דובר צה"ל הודיע היום (חמישי) כי  בהתאם להערכת המצב הביטחונית ולהנחיית הדרג המדיני, יוטל סגר כללי על אזור יהודה ושומרון ויסגרו המעברים ברצועת עזה במהלך חג ראש השנה. הסגר יחל ממחר שישי – 15.09.23 בשעה 00:01. כשפתיחת המעברים והסרת הסגר עתידה להתבצע ביום ראשון 17.09.23 בשעה 23:59, בכפוף להערכת המצב. על פי צה"ל במהלך הסגר יתאפשר מעבר במקרים הומניטריים, רפואיים וחריגים בלבד ובכפוף לאישור מתאם פעולות הממשלה בשטחים. מארגון זכויות האדם יש דין נמסר בתגובה להחלטה על סגר בגדה המערבית: ״בצל החשש מפיגועים בפלסטינים סגר הוטל על ההתנחלויות בגדה המערבית". כפי שענישה קולקטיבית של ציבור המתנחלים מופרכת, כך אמורה להיות גם ענישה קולקטיבית של פלסטינים, שבמקרה זה משמעותה עצירת שגרת החיים של מיליוני בני אדם.״

על פי החוק הבינלאומי סגר הוא מצור המוטל על מדינות או על תושבים, לרוב בשל מטרות ביטחוניות או רפואיות. הסגר מונע או מגביל תושבים, סחורות, כלי שיט או כלי טיס מלצאת מהאזור (ולעיתים גם להיכנס אליו). אולם בניגוד לעוצר הוא מאפשר תנועה בתוך תחומי הסגר. הסגר נאכף לרוב באמצעות הקמת מחסומים צבאיים על הכניסות לאזור ועל ידי ביצוע פטרולים לאורך גבולותיו. בתחילת ינואר 1991, במהלך מלחמת המפרץ, בוטל היתר היציאה הכללי שהוענק לתושבי השטחים הפלסטיניים, והם נדרשו להצטייד בהיתר כניסה לישראל מהמנהל האזרחי, במדיניות שכונתה "סגר כללי". זו הייתה הפעם הראשונה מאז 1972 שבה הופרדו השטחים הפלסטיניים מישראל. ב-15 בינואר הוטל, בנוסף לסגר, עוצר כללי, שבחלק מהערים והכפרים נמשך למעלה מחודש. צעדים אלה פגעו בחופש התנועה וכן בשירותי הרפואה שניתנו לתושבי השטחים. מאז נמשך הסגר על השטחים הפלסטיניים, המתנה את כניסתם של התושבים הפלסטינים לישראל בהיתר, אשר מונפק להם על ידי מנהלת תיאום וקישור או על ידי המנהל האזרחי בכפיפות לקריטריונים אשר נקבעו תחת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. לעיתים, כמו למשל בחגים יהודיים או בעקבות מאורעות ביטחוניים מוקשחים תנאי הסגר. בזמן זה, גם היתרים שהונפקו כדין ולתאריכים תקפים, לא יכובדו בכניסה למעברי לשטחי מדינת ישראל. הסגר אינו מונע בהכרח מעבר בין יישובים פלסטינים (כתר) או תנועה בתוך היישוב הפלסטיני עצמו (עוצר). כאמור, הסיבות להטלת הסגר מגוונות וכללות אירועים ביטחוניים, כמו פיגועים או התרעות לניסיונות חדירת מחבלים, אך גם אירועים במובנים רחבים יותר המעלים חשש למתיחות ולהתלקחות. סגר גם מוטל באופן עקבי בזמן חגים יהודיים, הן על-מנת לסכל את כוונות ארגוני טרור להוציא לפועל פיגועים בזמן החג, כפי שקרה בפורים 1996 בפיגוע בדיזנגוף סנטר או בפסח 2002 בפיגוע במלון פארק. לעומת כל אלו הסגר על רצועת עזה הגיע בעקבות חטיפת גלעד שליט ב-2006 והשתלטות חמאס על רצועת עזה. בתגובה לכך הכריזה ישראל על הרצועה תחת שלטון חמאס כ"יישות עוינת" והטילה סגר יבשתי וימי על הרצועה. עד אז הוטל סגר על הרצועה רק למעבר לגדה המערבית או לכניסה לישראל.