יש ימים שבהם כל אדם מאבד את המילים. גם אדם כמוני שהתקשורת הוורבאלית מתגלגלת לו בקלות על הלשון כמוני –  יש לי אפילו חבר שמייעץ לי לכתוב לעצמי דברים על פתק ולחכות כמה שעות ואז לבדוק אם זה עדיין רלוונטי ורק אז להגיד או לשלוח וגם זה אחרי הגהה מדוקדקת.
שלשום כשהתעוררנו בשש ושמענו על שלושת קציני הצנחנים של אתמול. נפל ליבי ואת קפה הבוקר שתיתי בשקט לא מאפיין. בשבע ורבע כבר עלתה כרמלה מנשה לחדשות והקריאה עוד עשרה שמות של חללי תקרית הRPG והמוקשים,  ואז הרגשתי חבטת פטיש חמישה קילו מונחתת על ראשי ללא רחמים.

שעתיים מאוחר יותר כבר דיברו על 21 חיילי מילואים וכל היום נעתקו מילים מפי ואני עדיין מתהלך עם מועקה קשה. מחשבות קשות לא עוזבות אותי כל היום. על משפחות שכולות, אלמנות צעירות ויתומים מאב בגיל צעיר מאד. הערב שלחה לי חברה סיפור קטן על "אבדן מילים" שהתלבש לי בול על איך שאני מרגיש. סוג של סיפור/שיר שכתבה עינת שמשוני, סופרת ומעצבת צעירה שמתגוררת ומלמדת בקצרין.
״שלום, הגעתי למחלקת אבדות ומציאות?״, שאלתי פקידה שהביטה בי מעל לדלפק עמוס ניירות וקלסרים: ״כן, במה אפשר לעזור?״. ״אלה המילים שלי", עניתי. ״איבדתי אותן״. הפקידה שלפה טופס והחלה למלא: ״זה קרה הבוקר, כן?״. ״איך ידעת?״ שאלתי, ״כי מהבוקר אנחנו לא מפסיקים לקבל פניות. אנשים איבדו את המילים, איבדו אמון, איבדו יכולת להתרכז. יש לנו אפילו כמה פוליטיקאים שאיבדו עמוד שדרה וחלק שאיבדו בושה. זו תקופה מאוד עמוסה כאן במחלקה. אני כבר לא מדברת על מדור קרובים. שם איבדו חברים, בני משפחה״. ״כן, זה בדיוק העניין", הסברתי. ״עם כל הכאב הזה מסביב, אני מרגישה שאיבדתי את המילים״. ״את כולן?״ שאלה, ״לא, יש כמה מילים שנשארו. יש ׳כאב׳, ׳עצב׳, ׳מועקה׳ ו׳צער׳. אבל הן לא באמת מצליחות להביע את מה שאני מרגישה״.
הפקידה סיימה למלא את הטופס והניחה אותו בערימה גבוהה של ניירות. ״טוב, אנחנו נעביר את הפנייה הלאה, אבל אני חייבת להזהיר שייקח זמן למצוא את המילים שאיבדת. את מבינה, כולם איבדו את המילים שלהם״. ״אז אין מה לעשות?״ שאלתי, ״מה שאני יכולה להציע לך זה לגשת למחלקת המציאות. יש שם המון דברים מועילים שהופקדו לאחרונה. את יכולה לקחת משם תקווה, אומץ, מסירות, ערבות והרבה מאוד אהבה״. זו הייתה הצעה מעודדת. אלה בהחלט דברים שאני זקוקה להם כרגע.
״אבל רגע,״ שאלתי, ״מי הפקיד כאן את כל הדברים האלה?".
הפקידה הביטה בי וענתה: ״אלה עודפים שהשאירו אלה שכבר אינם."