מכל רחבי ישראל – פנים מול פנים. המחקר אשר עסק בפיצול הדתי בחברה הישראלית בחן, בין השאר, את האמונות והזהויות הדתיות, את דעת הישראלים על תפקיד הדמוקרטיה והדת בחיים הציבוריים, את גישתם של הנשאלים לגבי נושאים פוליטיים וכן לגבי התהליך המדיני.