Skip to content

"מנהרת הזמן – יפן והיהודים": תערוכה ראשונה מסוגה בעולם במוזיאון טיקוטין בחיפה

מקבץ נדיר של תצוגות אמנות מחבר בין יפן לישראל. במרכז התערוכה המיצב המונומנטלי "ים של זמן" של האמן טאצואו מיאג'ימה המייצג 300 זיכרונות של אנשים שונים המהבהבים יחד ומנצנצים באמצעות מנורות לד. "עור מונה", "רכבת לשואה" ו"דיוקנאות יהודים פליטים ביפן" ממשיכות את ההדהוד להומניות של צ'יאונה סוגיהרה היפני שהציל 6,000 יהודים בשואה. את התערוכה חותמת […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מקבץ תצוגות אמנות נדיר המחבר בין יפן לישראל יוצג במוזיאון טיקוטין בחיפה לאמנות יפנית לציון 70 שנות ידידות ויחסים דילומטיים בין ישראל ויפן. בתערוכה "מנהרת הזמן – יפן והיהודים", שתיפתח בשבוע הבא בחיפה, יוצגו עבודות של ארבעה אמנים יפנים מובילים. כל אחד, בדרכו, מתייחס גם לנרטיב היהודי של הצלה והשמדה, והחיבור המיוחד בין ישראל ליפן. חמשת חללי התערוכה קשורים זה בזה ומחברים בין ההיסטוריה, התרבות והאמנות של שתי המדינות.        

דורית נודה, בתו של שגריר ישראל ביפן בעבר. רעייתו היהודיה והישראלית של האמן היפני בעל השם העולמי טצויה נודה, כפי שהונצחה בסידרת "יומן", פרויקט הדפסי העץ האוטוביוגרפי המרגש . יומן, נובמבר 1, 1972, הדפס עץ והדפס משי, מאוסף האמן. הצילום באדיבות מוזיאון טיקוטין בחיפה.

התערוכה היא מיזם תרבותי ואומנותי ראשון מסוגו בישראל ובעולם. מלבד היותה תערוכת אמנות היא מהווה  נקודת מפגש יוצאת דופן בין זמנים ותרבויות, בין ישראל לבין יפן, בין אז להיום. התערוכה מתבססת בחלקה הגדול, על סיפור ההצלה של  צ'יאונה סוגיהרה, שהנפיק בקיץ 1940 למעלה מאלפיים ויזות מעבר ליפן. בדרך זו הציל למעלה מששת אלפים יהודים שהצליחו להימלט בדרך לא דרך, מאירופה הנאצית לעיר קובה שביפן. ולצד ההצלה – סיפור ההשמדה – בו מוצגות יצירותיהם של האמנים יוקי אונודורה וטאצואו מיאג'ימה במיצב וצילום.

יאסוי נאקאג'י, מבט, 1931. באדיבות אוסף מוזיאון טוקיו לאמנות הצילום

"ים של זמן" – מיצב מרגש של האמן היפני טצואו מיאג'ימה עם  "ילדי סוגיהרה" ניצולי השואה, שנטלו חלק ביצירה – הוא שיא התערוכה 

במרכז התערוכה יוצג המיצב המונומנטלי  "ים של זמן" של האמן טאצואו מיאג'ימה בשיתוף מוזיאון טיקוטין. ביצירה זו השתתפו לא פחות מ 300 איש,  ביניהם ניצולי סוגיהרה, ניצולי שואה, בני משפחותיהם,  ומגזרים שונים מכל קשת האוכלוסייה הישראלית.

היצירה משתרעת על פני שטח של 50 מ"ר והיא מורכבת משלוש מאות יחידות לד, כמניין המשתתפים. כל יחידה מונה לאחור מהספרה תשע ועד 1. מאחורי כל ספרה מסתתר הזיכרון האישי של המשתתף שבחר את קצב פעולתה. 300 זיכרונות של אנשים שונים מנצנצים יחד בכור היתוך אחד.

טאצואו מיאג'ימה, יליד 1957. "עור מונה" בהירושימה-2.

עבודה מכוננת נוספת של האמן מיאג'ימה היא רכבת בעלת 10 קרונות בשם  "רכבת לשואה" הנוסעת ברחבי הגלריה המרכזית.  הקרונות, עמוסים בנורות לד של ספרות, כאשר הספרות הרצות לאחור מתשע עד אחת מייצגות את היהודים בעודם בחיים. מיאג'ימה מבטא ביצירותיו שלושה עקרונות חשובים העומדים בבסיסה של המחשבה הבודהיסטית : שינוי מתמיד, יחסי גומלין ומחזוריות.

מיאג'ימה טצואו, "עור מונה" 38 קוריאה 6. מספרים על הגוף…
ציורים של מספרים על הגוף. מיאג'ימה טצואו, "עור מונה" 38 דרום קוריאה 9.          מאוסף האמן.

בנוסף,  יציג מיאג'ימה צילומים מתוך הסדרה "עור מונה".  הצילומים מתעדים מפגש אנושי המבוסס על תקשורת בן אישית, אמון והסכמה. בצילום מוצגים המשתתפים שעל גופם מצוירת ספרה שנבחרה על ידי משתתף נוסף.  בחירת הסיפרה ומיקומה על הגוף נבחרה מתוך דיאלוג בין המצייר לאדם שעל גופו צוירה הספרה.

מיאג'ימה טאצואו, "עור מונה" 38 בדרום קוריאה 7 אדום.                 המשמעות האסוציאטיבית של המספרים על הגוף.

"מהו מעשה הומני" – מיצב וידיאו של שימורה ברוס

במיצב הוידאו "פינוי" של צמד האמנים שימורה ברוס  אח ואחות, יוקה וקנטארו, היוצרים בשיתוף פעולה, מעובד סיפור הצלת היהודים בידי סוגיהרה צ'יאונה, למיצב וידאו ועוסק בשאלה מהו מעשה הומני. יצירה זו צולמה כולה באי קורסאו, שהיה היעד שאליו לכאורה היו אמורים להגיע הפליטים היהודים.

צילומים נדירים מיפן של פליטים יהודים. 

בסמוך למיצב הווידאו של שימורה ברוס, מוצגים הצילומים המקוריים של "מועדון הצילום טאנפיי". קבוצה של שישה צלמים שהגיעו לעיר קובה בשנת 1941 במטרה לצלם את הפליטים היהודיים ששהו בה לאחר שנמלטו מאירופה. הצלמים פעלו בשיתוף פעולה ולעיתים צילמו את אותו נושא מזוויות שונות תוך שימת דגש  מיוחד לנושא אור וצל. בין הצלמים היו מי שראו בצל מטפורה למצבם של היהודים בשואה.

לצד הצילומים שזורים שירי טנקה – שירים יפניים קצרים במקצב של 31 הברות. את השירים חיברה המשוררת הירוקו ימאגאטה, והם מבוססים על זיכרונותיה מהמפגשים עם הפליטים היהודים בהיותה ילדה בת 10. כל שיר הוא עולם ומלואו, ועל כך אמרה ימאגאטה – "שיר של שלושים ואחת הברות הוא בעל ערך רב יותר מרומן שלם". הצילומים מוצגים בתערוכה באדיבות מוזיאון טוקיו לאמנות הצילום.

  חוויית השואה דרך צילומים של בגדים משומשים שרכשה יוקי אונודרה מכריסטיאן בולטנסקי   "דיוקן של בגדים משומשים"

האמנית יוקי אונודרה  מציגה 14 צילומים מתוך הסדרה "דיוקן של בגדים משומשים". אונדרה רכשה את הבגדים המשומשים בביקור בתערוכה של האמן כריסטיאן בולטנסקי וביקשה להחיות אותם על ידי פעולה של הפרדה והענקת זהות אישית לכל אחד מהם.

בגדים משומשים. נעדרים נוכחים. יוקי אונדרה.
יוקי אונודרה. בגדים משומשים. הנכחת הנספים בשואה דרך הבגדים ששרדו. הצילום באדיבות מוזיאון טיקוטין.

לשם כך צילמה כל בגד בנפרד על חלון ביתה על רקע השמים, כך זכו צילומי הבגדים נעדרי הגוף בחיים חדשים. ההתערבות האמנותית של אונודרה נתפסת כפעולה של החייאה ותיקון העוול האנושי.

שלושה סיפורי מסע בין יפן לישראל חותמים את התערוכה

שלושה מסעות המחברים בין ההוויה היהודית ישראלית מקומית לבין התרבות והאמנות היפניות חותמות את התערוכה : המסע הראשון הוא מכלול מסעותיו של האספן ומייסד המוזיאון פליקס טיקוטין  מגרמניה ליפן לרכישת אמנות יפנית.

הקשר היהודי. דמות בטלית. האמן היפני הנודע טצויה נודה, יומן, נובמבר 1 , 72, הדפס עץ והדפס משי, מאוסף האמן.

המסע השני הוא המסע של האמן טצויה נודה יליד נ' 1940, בין יפן, ארץ מולדתו ומקום מגוריו, לבין ישראל והיהדות. ראשיתו של המסע מצוי בקשר הזוגי עם רעייתו דורית.

נודה, האמן היפני בעל השם העולמי,  ביקר בארץ פעמים רבות וב – 1968 התגייר כדי לשאת את בת זוגו בטקס נישואין יהודי.

האמן היפני טצויה נודה ורעייתו דורית , עם סיגל גליל חוקרת תרבות יפן, בביקור בישראל ב-2010. הצילום באדיבות ארכיון סיגל גליל.

יצירותיו הן תיעוד של חייו, והן כולן חלק מהסדרה "יומן" המלווה אותו מראשית הקריירה האמנותית שלו. ב-16 ההדפסים (משי, תחריט, ליתוגרפיה והדפס עץ) מתאר נודה משפחה וחברים, נופים שחווה וחפצים הקשורים בחוויות יומיומיות אלה.

בסוף שנות ה-60 עשה טצויה נודה את כל הדרך מיפן כדי והגיע לארץ להתנדב בקיבוץ בישראל. בשנים האלה הוא עשה  את סדרת ההדפסים הזו שנקראת "בקיבוץ". היום טצויה נודה הוא פרופסור מפורסם, מרצה ואחד האמנים המוכרים ביפן ובעולם.

ירושלים, טצויה נודה, יומן, דצמבר 30, 85. הדפס עץ והדפס משי מאוסף האמן

האמן טצויה נודה ורעייתו דורית, ביקרו כאן בארץ בשנת 2010, להנחות סדנת אמנות הדפסי העץ היפניים לתלמידי בצלאל והאוניברסיטה העברית.  זאת היתה הזדמנות של פעם בחיים לסטודנטים להתנסות ביצירת הדפסי עץ יפניים אוקיו-אה. הם לחווייה יפנית חד פעמית, להתנסות ביצירת בהדפסי עץ מסורתיים, ובלימוד הידע והטכניקות היפניות מאמן יפני בינלאומי בשיעור קומה של טצויה נודה.

סדנת הדפס עץ יפני, בהנחיית פרופסור טצויה נודה, בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. המשתתפים המרותקים, סטודנטים מהאוניברסיטה ומבצלאל. הצילום באדיבות סיגל גליל

המסע השלישי הוא מסע דמיוני של האמנית מרב דביש בן משה בין יפן לירושלים. בתערוכה יוצגו יצירות שלה מתוך הסדרה "פגישה בנסיעה מדומה", מסע דמיוני מירושלים ליפן המסורתית המתועד על גבי מצעיות נייר אישיות המעוטרות בהדפסים מתוך הסדרה "53 תחנות דרך טוקאיידו" שרכשה בביקור ביפן. על ההדפסים הוסיפה האמנית צילומים ממסעה בירושלים. הדימויים שהיא צילמה משני צדיה של גדר ההפרדה מנכיחים את המציאות המורכבת של העיר העטופה בהילה של קדושה. המסע שלה הוא מעבר מן הפריפריה למרכז ומהאסור אל המותר.

יאסוי נאקאג'י, עש, 1934, הזרקת דיו, אוסף מוזיאון טוקיו לאמנות הצילום.

במסגרת התערוכה יתקיימו אירועים רבים ביניהם, הרצאות , שיח גלריה, יום עיון בנושא "יפן והיהודים" שבו ישתתפו אנשי אקדמיה, ניצולי סוגיהרה והקהל הרחב, ופעילויות חינוכיות נוספות.

התערוכה תוצג לקהל הרחב במוזיאון טיקוטין בין ה-16.9.2022- 23.4.2023

 

1 Comment

  1. חנה ארנון
    15 בספטמבר 2022 @ 17:28

    הייתי רוצה שחלק מההרצאות וסיורים אחדים של התערוכות ישודרו בזום. חבל שזה לא קיים. או שאני טועה?

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן