הפורום העולמי הוריד את ישראל ב-10 מקומות במדד התחרותיות הבינלאומית; המסקנות: ישראל צריכה להשתפר בזיהום אוויר, באי השוויון החברתי, ובאכיפה הדוקה של חוקי איכות הסביבה

מאת רונית שימרון

ישראל צנחה ב-10 מקומות במדד התחרותיות הבינלאומית, המופק מידי שנה על ידי הפורום הכלכלי העולמי בשוויץ, בתום ועידת דאבוס. כיום ישראל מדורגת במקום ה-32 מתוך 140 מדינות.

מדובר ב"מדד משולב לתחרותיות בינלאומית" (GCI: Global Competitiveness Index), הנקרא כעת SCI (אינדקס לתחרותיות מקיימת). ה-GCI  מתאר את יכולת התחרות של מדינה במערך הכלכלה העולמית, באמצעות הערכת גורמים, המשפיעים על יעילות הייצור שלה.

המובילות בדירוג הן: שוויץ, סינגפור, שוודיה, פינלנד, גרמניה, הולנד, דנמרק, ויפן. ארה"ב אף היא בתשיעייה הפותחת אך מציגה תחרותיות-מקיימת חלשה יותר.

המדינות הנורדיות, למשל, מצטיינות במדיניות סביבתית מחמירה הנאכפת בקפדנות, וכן בלכידות חברתית טובה יחסית.

המדינות הסוגרות את הטבלה הן מדינות מאפריקה בעיקר (אנגולה, מוזמביק וניגריה במקומות האחרונים), מדינות ממרכז ודרום אמריקה (ונצואלה, פרגוואי, וניקרגואה), ושתיים ממרכז אסיה (קירגיסטן, פקיסטן, ובנגלדש).

ישראל דורגה במקום ה-22 במדד המקורי (GCI), אך החל מהשנה, בוצעה הרחבה  והוכנסו למדד שיקולי קיימות כחלק מיכולת התחרות של מדינות לטווח ארוך. הכנסת מדד זה "מדרדרת" את ישראל למקום ה-32, שעדיין נכלל בשליש העליון.

"הדירוג הנוכחי נחשב גבוה למרות הירידה", אומרת ולרי ברכיה, מנהלת פרויקט תחזית קיימות 2030 של מכון ירושלים והמשרד להגנת הסביבה. "דבר זה מצביע על הצלחה מרשימה בניהול המשק הכלכלי בטווח הקצר, אך כשמביאים בחשבון את ציוני הקיימות, יש לתהות האם המדד מצביע על יכולת תחרותית גבוהה לטווח הקצר בלבד. האם יכולת זו באה על חשבון יכולת תחרותית לטווח הארוך, ועל חשבון משאבים חברתיים וסביבתיים?

"חלק מהירידה בדירוג מוצדק מפני שעלינו להשתפר בזיהום אוויר, באי השוויון בחברה (מדד ג'יני), ובאכיפה יסודית של חוקי איכות הסביבה. מה שהמדד לא הספיק להתחשב בו עדיין הוא החוזקות שלנו מהשנים האחרונות, כמו אחוז השטח הגבוה לשימור, והניצול היעיל של מים".

יצויין כי כל דירוג תחום, הגדול מ-22, משפיע לרעה על דירוגה הכולל של ישראל במדד.

הציונים הגרועים שמיקמו את ישראל סמוך לערב הסעודית, סין, כווית, וסעודיה הם: 98 בתחום הלחץ על סך מקורות המים עקב שאיבת יתר, 95 בשיתוף פעולה בינלאומי, 84 בזיהום אוויר, ו-90 בניצול יתר של מקורות מים מתחדשים על ידי המגזר החקלאי.

"כפי שעולה מהשוואה למדינות אחרות בעולם, ניתן לשפר באופן מהותי את ביצועיה של ישראל בכמה מרכיבים, במיוחד בטווח הארוך, כדי להיות גם תחרותיים וגם מקיימים", אומרת ברכיה. ניתן להשתפר בעזרת הצטרפות לאמנות בינלאומיות, שיפור הרגולציה הסביבתית, ונקיטת צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וביניהם פחמן דו חמצני. תחום זה ישתפר עם המעבר להפקת אנרגיה בגז טבעי, ואם יינקטו צעדים מהותיים להתייעלות אנרגטית וחיסכון באנרגיה".