מרכז רבין

תל-אביב

3.10.2023

את הפסטיבל פתחה המקהלה הקאמרית רמת גן בשירת הרקוויאם ברה מינור של ברוקנר. תחת שרביטה של חנה צור שרו הסופרן בנחישות ובטמפרמנט – בעיקר הסולניות אבל האלט, הטנור והבס היו ערבות יותר לאוזן וכך גם הליווי התזמורתי.

קצת צרמו אי הניקיונות בנגינת אחד מנגני הטרומבון והכנר ובעיקר בשירת הסופרן הסולניות. כשהתחממו קולותיהם של הסופרן במקהלה – השתפרה שירתם ואת הפיאנו שרו בלכידות ובליריות גם קולות הסופרן. את – cum sanctis שרו בהעדר לכידות – רק הסיומת הייתה עגולה ויפה.

את המיסה החגיגית הקטנה של רוסיני פתחה הפסנתרנית ז'אנה קופילב בעיבודי ג'אז ריתמיים. תחת שרביטו של אנדרס מוסטנון שרה מקהלת הקיבוץ הארצי בניצוחו של יובל בן עוזר את הגלוריה הפותחת בריתמיות רועמת – העלייה בדינימיקה תרמה לקצביות.

זמר הבס לא היה במיטבו אך הפיאנו אליו ירד זמר הטנור רון זילברשטיין הרשים, אם כי האנפוף ואי הניקיונות בשירתו צרמו. ההאטות המופלגות בשירת ה"אגנוס דאי" (שה האלוהים) היו במקומן והפסנתרנית ז'אנה קופילוב סגרה יפה את הפסקאות.

חיוורון משמים אפיין את שירת האלט והסופרן ונטייתה לוויבראטו של הסופרן שקד סטרול פגעה בזיו שירתה. זמרת האלט ניצן אלון הרשימה בליריות שלה. רק בסוף המיסה שרו ביחד ובטמפרמנט כשהעלייה בדינמיקה מסכה חיים לביצוע.

עודד רייך שר באי ניקיונות – והליווי בפסנתר של ז'אנה קובילוב היה  פשטני. הבס לא שר יחד עם הפסנתרנית ואת הקישוטים שר "על יד".

את הפוגה שרה המקהלה בניקיון זוהר – הבסים הרשימו בשירתם. הטנורים היו חיוורים מעט והסופרן השתלטו על החגיגה, אם כי היו חלולות ולא שרו את ה"סנקטוס" בלכידות.  הם "הלמו" בדינמיקה – הפסנתרנית מחקה כל שביב של "גלוריה" ועודדת בנגינתה הרועמת גם את יעל קולודובסקי לרעום על ההרמוניום.   הקרשצ'נדו היה חסר חמלה.

הטנורים שרו מעט בצווחנות אך מי שהתעלה על עצמו בשירתו היו הבריטונים – ששרו בלכידות בסוף המיסה. למרות ששרו בסולם רעמו בשירתם – הכול היה בפורטיסימו ולא הייתה בניה של דינמיקה.  את פרק ה"סנקטוס" שרו הסופרן יפה.

את פרק ה"בנדיקטוס" ניגנה – הפסנתרנית ז'אנה קופילוב בצליל פחות רועם והסופרן שקד סטרול שרה בדרמטיות אבל הווריאציות והקישוטים שיוו לשירתה אופי צווחני מעט – היא שרה במלודרמטיות בעיקר את הקרשצ'נדו אך ההאטות שלה היו במקומן.

האלט ניצן אלון שרה בדרמטיות וניתן היה ליהנות מהגוונים הכהים שבקולה. המשוב של המקהלה בעיקר ב"מיזררה", (שה האלוהים) הרשים בעיקר בפיאנו.  המקהלה הייתה מצוינת.

קסם המדריגל

יעל דושי מנצחת על הקונסורט הקולי הירושלמי בתכנית של מבחר מדריגלים מהמאה ה-15 וה-16

האולם העגול

מרכז רבין

תל אביב

את התכנית המרתקת פתחו חברי האנסמבל במסע לחיק האסכולה הפרנקו-פלמית – מראשית המאה ה-15 ועד לשלהי המאה ה-16- מהשאנסון הצרפתי דרך בלגיה גרמניה ועד השאנסון האיטלקי.

בשיר של בן ראשית המאה ה-15 אורלנדו די לאסו "הלילה הקר והחשוך" פתחו חברי האנסמבל את התכנית. הם שרו בלכידות ובליריות ובעיצוב דינמיקה מופתי – יפה בעיקר היו הסיומות של המשפטים. אך הסופרן "התשלטו" על כל השיר וכמעט לא שמעו את הטנורים.  לטנור הסולן היה קול מרשים אבל חיוור.

את שלושת השאנסונים החילוניים שרו בחיות ופלסטיות לא רק הסופרן – גם הטנור והבריטון.

שיר האהבה של אורלנדו די לאסו היה נטול פלפל וקונדסות – חסרה השובבות של ה"בוראנה" – לא הרגישו שגיבור העלילה אכן "מוכר את עצמו". אבל הייתה הפרדת קולות מרשימה וירידה יפה לפיאנו. הם שרו כמו אקורדיון שמתנפח  כשכל פעם קול אחר נוטל את הפיקוד.

את השירים הקומיים השובבים על חיזורים שכשלו – שרו בצווחנות קלה. רק הבסים הרשימו בשירתם. הניגודים המרשימים בדינמיקה הזרימו חיות תוססת לביצוע.

התיפוף על תוף ממברנה של תהלוכות הוסיף מעט לחיות הביצוע – אך עדיין הוא נותר מאד אוניפורמי כשהסופרן השתלטו על הכול בהתלהבותן. "אינסברוק"  – שירו של בן המאה ה-15 היינריך איזאק היה כוראל ולא יצירה פוליפונית כמו אלו שהועלו בקונצרט. חברי האנסמבל שרו אותו בעיצוב ניגודים יפים בדינמיקה של מדרגות והפסקות פתע שהיו במקומן.

ב"חיים המתוקים" – שירו של בן המאה ה-15 אדריאן וילארט, הייתה הרבה רכות בפתיחה אך לא הייתה תשוקה אובדנית ושמעו רק את קולות הסופרן.

ב"סקראמלה" – שיר המלחמה העליז של ז'סקאן סה פרה חתמו חברי האנסמבל את הקונצרט כאשר התיפוף הוסיף לדרמה בפתיחה ובולטת זמרת האלט ביפי שירתה.

היה זה מפגש עם הטוהר של עולם רחוק שלמרות שלמות הביצוע היה מעט אוניפורמי.