הבוקר שמעתי את ה0רה סטרוק ברדיו. היא ממש כמו המפלגה שלה, תמיד מדברת בנועם שפתיים ואומרת דברים הכי קיצוניים. סוג של מפלגת "נועם" בתחפושת. עכשיו אני שומע את הצדיק, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הקורא לנקמת דם על הרצח היום בדרום יו"ש: "דם יהודי אינו הפקר" – להבדיל מדם פלסטיני?, תמהני.
ואני שואל שוב ושוב : כמה דם עוד יישפך עד שיבינו שאנחנו לא בשואה? וכי אנחנו כבר מדינה ריבונית.
פתרון של המאבק האלים בינינו ובין הפלסטינאים לא יהיה על ידי נקמה אלא על ידי הנהגה. וההנהגה הנוכחית בוחרת לעצום עין לרווחה.
ביהירות ואופוריה הובילו אותנו למלחמת יום כיפור, ביהירות ואופוריה הובילו לבניית אופירה, לבניית עיר הנמל ימית ולהתנחלויות הפרועות שהציבו להם המתנחלים על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן. המתנחלים מצהירים בגיבוי ממשלת הצדיקים הימנית קיצונית: בשטחים? כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק – גובר).
התנחלויות שלא מוסיפות קמצוץ של ביטחון וביסוס כלכלי, רק מייצרות ללא הפסק נטל ביטחוני, חיכוך עם אוכלוסייה פלסטינית, הרס הצבא והחברה הישראלית, שפיכות דמיים ומעגל נקמות אין סופי. אנחנו העם הנב(א)חר.
רק כשגבנו על הקיר ולאחר דם רב שנשפך, החזרנו את כל סיני תמורת שלום, התנתקנו מקן הצרעות של עזה, הקמנו גדר  בגבול מצרים, הקמנו גדר הפרדה בגדה המערבית.

לכל נהמות הימין המשיחי הברחנו במקביל את המלך חוסין מהסכמי לונדון והקמנו בכל מקום בגדה התנחלויות רבות ללא הגיון, ללא צורך ביטחוני, אלא לצורך משיחי דתי שמוביל אותנו למדינה דו לאומית, או לחילופין למדינת אפרטהייד – אין באמצע.
הובלנו אנשים רבים וטובים בסיפורי בדים ובהטבות כספיות לטובת ההתנחלויות, ויצרנו שנאה מצד הפלסטינים כש ישראלים הפכו למטרות חיות ולנטל ביטחוני. זוכרים את גוש קטיף?, רק שואל.
ובכל זאת, איפה ההנהגה האמיצה שאנו זקוקים לה היום? איפה הנהגה שתוביל לפתרון מדיני אמתי ולא להרס כל סיכוי, לפתרונות משיחיים, ולא לנקמת דם שאין לה גבול.