סטיבן סלואן מנצח על התזמורת הסימפונית ירושולים בנגינת הפתיחה ל"רומיאו ויוליה" מאת צ'ייקובסקי ומחולות סימפוניים מאת לאונרד ברנשטיין; זמרת המצו סופרן דיאדרה אנג'ננט הבס-בריטון כריסטיאן צ'אר ונגן הסקסופון גן לב מככבים ב- "טירתו של כחול הזקן" מאת בלה ברטוק, בהשתתפות התזמורת הסימפונית ירושלים, 20.12.2022

את המחולות הסימפוניים מאת צ'ייקובסקי פתחה התזמורת באיטיות ש"פירגנה" לכל הכלים להפגין צבע. היא הבליטה את הפן הלירי המלנכולי בעיקר בכלי הקשת.  ההאטה בה נקטה לפני ההתהוללות – הייתה במקומה. מרשים במיוחד היה הפיציקטו ה"תלת ממדי".

"רומיאו ויוליה" נפתח בצליל חלול קמעא ובהאטות מכוונות אך הקרשצ'נדו וההתאדות לפיאנו היו מרשימים כשהנבלניות תרמו ליפי הביצוע.  יפה במיוחד הייתה נגינתם של כלי הנשיפה מהמתכת בעיקר ברדתם לפיאנו מצמרר אבל לרוב היו קצת "רועמים". ההאטות היו קצת מופלגות והייתה חסרה דינמיקה של מדרגות. הם ניגנו בלכידות ובעומק צליל מדובב רעדוד נהדר אך חסר רצף של בנייה וזה נשמע לעתים מעט קטוע. אי הניקיון בנגינת החצוצרה צרם והפיאנו היה חיוור מעט. בעלותם לשיא ניגנו בריתמיות ובעליה 'קיטשית'. הם ניגנו ברוחב צליל ואיטיות מכוונת אך חסרה דינמיקה של מדרגות – ככלל הנגינה הייתה מאד מאופקת אך חד ממדית. הם בנו עלייה נהדרת והמתופף סחף באקצ'לרנדו שלו.

את המחולות הסימפוניים מתוך 'סיפור הפרברים' של ליאונרד ברנשטיין ניגנו בריתמיות ובלכידות כשהמתופף והנבלנית התעלו על עצמם. המנצח הקפיד על ההפסקות שהעצימו את המתח המקצבים המנוקדים והאתנחתות בין מחול למחול היו מרשימים. יפה במיוחד הייתה הדרך בה ירדו לפיאנו חרישי.

הם ניגנו במעט עומק, עם רעדוד, לגטו וצליל תלת ממדי שבלט בעיקר בכלים הנמוכים –  בצ'לי והקונטרבס. הנבלנית הרשימה בנגינתה. פריטת הפיציקטו בכינורות הייתה מאד עדינה אבל הם ניגנו ניגנו בצליל שטוח קמעא. קצת צרמו אי הניקיונות בנגינת החצוצרה. רק באקצ'לרנדו הקונטרפונקט  היה מאוד ריתמי, מנוקד ומתהולל והסערה הייתה מאוד נקייה מאופקת וסוחפת. המענה בחליל ובקלרינט היה קצת חיוור אבל ההתאדות נמוגה בקסם בפיאניסימו. כלי הנשיפה הגבוהים והכינורות ניגנו בהעדר לכידות וצליל חיוור, אבל הצ'לי 'החזיקו' את כולם והיו היחידים שניגנו בעומק תלת ממדי.  הכינור היה מאוד מנוקד והצ'לו ענה לו בצליל מלא וחינני, ובהמשך באקצ'לרנדו משובב נפש ריתמי וקיטשי, סוחף אבל גם מאד עדין מאופק. הפיאניסימו היה מאוד חיוור. בניגוד לכינורות החיוורים היה הפורטיסימו המודגש מלא חיות, והאקצ'לרנדו חי וסוחף. הנבלנית הרשימה בפריטה שלה. בתום המחולות – סיימו החצוצרות בניקיון מרשים.

את פרק הג'אז מתוך 'סיפור הפרברים' שנשמע ממש כמו 'ביג בנד' 'בר  מישוש' ניגנו באלסטיות חיננית נוסח "הפנתר הוורוד". הביצוע היה ריתמי ומבריק, – היה כאן קרנבל סוחף ותיפוף  נהדר. הצ'לסטות, גונגים – כלי הנשיפה המתכתיים מתוכם בלט הטרומבון בניקיונו – הקסילופון והפעמונייה הרשימו בנגינתם. המעבר הפתאומי לפיאנו היה מרטיט לב בעיקר בנגינת הכינורות והחלילים שהפליאו בנגינתם הלירית. את פרק האדג'יו ניגנו באיטיות מופלגת. החלק הריתמי של הסינקופות בצ'לסטות וכלי ההקשה מהעץ היה מרשים בהיר ומלא עליצות. כלי ההקשה מהמתכת הרשימו בנגינתם והסינקופות היו מדויקות. יפה במיוחד היה המחול בין טוני למריה.

כלי ההקשה מעץ ממש מלאי עליצות, וגם המשרוקית, שמחה תלת ממדית ג'אזית. אצל הקלרינטים ממש שומעים את הפסיעות, ממש קטיפתי ובעלי ניקיון. האדג'יו של אי שם מאוד לירי, וביחד ומאוד נקי, אפילו קצת סוחף. אתה מרחף מהמצלתיים. האינטנסיביות פה נהדרת. הם ניגנו ממש כמו תזמורת ג'אז כהלכתה ההתאדות נהדרת. יפה הייתה הירידה לפיאניסימו  בנגינת החליל והרעדוד בכינורות – קיטש כהלכתו.

לשירת האופרה המצמררת של ברטוק "טירתו של כחול הזקן" נבחרה זמרת המצו דיארדרה אנג'ננט. ואכן, הגוונים הכהים של קול המצו שלה הלמו את תפקידה הדרמטי. כלי הנשיפה תמכו בשירת הסולנים. כריסטיאן צ'אר שר ב'ברי בס' ענק ומרשים ענק אבל כשהעפיל  לגוונים הבהירים שלו הוא לא במיטבו. הכרומטיות הייתה מרשימה וכלי הנשיפה ניגנו בניקיון מהרשים. החליל הבקיע מ"מי אפסיים" של הדשדוש התזמורתי. הדיסוננטים בתזמורת שליוו את דיארדרה אנג'ננט תרמו ליופי המצמרר של הביצוע. כלי הנשיפה – למשל האבובים ליוו את שירתה בדרמטיות רומנטית. ההתאדות הייתה כובשת ביופייה.

היה זה ביצוע מרשים ליצירה סוחפת בו התעלתה התזמורת על עצמה בדרמטיות וביופי בו ניגנה