שרי סמבה, יליד 1956, קונגו, חוגג חמישים שנות יצירה פורה. הילד המחונן, שנולד עם מכחול בפיו, החל את הקריירה הרשמית שלו כשכיר, צייר שלטים ומאייר עיתונים בקינשאסה. שלוש שנים לאחר מכן פתח סטודיו לציור משלו וזכה מייד להכרה מקומית. תערוכה במרכז פומפידו בפריז, ב-1989, "קוסמי הארץ", פתחה לפניו דלתות וכך החל להציג בבירות העולם. האוטודידקט, הקורא באיטיות עיתונים וספרים, מגדיר עצמו כ"צייר פופולרי". ציוריו עזי הצבע משקפים את מבטו על העולם, מבודח ומבדר או מזועזע ומגויס.

שרי סמבה, יליד 1956, קונגו, הוא הצייר האפריקאי היותר מפורסם בדורו. שגריר "הציור הפופולרי" בקינשאסה, שרי סמבה תרם באופן ניכר להנגשת זרם לא רשמי זה שצמח בשנות השבעים באמצעות ציוריו הפיגורטיביים, עזי הצבע, המבדחים,  המאתגרים, המוקיעים, המעוררים מחשבה.
סגנונו מוגדר, להוותו של הצייר, כנאיבי אך בל נטעה, אין שום תמימות בציורים. האסתטיקה אצל שרי סמבה הולכת יד ביד עם הפדגוגיה. האומן אוהב ליצור חיבור בינו לבין הקהל דרך הומור וידידות אך לא חוסך שבטו כשנחוץ.
התערוכה "שרי סמבה, באוסף ז'אן פיגודזי", המתקיימת עתה במוזיאון מיול בפריז, היא הרטרוספקטיבה הראשונה של יצירתו ומכסה ארבעים שנות עבודה. יותר מחמישים תמונות מציגות את נושאיהן המרכזיים בשתי קומות: דיוקן עצמי, קונגו ואפריקה, גיאופוליטיקה וסביבה, תולדות האומנות, האישה.
שרי סמבה ידע כבר כשהיה קטן שהוא גדול ועוד מעט יגיע לתקרה. בגיל 16 עזב את בית הספר, הכפר, המשפחה, ועבר לקינשאסה. בתחילה הרוויח למחייתו כצייר שלטים וקומיקס ולאחר מכן, ב-1975, פתח סטודיו משלו שעורר התקהלות ועניין. שרי סמבה ידע מאז ומתמיד שתוך זמן קצר יתפרסם ויתרום לפרסום  "האומנות האפריקאית" בעולם כולו.
יותר מאוחר יצייר את עצמו, בהומור ובגאווה, יחד עם פיקאסו בשלוש גרסאות – טריפטיכון. מצד אחד, מצדיע שרי סמבה לאומן הגדול, מצד שני, מראה את חובו של פיקאסו לאומנות האפריקאית (וכי לא שאב השראה ממסכות אפריקאיות? וכי לא "גנב" למען הקוביזם?) ולועג ל"מומחי האומנות" שהביעו זלזול באומנים השחורים.

שרי סמבה חפץ באהבת הקהל. הוא עצמו בחר בשם "שרי", יקירי, בצרפתית. "שרי סמבה" – ידידות. ציוריו משולבים, לעתים קרובות, בטקסטים (השפעת הקומיקס), בלינגאלה, צרפתית או אנגלית, שיגרמו לצופה להשתהות יותר זמן מול היצירה, להתעמק בה יותר. שרי סמבה צמא, בצדק רב, לתשומת לב ולכן פיתח מאפיינים אישיים, חתימה ייחודית, ביניהם דיוקנים עצמיים מרובים, מדוע לא, הוא היוצר!
שאיפותיו של שרי סמבה, שנעשה צייר מבוקש, התגשמו, יצירותיו מוצגות במוזיאונים גדולים בבירות העולם. כל אחת מהעבודות נמכרת סביב עשרים אלף יורו בגלריות אמריקאיות וצרפתיות.
כל הציורים המוצגים בתערוכה באים מהאוסף של ז'אן פיגודזי שהתאהב בשרי סמבה, האומן והאיש, בתערוכה "קוסמי הארץ" שהתקיימה ב-1989 במרכז פומפידו, בפריז. התערוכה הציגה מאה אומנים מחמש יבשות ותישאר בהיסטוריה כאחת היחידות שהראתה את העושר של האומנות מחוץ למערב. פיגודזי קנה 130 ציורים של שרי סמבה ועוד 000 11 יצירות של אומנים אפריקאיים אחרים, מ-1950 ועד ימינו.

מזלו של שרי סמבה אך גם, כמובן, דבקותו, כישרונו וסגנונו המיוחד, חשיבה ותיכנון, הקפדה על כל פרט ופרט, ריאליזם מתובל פה ושם בסוריאליזם. יצירות שיש בהן הומור, קריקטורה, סאטירה אך גם ביקורת ישירה וחשופה נגד פגעי זמננו: מגפות, שליטים עריצים ומושחתים, טרוריזם, מלחמות, חיילים ילדים, טבח.  שרי סמבה, המגדיר עצמו כ"צייר-עיתונאי" או "עיתונאי-צייר", פונה אל מצפונו של הצופה, מחזיר אותו לאקטואליה הקורעת. כך גרם לי ציור שמראה קורבנות כרותי ראש לזעזוע כפול. אין לברוח. המועקה בלב לתמיד, כך הרגשתי כשקיבלתי הלם נוכח הציור הזה שהכה בי במפתיע.

גם הציור של חייל ילד מרים ידיים (מזכיר צילום מפורסם מתולדותינו?), מוקף פרחים, גרם לי לזוע בחוסר נוחות.
לא התחברתי, עם זאת, לציורי הנשים של שרי סמבה. כשהקשבתי לאחר מכן לראיון איתו בו הוא טוען שכל הנשים אותו דבר, הגברים, לעומת זאת, שונים זה מזה וכל גבר צריך לקחת לעצמו מספר נשים, שתיים או שלוש, בו זמנית על אף קנאתן זו בזו, הבנתי מדוע האדישות. אך הרושם הכולל מהתערוכה עז ביותר. יצאתי מהמוזיאון מלאת התפעלות מכישרונו של שרי סמבה, מעודדת מאהבת החיים שלו, מהאמונה באומנותו ומדבקותו ללא חת בשליחות חייו. תערוכה מומלצת של צייר גדול ואהוב שכדאי להכיר.

מקור צילומים: תערוכת הצייר

Chéri Samba, dans la collection Jean Pigozzi, Musée Maillol, 59-61 rue de Grenelle 75007, Paris,  jusqu’au 7 avril
אוצרים: Jérôme Neutres, Elisabeth Whitelaw

פתיחה: 17.10.23 נעילה: 7.4.24

מוזיאון מיול, פריז