.

כשזה מגיע לסרטי פעולה, ג'ייסון סטיית'האם הוא מקור מצוין לסטירה קולנועית, ו-"הכוורן" אינו יוצא דופן. השחקן, שהצלעות הקומיות שלו נוצלו פחות מהיכולת שלו להכות מישהו, חובר לבמאי דיוויד אייר ולתסריטאי קורט ווימר כדי להמריץ סרט פעולה עשיר באדרנלין. עם קטעי לחימה מבוימים במומחיות, סטיית'האם לא מחויך כתמיד, עת הוא נלחם בדרכו בסוכנים מאומנים בכל רמה כדי להגן על הכוורת. יתכן ש-"הכוורן" אינו סרט נקמה מושלם, אבל יש בו קורטוב של סגנוניות, חילופי דברים מרתקים וקטעי תפאורה מלהיבים.

להגיד שאדם קליי בגילומו של סטיית'האם פועל באופן עצמאי תהיה לשון המעטה. קליי, סוכן ממשלתי בדימוס שהתאמן בתוכנית הכוורת החשאית, הוא מופע של אדם אחד וחסר מעצורים. "הכוורן" נפתח כשקליי, כיום דבוראי (טעות בתרגום של כוורן) בפועל, מחליף מילים עם אלואיז פרקר (פילישיה רשאד), אישה חביבה למדי, וקליי משכיר ממנה אסם כדי לשכן את הדבורים שהוא מגדל. זו מערכה פשוטה, אבל היא מבססת את שאר הסרט תוך כדי הצגת מה טוב-לב יכול לעשות עבור קליי, שמעולם לא זכה ליחס אישי על ידי אף אדם. זו הגדרה רדודה, אבל היא עובדת.

הרגע הוא השקט שלפני הסערה, לפני שכל הגיהנום משתחרר, וקליי מתחיל להפיל כל מי שרק מחייך לכיוונו ושלא במקום. קליי חסר מעצורים, קטלני, מדויק ופתוח לגבי התוכניות שלו, וזה מרגש לראות אותו פוסע ליחידות שונות – בין אם זה סוכנים פדרליים או אנשי אבטחה – ואומר להם שהוא הולך לשרוף בניין. האלמנטים האלה מוסיפים קצת הפתעה וכיף לסרט פשוט למדי, ונראה שהצופים מחכים למהלך הבא של קליי בשמחה, מכיוון שהוא מביא מידה לא מבוטלת של רוממות לעלילה, שהייתה נכשלת לו הייתה לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות.

ולמרות שסטיית'האם לא לוקח הפסקה מלהיות כוכב פעולה, הוא לא הופיע בסרטים רבים שבאמת הראו את זריזותו כגיבור פעולה בשנים האחרונות. לשם כך, "הכוורן" הוא החזרה לצורה אותה אנו מכירים עבור סטיית'האם, שתופס את מרכז הבמה ולוקח את סצנות הקרב כאילו חייו תלויים בזה. קטעי פעולה יכולים להיות די משעממים כשהם נלחמים אך ורק עם רובים, אבל הסרט של אייר דינמי יותר מזה, ו-סטיית'האם יוצא לידי קרב גם יד ביד ובכל כלי הרג אפשרי.

לעתים קרובות, קליי נלחם בגברים חמושים לחלוטין ללא דבר מלבד ידיו ותעוזה. מדי פעם נעשה שימוש בנשק, אבל הוא תמיד מיושם בצורה הרבה יותר דמיונית. במקרה אחד, קליי זורק צנצנת דבש על ראשו של מישהו כדי לפרוק אותו מנשקו. זוהי דרך חכמה לערב חפצים ותפאורה ובו זמנית לעורר כמה צחוקים. מבחינת אקשן, סטיית'האם מקבל הכי הרבה זמן מסך, בעוד שהסוכנת ורונה פרקר בגילומה של אמי רייבר-למפמן תקועה בציד של קליי, ובדרך כלל מגיעה אחרי שהאקשן נגמר. ובכל זאת, לה ולקליי יש דינמיקה מסקרנת המוחזקת יחד על ידי האהבה המשותפת לאמה של ורונה, אלואיז.

התסריט דק במיוחד, כמו הדמויות, אבל הן לפחות מסקרנות. התסריט אמנם תופר בין קווי העלילה השונים כדי להפוך אותו לאמין עד כמה שניתן, למרות הכאוס. יחד עם זאת "הכוורן" די אבסורדי, ולמרות זאת, כייפי בגלל שהוא מגוחך. בסופו של דבר, זו נסיעה מרתקת, וברגע שהאקשן מתחיל – הוא לא מרפה.

"הכוורן" | "The Beekeeper" – עכשיו בבתי הקולנוע.