למרות חופשת חג הפסחא ולמרות המעצרים, שוב יצאו אתמול מאות אלפי צרפתים לרחובות, במחאה על חוק העבודה המוצא עליו מתעקשת הממשלה. כמו בפעמים הקודמות גם הפעם נטלו את ההובלה הצעירים. הם כבר הבינו שהאיגודים המקצועיים מכרו להם את המשחק והם לא מוכנים לקבל את הסדר הישן.

מי שחשב שהאלימות המשטרתית והנסיון להכריח את המפגינים לנוע לפי המסלול הרשמי שנקבע להם, טעה בגדול, צעירי מארסיי החליטו שההפגנה איננה רק על חוק העבודה אלא גם על זכותם במרחב הציבורי.

זו לא ההפגנה הראשונה שהמשטרה נאלצת לבצע מרדף אחרי כאלף סטודנטים ותלמידי תיכון חדורי אמונה בכוחם. בפעם האחרונה נסיון בשינוי המסלול גרם לאלימות קשה מצד המשטרה והסתיימה ב- 8 עצורים. הפעם תפסו הצעירים את המשטרה לא מוכנה לחלוטין בעוד שעשרות משוטרי היחידה לפיזור הפגנות רבצו מול בניין הפרפקטור. ההפגנה עצמה פנתה למקום אחר לחלוטין ותפסה את כוחות הבטחון עם המכנסיים למטה נאלצים לעשות סדר כלשהו בבלאגן התחבורתי שנוצר באופן טבעי.

קשה היה לפספס את העובדה שבעוד שהקבוצה המובילה של הצעירים פנתה לדרכה שלה  המפגינים שגויסו על ידי האיגודים המשיכו לצעוד, על פי המסלול המסורתי שהוכתב להם והתפזרו מיד אחרי כן והשאירו את שדה הקרב לצעירים.

בראש קבוצות הצעירים עומד בחור צעיר תיכוניסט חביב וכפי הנראה חסר פחד. אבל חדור אחריות, שכן אחרי המעצרים הראשונים הוא התייצב אל מול תחנת המשטרה כדי לדרוש שחרור חבריו.
מבחינת ממשלת צרפת העובדה שהטון הזועם מגיע במלוא העוצמה דווקא מהתיכוניים זו בעיה מכיוון שקשה לצפות לאן יתגלגל המצב כשכל הסטודנטים יתאחדו למאבק.

לאלו מבינכם שנתפסו עיניהם על דגל פלסטין המתנוסס בראש, אז כן אל קבוצת המובילים הצטרפו גם שלושה טרמפיסטים, אקטיביסטים לשחרור פלסטין, שהם במקרה תיכוניסטים בעצמם.

ההפגנות אינן עומדות להיפסק, הצעירים מאוחדים מתמיד, הממשלה לעומת זאת הרבה פחות ומספר שרים כבר הודיעו על התנגדותם לחות, אם כי ראש הממשלה מנואל ואל ומירים אל- ח'ומרי – שרת התעסוקה עדיין מתעקשים שמדובר בחוק טוב.