יש פתגם תורכי שאומר "כשהליצן נכנס לארמון הוא לא הופך למלך. הארמון הופך לקרקס". הבעיה היא שהקרקס הזה על חשבוננו.

המינוי של בן גביר לשר לביטחון פנים מטריף אותי מיומו הראשון, אמש זה פשוט הגיע לשיא חדש. שהרי את עוצמת הטרלול אי אפשר לתאר , פרחח גבעות, עבריין מורשע, שהיה חבר בארגון "כך" שהוצא מחוץ לחוק, שהורשע יותר מפעם אחת בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות, התפאר בגניבת הסמל ממכוניתו של ראש הממשלה רבין ופעל נמרצות לשחרורו של הרוצח ובביתו הייתה תלויה בגאון תמונתו של הרוצח המתועב גולדשטיין. הוא הורשע בשמונה כתבי אישום (מתוך 53 שהוגשו) בהם בעבירות התפרעות, השחתת מקרקעין, הפרעה לשוטר, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגוני טרור, והסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. אז העבריין המורשע הזה עומד מעל הארגון שאמור להשליט סדר במדינה. כמובן שהתנגשות עם אדם ערכי וישר דרך כמו אשד הייתה רק עניין של זמן. לא נראה לכם הזוי שאדם ששלושה עשורים, מרבית חייו הבוגרים בילה במדי המשטרה ובשמירה על הסדר והביטחון הציבורי (גם כנגד פורעי חוק כמו בן גביר) מוצא עצמו מודח מהמשטר, שאין ספק שהיה יכול לתרום לה ולנו עוד כמה שנים טובות, על-ידי אותו ליצן פורע חוק שהוכנס לארמון שלא כדרך הטבע. הקרקס הזה עוד יעלה לנו ביוקר.