המוזיאון ליהדות איטליה (נפתח ב-1983), ממלא תפקיד חשוב בחיי צאצאי קהילות יהדות איטליה ברחבי העולם ובישראל. במוזיאון נמצא בית הכנסת המקורי מהמאה ה-17 של קונליאנו ונטו, עיירה הממוקמת צפונית לוונציה. כאן מוצב ארון הקודש היה מעוטר בגילופי עץ המצופים בזהב בתוך בית כנסת ששוחזר בדייקנות ומשמש לתפילות המתקיימות בכל שישי ושבת ובימי חג על פי "מנהג בני רומא", אחד המנהגים העתיקים ביותר בעולם היהודי. המוזיאון מציג אוסף מרשים של תשמישי קדושה, חפצי בית, מסמכים ותעודות היסטוריות, מתקופת הרנסאנס והבארוק ועד ימינו.

האוסף העצום שוכן ב"כספת" שימור ומקבל טיפול יומיומי למען יאריכו ימיו. מידי פעם יוצאים ממנו לתצוגה פריטים מסוימים, אך יש כאלו שמעולם לא יצאו מעטיפתם וכעת הגיע זמנם להיחשף בתערוכה החדשה "רב הנסתר על הגלוי". אלו פריטים ייחודיים מחיי היומיום של משפחות יהודיות באיטליה במאות הקודמות. כך ניתן לראות פה, הגדות פסח מוכתמות (יין או מזון), כתובות חתונה, יומנים אישיים, שירים אישיים, ספרי דקדוק ללימוד עברית, פריטי טקסטיל שהוכנו במלאכת יד ועוד. אוצרות התערוכה רעות די ורולי ויסמין הררי, בחרו בפריטים הללו, ה"פגומים" כביכול, אלו שאינם שלמים, כמו אלו שנמצאים בבית ונפגמו מרב שימוש. אחד המיצבים המרשימים הוא זוג דלתות שקולפו מציפוים האחרון וגילו שכבות היסטוריה של עיטור האופייני לזמן ייצורם.

בכניסה לתערוכה חדרון הממחיש איך מוחזקים הפריטים במחסנים ולאחריו מיצב מרשים של מסכי וידיאו שעוצב ע"י "החזית האנלוגית" של אריק פוטרמן ואריאל סנפירי, שכל אחד מהם מציג תיעוד מצולם ע"י מצלמות אבטחה, של מה שנעשה מאחורי הקלעים, איך מטפלים בפריטים, איך משמרים אותם ואיך מאחסנים אותם. מומלץ סיור עם הדרכה המספרת בעצם את ההיסטוריה המפוארת של היהדות הזו.

יהודים התגוררו באיטליה עוד מימי האימפריה הרומית ובשלהי ימי הביניים. רבים מהם הגיעו לאיטליה בעקבות גירוש יהודי צרפת, והרדיפות הבלתי פוסקות מהן סבלו בנסיכויות הגרמניות השונות. רובם המשיכו מזרחה, לפולין, שם החלה להתהוות קהילה יהודית עצומה (אשכנז). בראשית המאה ה-16 גדל מספר היהודים באיטליה באופן משמעותי, זאת בעקבות גירוש ספרד ב-1492. במהלך השנים הם חוו בתהפוכות בהתייחסות אליהם אשר הגיעו לשיאם עם חוקי הגזע שהחיל מוסליני על היהודים ב-1938. זו היתה נקודת מפנה בחייהם של הציונים שביניהם שהחליטו לעזוב ולהגיע לפלסטינה.

בעיר שאני מתגוררת בה, הוד השרון, נמצאת שכונה שהוקמה ע"י איטלקים יהודים רבי השפעה. השכונה שנקראת תל דן, הוקמה ב-3 ביוני 1940 ונקראה על שם דַנטֶה לָטֶס שהיה ממנהיגי הציונות האיטלקית. התיישבו בה איטלקים שעזבו את איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה. המשפחות הראשונות, שהתיישבו במקום היו: שרה ופאולו פאנו, הלנה ואוגוסטו בקי, פאולה ורנצו לואיזדא, ברונו אוזילי, ג`וזפה ארטום ורנצו גוסטאללה. בשנת 1947 התפרק המשק המשותף.

הראשון שעזב את היישוב ועבר לרמת גן, היה לואיזדא שהפך לימים אחד הציירים הידועים ביותר בישראל. אביגדור רנצו לואיזאדא (1905-1987) היה צייר ומאייר ישראלי. הוא נולד בפירנצה שבאיטליה, והחל את דרכו האמנותית כמאייר. עלה לישראל בשנת 1939, ולאחר שעבד כחקלאי, בתל דן שברמת הדר, החל לשמש כמאייר וכמורה לאיור, ראשית בבתי ספר יסודיים ולאחר מכן באורט ובסמינר למורות לציור בתל אביב. הציג בתערוכות רבות, ביניהן במוזיאון תל אביב לאמנות, בית האמנים בירושלים, במוזיאון רמת גן וכן בגלריות בפריז.

בקהילת האיטלקים היו אמנים נוספים. אנה פסטרנק נולדה בשם אנה עליזה בקי בשנת 1943 במשק תל דן רמת הדר שבהוד השרון. ציוריה משנות ה-60 אופיינו בסגנון מופשט, בהשפעת אמני קבוצת "אופקים חדשים". במהלך שנות ה-70 החלה לאמץ סגנון פיגורטיבי והיפר-ראליסטי. אמה, אלנה קולמבו בקי, היתה ציירת ילידת איטליה ואביה היה הסופר והמהנדס אוגוסטו בקי. אלנה קולומבו בקי, נולדה ב–1906 בטורינו, איטליה ונפטרה בישראל ב–1994. היתה תלמידתם של הציירים האיטלקים: ג'ובאני גוארלוטי ופליצ'ה קזוראטי. באיטליה היתה חברה באגודת האמנים והציגה בכמה תערוכות בטורינו. עלתה ארצה ב–1939, עקב חוקי הגזע נגד היהודים.

מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש.א. נכון נפתח לקהל בשנת 1983. בשנות החמישים והשישים החל מבצע להעלאת הפריטים על מנת למנוע את הריסתם ואובדנם לאחר חורבן הקהילות היהודיות-איטלקיות. ראשיתה של פעילות זו, שהונעה על ידי ד"ר שלמה אומברטו נכון, אסטורה מאייר ופדריקו לוצאטי ואחרים מבני חברת יהודי איטליה בישראל, בשיתוף עם ראשי הקהילות באיטליה, הייתה בהבאתם של ארונות קודש שהוצבו בבתי כנסת שונים בארץ, והמשכה בהצלת מאות פריטים, המהווים את אוסף המוזיאון.

מוזיאון יהדות איטליה, רח' הלל 25 ירושלים