במרבית המקרים, חישוב שווי עסק נדרש לפני קנייה של עסק קיים, כאשר המטרה היא כמובן לאמוד את כדאיות העסקה. לשם כך ניתן לבצע הערכות בשיטות שונות, בדגש על שיטת היוון תזרים מזומנים, וכן שיטת מכפילי הרווח ושיטת שווי הנכסים. במיוחד בתקופה של האטה כלכלית, כפי שאנו עדים לה היום, צריך לנקוט גישה זהירה מאוד בעת ביצוע הערכת השווי, ובכך יעסוק המאמר הבא.

הערכות שווי – הערכה בלבד

בכל קנייה של עסק, כמו בכל עסקה אחרת, קיים מרכיב מסוים של סיכון וחוסר וודאות. עם זאת, בתקופה הנוכחית של האטה כלכלית בישראל, מרכיב חוסר הוודאות נעשה גדול יותר, ומחייב התייחסות הולמת. לפני שנראה כיצד הוא מתבטא בחישוב השווי, יש להבין כי בכל מקרה ובכל שיטה הערכת שווי של העסק היא רק הערכה. כמובן, השאיפה היא להגיע להערכה הטובה, האמינה והמדויקת ביותר. עם זאת, אין הבטחה שהתחזיות שעליה ההערכה מבוססת אכן יתממשו, שהנתונים שנבחרו יהיו המשמעותיים ביותר לעומת אלו שפחות קיבלו ביטוי, וכמובן ישנם גם האינטרסים של המוכר והקונה המטים לכאן ולשם את הכף.

לפיכך, בכל מקרה יש לבצע את הערכת השווי לעסק עם יועץ עסקי מיומן, שבמידת הצורך ישתף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים בעסק ועם נציגיהם. מדובר בבדיקות מעמיקות שחייבות להתבצע באופן מקצועי, יסודי, רציני ומקיף, תוך כדי שמירה על הדיסקרטיות המתבקשת. בנוסף, ישנו יתרון ליועץ עסקי המכיר היטב את המגזר המסוים של העסק ואופן פעילותו, ולאדם בעל השכלה כלכלית אקדמית נאותה, המסוגל לספק הערכה כמה שיותר מדויקת, מפורטת ומהימנה.

שיטת היוון תזרים המזומנים כדוגמא

כאמור, אחת השיטות היותר נפוצות להערכת שווי עסק נקראת היוון תזרים מזומנים. כדי להסביר זאת, נביא לדוגמא עסק בתחום הרהיטים, המחזיק כמה חנויות בארץ. ראשית, יש לבנות עבור העסק דוחות רווח והפסד לתקופה מסוימת קדימה. יכולה להיות זאת תקופה של שנתיים, שלוש, ארבע או יותר קדימה, אולם בתקופה של האטה כלכלית וחוסר וודאות הנלווית אליה, יש להקטין את התקופה לשנה או שנתיים קדימה, שכן שלוש שנים הן כבר עתיד רחוק מדי. על מנת לבנות את הדוחות העתידיים בוחנים את דוחות הרווח וההפסד של העסק מתקופות קודמות, למשל שלוש שנים אחורה. מובן שהפעילות הייתה עשויה להתחזק או להיחלש לאורך השנים האחרונות, ביחד עם משבר הקורונה ועם התנודתיות במשק, וצריך לתת גם על כך את הדעת.

בנוסף, את תחזית הביצועים של העסק לשנתיים הקרובות, יש לבצע לאור היכרות מצוינת עם שוק הפעילות המסוים, על המתחרים והסיכונים השונים, נכסי העסק וכדומה. לדוגמא, ישנם ענפים הנפגעים יותר מאחרים בתקופה של האטה כלכלית, וגם עסקים יותר פגיעים באותו הענף. ייתכן למשל שעסק המייבא רהיטים במחירים עממיים מהמזרח הרחוק, יהיה פחות בסיכון מעסק המייבא רהיטים יוקרתיים, בתקופה בה לאנשים אין כיס עמוק למימון הוצאות גבוהות שאינם חשובות מאוד.

מלבד זאת, לאור התחזיות ניתן להעריך את תזרים המזומנים הצפוי כרווח נקי או תפעולי למשך התקופה. כאמור, מדובר בשיטת היוון תזרים מזומנים, בה נלקחים בחשבון מקורות המימון וההתחייבויות של העסק, וצריך להחליט כמה שווה באמת תזרים המזומנים שלו לאור הנתונים. כאמור, יש להביא בחשבון גם את רמת הסיכון שקיימת במגזר הרהיטים (הרלוונטי לעסק שבדוגמא), מאחר שככל שרמת הסיכון עולה, כך אנו נוטים להוות את תזרים המזומנים בשיעור יחסית גבוה.

אם כן, בשיטה זו אנו לוקחים את הרווחיות ואת תזרים המזומנים קדימה, ומהוונים אותם להיום על מנת לקבוע את שווי העסק, ולהבין תוך כמה זמן יוכל הקונה להחזיר את השקעתו. מאחר שאנו מצויים בתקופה של האטה כלכלית, עלינו להיות ריאליים-פסימיים ולהניח שההאטה תימשך עוד שנה או שנתיים, מה שיקטין כמובן את הרווחיות הצפויה ואת התזרים, ומכאן את הערכת השווי.

שיטת השווי הנכסי להערכת שווי של עסקים

כאמור, שיטת היוון תזרים המזומנים היא המקובלת והנפוצה ביותר בהערכת שווי של עסקים. ובימים אלו של ריבית גבוהה, ירידה בצריכה ואי וודאות כלכלית, כל יזם או משקיע השוקל לקנות עסק קיים, חייב להיות זהיר מאוד. דברים אלו נכונים לגבי כל הערכה, וכך גם לגבי שיטת השווי הנכסי. זוהי שיטה פשוטה יותר לביצוע הערכות, ומסיבה זו היא גם פחות מדויקת. יש להתייחס אליה בזהירות הראויה, והיא לרוב לא כעומדת לבד בפני עצמה.

אם נחזור אל הדוגמא של העסק מענף הרהיטים, בשיטה זו נבחן את כלל הנכסים שלו, לרבות הרהיטים הקיימים במלאי והשווי שלהם במכירה, שווי מכונות החיתוך והליטוש אם היו נמכרות היום, שווי כלי העבודה, הכסף הנמצא בחשבון הבנק של העסק, לקוחות שחייבים כסף, סניפים המצויים בבעלות העסק (לא בשכירות), נגריות בבעלות העסק, וכן הלאה. כלומר, בשיטת השווי הנכסי אנו מעוניינים לאתר את כל נכסי העסק, ולהבין כמה נוכל לקבל עליהם אם יימכרו היום.

אחרי שיש בידינו השווי הכולל של הנכסים, עלינו להפחית את התחייבויות העסק על מנת לקבל את שוויו. בין היתר, עלינו לבחון את היקף ההלוואות שהעסק עוד צריך להחזיר, וכמה נשלם אם נסגור את ההלוואות כיום או בעתיד. בנוסף, מהו היקף החובות של העסק לספקים של מכונות או חומרי גלם, אם קיימות התחייבויות למשקיעים ומה היקפם, האם קיימים חובות לרשויות או למשכירים על הסניפים והנגריות, האם יש תשלומי משכורות שעדיים לא הועברו לעובדי העסק, וכדומה.

אם כן, כעת אנו מפחיתים את ההתחייבויות מהנכסים. אם מצאנו למשל ששווי הנכסים של העסק עומד על 2 מיליון ₪, וסך ההתחייבויות של הוא חצי מליון ₪, הרי שהשווי הוא 1.5 מיליון ₪. לכאורה, שיטה פשוטה ותוצאה ברורה. למעשה, היא אינה נותנת מקום לפרמטרים שיכולים להיות חשובים. למשל, לא התייחסנו לעובדה שהעסק מהווה מותג מוערך ומוכר על ידי קהל לקוחות גדול, ולא התייחסנו לכך שלפחות לחלק מעובדי העסק יש מיומנות מקצועית גבוהה. מאידך, לא התייחסנו לרמת הסיכון של הענף, אליו נכנסים לא מעט שחקנים חדשים המציעים ריהוט זול, ומהווים תחרות משמעותית. עקב הסיבות האלו, שיטת השווי הנכסי משמשת לרוב בתור הערכת בסיס בלבד, הגם שאם מדובר בעסק בעל פעילות פשוטה יחסית, היא יכולה לספק לנו אומדן סביר עד טוב.

בשורה התחתונה

בשורה התחתונה, הערכת שווי תמיד צריכה להיות מקצועית מאוד, וזהירה. ובמיוחד בימים של האטה כלכלית העוברת על המשק הישראלי, יש לנקוט משנה זהירות. אי הוודאות האופפת את המשק תתבטא גם בערכות יותר פסימיות, או במילים אחרות, בהערכות נמוכות יותר עקב צפי שאינו ורוד במיוחד לרווחיות ולמצב התזרים. המאמר נכתב ע"י ירון לוי , יועץ עסקי בכיר בעל ניסיון מוכח בשיפור רווחיות עבור מאות עסקים במשק הישראלי, ניתן לקבוע פגישת ייעוץ ללא עלות.