דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

אלי עמיר כתב סיפור יפה, מלא אהבת אדם ונוגע ללב על נער, עולה מעירק, שמחפש את זהותו וחולם על חיים חדשים בישראל, שאחרי מלחמת השיחרור.  זהו סיפור על תקווה וייאוש, תשוקה ונחישות, אומץ לב ומאבק בדיעות קדומות, והרצון להיות ישראלי בכל מחיר.

למרות הכוונות הטובות של המעבדת והבמאית איה קפלן משהו הלך לאיבוד בעיבוד של הרומן לבמה. מלבד רגעי פיוט בודדים ומרגשים, ההצגה לא מספיק מעניינת, יש בה סצינות מביכות, ולעיתים היא נראית כמו מופע של חוג דרמטי.

גם האנרגיה על הבמה היא לא משהו והתוצאה – תיאטרון קצת מיושן, שנדמה היה כי כבר עבר מהעולם. לא כל ספר יכול לעלות על הבמה ובטח לא כאשר הוא מבויים באופן שמרני וצפוי.

לאיתי שור בתפקיד הראשי, יש כישרון, אבל אין את הכריזמה הדרושה, וגם סיפור האהבה שלו עם בת העשירים האשכנזיה (ניצן לברטובסקי) נראה כל כך לא אמין, שהתביישתי בו בשביל שניהם.

לתיאטרון החאן יש להקת שחקנים טובה וצוות יוצרים מוכשר, שיכולים להתמודד עם חומרים יצירתיים ולהציג תיאטרון חי ובועט. במקם זה קיבלנו הצגה בנאלית, שהרגע הטוב ביותר שלה היה כאשר היא הסתיימה.

"נער האופניים" הוא סיפור טוב, אבל הצגה חיוורת.