"רְקָמוֹת": תערוכה חדשה בגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה טבעון

תערוכת בוגרות התכנית "יוצאים מהסטודיו – נפגשים באורנים", מציגה עבודות העוסקות בטקסטיל ובגוף. החוט, הבד והיד הרוקמת נפגשים בתערוכה, עם רקמות החומר והגוף ומייצרים אמירות אתניות, חברתיות וטכנולוגיות

25 באוגוסט 2020

תערוכות חדשות | תרבות ואמנות

פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מאת: שרה פלד

התכנית "יוצאים מהסטודיו – נפגשים באורנים" של המכון לאמנות במכללת אורנים, מציעה לבוגרים ואמנים להיפרד מעט מהבדידות בסטודיו, להיפגש, לחלוק, לשתף ולדבר על העבודות, בתהליך אישי וקבוצתי מונחה להעצמת היצירה. תהליך שפירותיו מוצגים בתערוכה החדשה שמוצגת בגלריה האמנות בטבעון. במשך שנה, נפגשו באורנים אחת לחודש, קבוצת נשים אמניות שביקשו להחליף את בדידות הסטודיו במעגל תמיכה המרחיב ומעצים את תהליך היצירה שלהן. הן הגיעו ממקומות שונים, אך החיבורים והמשותף צצו ועלו במהרה.

הגופייה, סמלה של ההתיישבות העובדת ומעמד הפועלים, הופכת בסדרת העבודות הדיגיטליות של רחל אהרון , לאוביקטים אניגמטיים שמביאים עמם ניחוחות ואסתטיקה מעולמות פולחניים קדומים, נדמים לעיתים כחלקי גוף או אברי גוף פנימיים.

יהודית קישוני מדפיסה בטכניקת המונוטייפ, דימויי נשים תולות כביסה. אותה פעולה המשויכת לעבודות הבית הנשיות, עוברת מדור לדור, מאם לביתה. המחוות של פעולת התלייה המודפסות בעבודותיה נראות כחלק מטקס/ריטואל אולי סוג של ריקוד או תפילה.

במיצב של שושי לוזון מוצגים חפצים שאספה האמנית ליד הפחים בשכונת מגוריה. לוזון מטפלת בחפצים שנאספו בחומרי טקסטיל, בטכניקות של אריגה, סריגה, רקמה ותפירה. האובייקטים שנוצרו , מהדהדים טקסטים מן המקורות המתייחסים לאישה.

שוש טויטו רושמת על גבי לוחות קלקר גדולים, בחוטי תפירה שחורים מגוון צורות גיאומטריות המכסות זו את זו. החוטים נמתחים זה על גבי זה בקווי רוחב ואורך, יוצרים מתח צורני דינמי בין דו מימד לבין חללים תלת מימדיים – שנבנים ומתפרקים קורסים ומתחדשים.

בציוריה של דרור נמש הטיגריס והבלרינה נפגשים על הבד לדיאלוג, לריקוד, ליטוף או מאבק. שניהם, מנותקים מסביבתם הטבעית מייצרים מתח בין חייתיות, פראיות, אלימות מתפרצת לבין תרבותיות, עדינות, נשיות ורוך.

עבודות פיסול בחומר מעוטרות בזהב, של נורית דרייזן, נוצרו במהלך בידוד ימי הקורונה, כחלק מפרוייקט מתמשך העוסק באסתטיקה של השבר. גוף העבודה הזה הוא ביטוי לחוויה של משבר נפשי ופיזי הנושאת איתה ניסיון לתיקון.

סדרת הסריקות של קרן מאור שער מעלה שאלות על נקודות ההשקה והדמיון בין עולם הצומח אל מול האדם – החל מרקמות, שלד, נימים ותאים ועד חיות, התחדשות, התפרקות ומוות.

ענת שרייבר מציגה בתערוכה עבודות דיו על מזוניט. במשיכות מכחול יחידות וממושכות, מפגישה האמנית בין הדיו המתפשט והבלתי נשלט לבין רקמת החומר האטומה והקשה של המזוניט . כך עולה וצף שדה של דימויים ושפה ארכיטיפית אישית שנולד מתוך מפגש בין המהות הפנימית הרוחנית לבין הפעולה וההתגלמות שלה בחומר.