דמותו של הרב שניאורסון (הרבי מלובביץ') נוכחת בעבודותיו של איתי, עוברת בהן כחוט השני, אך ברמיזה, צללית, כתם מאופיין, צורה, סימבול, לוגו. מסחור – זהו מעשה וורהולי, ושניאורסון כאן דומה למרילין מונרו. זו תמיד אותה הדמות, בערך באותה תנוחה, השינויים קלים בצורה ובקומפוזיציה ובכול זאת מנעד כאילו אין-סופי, בין צבעוניות עזה לליריות מינימליסטית, בין חומריות גושנית לכתמיות מחפשת כאומרת; לשניאורסון פנים רבות, חפש ומצא את אלה שאהבת.

גבאי לקח בתערוכה את דמותו האייקונית של הרב, והתחיל לייצר את הסימבוליקה האישית שלו, דרך רצף של ניסויים, גישות וטכניקות עם מנעד מרהיב. השימוש בשבלונות בתהליך העבודה הופך אותה למעיין יצירת דמות אדם גולמי, דבר שמתעצם בשימוש עם אפר, גיר או פיגמנט כאומר שותפות במעשה הבריאה במאמר "נעשה אדם". הדמות נבנית ומתפרקת נעלמת וצצה מחדש, נמצא מול עינינו ובכל זאת מפתיע בחוסר נוכחות.

יש משהו סמלי ומרגש בעיסוק בדמותו של הרבי מלובביץ' בתערוכה הנוכחית עבור גבאי, דמות הרבי היא למעשה זאת שהחזירה את איתי לצייר לאחר שלא צייר למעלה יותר מעשר שנים, "ממש לפני שפרצה הקורונה, חבר ביקש שאצייר לו ציור של הרבי", מספר איתי, "כך חזרתי לצייר אחרי יותר מעשר שנים שבהן רק מדי פעם נגעתי בצבע, וגם אז רק כדי לתת לעצמי את התחושה שאני מתעסק בתחום. זה היה כאילו ברגע נפרץ איזה סכר. מאותו רגע חזרתי לצייר כאילו לא הפסקתי לרגע".

הדואליות בתערוכה, בין הנוכח למרומז, בין העמוק לשבלוני, נדמה שמשקפת את הדואליות של האמן עצמו שחי את חייו בין שני עולמות. גבאי, שנולד וגדל בבית חילוני הינו חסיד חב"ד מזה כ-20 שנה. הוא הגיע לתל אביב עם אשתו איימי כשליחי חב"ד לפני כ-16 שנה, שם הקים את גלריה אשכילה, גלריה ייחודית, המשלבת בין שתי האהבות הגדולות שלו, אמנות ויהדות. כמו עבודותיו שעוסקות בהפכים ומחברות את הקצוות כך גם איתי מנתב את חייו בין הדתי לחילוני, בית בית אביו לבית חב"ד, בין החומר לרוח.

העבודות בתערוכה מעלות את השאלות, כיצד אנחנו תופסים את המציאות, הפנימית והאישית, האם אנו גמישים או מקובעים, יציבים או בתנועה ועד כמה אנו מסוגלים להשתנות? להכיל? בראיה החברתית נשאלות שאלות על הערצה, המלכה, מנהיגות ואלילות.

תערוכה זו הינה שיתוף פעולה שלישי, במערכת יחסים אישית ומקצועית ארוכת שנים של איתי גבאי ויואב בן דב. גבאי אצר את תערוכתו של בן דב "סינדרום ירושלים" לפני כשנה וביחד אצרו את התערוכה הקבוצתית "כסה".

אוצר: יואב בן דב, פסל אוצר ומרצה, עסק בשיקום מחצבת אבן וסיד בשפיה ואתר הפסולת בחירייה מראשית שנות התשעים והשתתף בתערוכה הרעיונית לשיקומה במוזיאון תל אביב. בהמשך פנה לפרויקטים בינלאומיים וביניהם, בשילוב תהליכים של איבון קרקע חדשני ונגרות מקומית עיצב את פסל החיה הלאומית עבור נשיא אנגולה ובשנים האחרונות מציב רשת פסלי חוצות מארחים (eTree) המופעלים באנרגיה סולרית במקומות שונים בעולם, בעיקר באירופה ובארה"ב.  חתן פרס שרת התרבות לעידוד היצירה הציונית 2012 בתחום האמנות הפלסטית.

1 בפברואר- 1 במרץ 2024

גלריה אשכילה, הפנינים 2 יפו העתיקה

שיח גלריה: יום ו' 16.2 11.00

שעות פתיחה: ימים ג' ד' 12:00-16:00, ה' 19:00-21:00, ו' 12:00-15:00

ניתן לתאם ביקור בתיאום מראש בטלפון : 0502933833