"קריסתה הסופית של החברה אינה אינדיקציה לרשלנות הערכת השווי, שכן הערכת פעילות עסקית של חברות רחוקה מלהיות "מדע מדויק" קבע בית המשפט, בערעורה של חברת קווי אשראי הנמצאת כעת בהליכי פירוק

מאת אבירם זינו

בית המשפט העליון דחה היום (ד, 28.3.2012) את ערעורה של חברת קווי אשראי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולמעשה דחה סופית את תביעתה של חברת קווי אשראי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, על-ידי משרד שלמה זיו ושות' ועל-ידי יובל רן. העליון קיבל את ערעורו של יובל רן כנגד חיובו בתיק.

חברת קווי אשראי חתמה בשנת 1993 חוזה עם יובל רן ועם ארבעה מנהלים נוספים בעלי ניסיון בתחום ההלוואות החוץ-בנקאיות, לפיו הם ינהלו עבורה חברת בת שתעסוק בתחום זה. החברה סיכמה עם המנהלים כי תשלם להם מראש חצי מהרווחים שיהיו צפויים מעסקי ההלוואות בשבע השנים הקרובות. לשם הערכת הרווח הצפוי פנתה החברה למשרד שלמה זיו ושות', שהעריך את סך הרווחים העתידיים לתקופה של שבע שנים בסכום של כ-54 מיליון ש"ח.

עם השנים, הפכה חברת קווי אשראי לחדלת פרעון והיא נמצאת כיום בהליכי פירוק. מפרקי החברה תבעו את משרד שלמה זיו בטענה כי הערכת השווי שניפק הייתה מופרזת ורשלנית ואת המנהלים תבעו על הפרת חוזה, על כך שלא סיפקו שירותי הניהול במשך שבע שנים כפי שסוכם מראש.

בפסק דינו קבע, המשנה לנשיא אליעזר ריבלין כי "קריסתה הסופית של החברה אינה אינדיקציה לרשלנות הערכת השווי, שכן הערכת פעילות עסקית של חברות רחוקה מלהיות "מדע מדויק". פעולתו של מעריך השווי תיבחן אך ורק אל מול המידע שעמד בפניו במועד ביצוע ההערכה, בהתעלם מ"חכמה שבדיעבד". אל פסק דינו של ריבלין הצטרפו השופטים צבי זילברטל וסלים ג'ובראן.

במקביל, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של יובל רן ופסק כי רן סיפק לחברה שירותי ניהול, בהתאם לחוזה שחתם עימה, כל עוד הייתה לחברה פעילות עסקית שוטפת, ועל כן לא הפר את חוזה העבודה עם החברה. כן נקבע כי מכיוון שהתמורה לרן שולמה במניות ולא במזומן, הרי שניתן להסתפק בכך שהשיב לחברה את המניות שקיבל, אף שערכן הנוכחי הוא ככל הנראה אפסי, ואין לחייב אותו בתשלום פיצויים נוספים.