ביבי נתניהו מתאפיין בכך שהוא חושב את עצמו כמלך אבסולוטי המחליט הסופי והבלבדי בכל תחום (כשזה מתאים לצרכיו ונוח לו). שימו לב איך במהלך השנים הוא סילק מסביבתו כל אדם שיכול היה לאיים עליו. אפילו אם זה היה איום מדומיין שנולד במח פראנואידי קולקטיבי של משפחת צ'אושסקו הישראלית.  כך קרה כשהוא העיף מסביבתו ומתנועת הליכוד עליה השתלט, אנשים כמו דן מרידות, או בני בגין שבכלל לא התכוונו לחתור תחתיו, די היה בכך שהם העזו לומר דברים הגיוניים בניגוד לדעתה של המטורללת מקיסריה או בנה שנוהג כמוטרף.
ולא מדובר רק בהם. הוא סילק מן הדרך אנשים מוכשרים כמו  סילבן שלום או גדעון סער שהועזבו את הליכוד פשוט מפני שהאישיות הפראנואידית – נרקיסיסטית של האיש, או רעייתו, לא יכלה לסבול לידה אנשים עם חשיבה עצמאית   יכולת ביצועית מוכחת ואומץ אינטלקטואלי להגיד את דעתם.

* נראה שביבי מעדיף לידו לכאורה עיוורים, פיסחים או רפי שכל, אומרי הן, כאלו שבסביבתם כוכבו נוצץ וזוהר בשמי הטמטום האין סופי. המוח הישר מתפלא לא פעם כיצד אנשים שבהכרח לא היו מתקבלים בשום מקום לנהל חנות מכולת, הופכים אצלו לשרים או ראשי וועדות מכובדות בכנסת. דוגמאות לא חסרות ואשאיר לקוראים ישרי השכל למצוא כאלו על נקלה. אלא שהתרגלנו. נתניהו הרגילנו לעובדה שאין צורך בכישורי התרמה לתפקיד, לעומת הצורך החיוני מכל – נאמנות לו של עושי דבריו.

* אני בטוח שגם אתם קוראי הנאמנים בהלם כל פעם שאתם שומעים את התבטאויות  חברי כנסת כמו אלו של וואטורי או סילמן או גולדקנופף, אליהו ואחרים מבית נתניהו. אם תבחנו את הרמה הנחותה והנבערת עד כדי גיחוך של אותם חברי הכנסת שבהם בחר הביבי או האנשים שהוא מינה כשרים אי אפשר שלא להתפלא. אגב, זו תורת ניהול מכוונת. בחר באנשים שלעולם לא יאפילו עליך, כאלו שיאמרו הן למוצא פיך וירקדו על פי חלילך. וכאם מגיע הדבר הנורא – פשוט הדבר הכי נורא הוא שפשוט כבר התרגלנו שזו רמת השרים וחברי הכנסת, כמו גם נציגיהם. אבל רבותי וגבירותי, זה עלול לעלות לנו בדמים.  אם זה היה רק רעיון נלעג עבור יוצרי פיליטון מצחיק ל"ארץ נהדרת" על עלילות טלי גוטליב מול דודי אמסלם  היינו מחייכים, מגחכים ותו לא.. אלא שלא כך הם פני הדברים, מינויי אנשים שאינם תואמים ככל ועיקר לתפקידם, הפך לסלע קיומו של נתניהו ועבר את הגבול ובגדול כבר מזמן. דוגמה טובה היא מינויו של עבריין, נער גבעות וכהניסט, לשר המשטרה – השר לביטחון פנים כפי שזה קרוא היום.  אמש צפיתי בסיפורה של גרושתו של אריה אלפרון שסיפרה על חייה עם העבריין וכיצד הפכו חייה לבלתי נסבלים עד שנאלצה להימלט מהארץ לארץ זרה. לקראת סיום התוכנית עלה לשידור, על מנת להגיב, גרושה – אריה אלפרון. הוא מיד הציג את פני הדברים, הפוכים לדבריה. הוא, אלפרון, בעצם אב שנטלה ממנו הזכות לראות את בתו. אשר על כן, הוא מצפה לראות את גרושתו חוזרת לארץ עם אזיקים על ידיה ובתו תעבור למשמרתו. צפיתי בתוכנית וקישרתי בתובנה למינוי בן גביר לתפקידו וחשבו על כך.
* ראינו את תוצאות הניהול הכושל של ביבי בעקבות אסון טבח ה-7 באוקטובר 23, כאשר הסקטור האזרחי התגייס מיד לתגובה ואילו ממשלת ישראל הגדולה והרופסת כמו דמות דמיונית שפשוט לא זזה ומביטה בהלם במתרחש וכל שיש לה להגיב על המצב, הוא כלום למעט הפרחת סיסמאות וסרטי פרסומת עצמיים שמדגישים את המילים "יחד" ו- " אחדות" ככלים ריקים מתוכן. אבל משמשים כצמר גפן ורוד שמונח על עיניי האזרחים ואמור לגרום לנו לחשוב כי גם הרע מכל הוא וורוד.

*מכל אלו ניתן להבין מדוע כשביבי מסתכל סביבו ומקשיב לאנשים הסובבים את שולחן הממשלה, חלקם אנשים טובים כמו דיכטר, ברקת, כ"ץ או גלנט הוא נתקף בהתקף אלרגי של גאוותנות יתר הוא כמו במיתולוגיה היוונית שבה הִיבְּרִיס (ביוונית: Ὕβρις)  הגוררת בעקבותיה רק עונש ותבוסה.
* הבעיה נעוצה בכך שהעם, קרי אנחנו,  אוכלים החרה הזה לכן לא רק שזה לא מצחיק זה אפילו מסוכן מאוד לקיומנו כעם, כאומה דמוקרטית בה חופש המחשבה, היצירה, הביטוי והיזמות הנם כלים בסיסיים לקיומה ולאורח חייה.

*קחו לדוגמה משל שלוש מקרים :
1. פרשת אסון הר מירון – כל גורמי המקצוע התריעו שחגיגות לגבי בעומר בהר מירון מתנהלות בשיטת החאפ-לאפ וכי צפוי להתרחש אסון. אף אחד לא לקח אחריות והחלטה. בסוף ביבי בעצת ידידו העבריין דרעי קיבל את ההחלטה לבד ונתן למי שהיה אז השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, השר לאשור את החגיגות. לאחר האסון הוא אמר: לא ידעתי, לא אמרו לי.

2. פרשת הצוללות – שר הביטחון, הרמטכ"ל, ומפקד חיל הים נתנו חוות דעת קטגורית כנגד קניית צוללות נוספות. גם מאחר וישראל קטנה מדי בשביל צי של צוללות שהוא מאוד, מאוד, מאד יקר ברכישה . אני לא יכול לפרט, אבל אומר שזהו כלי נשק אסטרטגי מן המעלה הראשונה ויקר מאין כמוהו. כל חמש שנים, צריכה כל צוללת, להיכנס למקצה שיפוצים בן שנה, בעלויות עתק.
   מפקדי חיל הים למיניהם חשבו שזרוע הים הצה"לית לא תוכל לעמוד בעלויות הנדרשות וכי לא יתכן שכל תקציב הזרוע ילך רק על אחזקה של הצוללות, וכי אסור להסתכן רק בסוג אמל"ח אחד זאת כיוון  שישראל צריכה מגוון כלים לצרכי מענה הגנתי שונים. מי שבסוף החליט לבד על דעת עצמו בלי להתייעץ הוא ביבי ששלח את היועץ שלו שומרון לחתום על רכש צוללות וספינות הגנה על אסדות הנפט, וגם נתן אור ירוק למספנות הגרמניות לתת למצרים צוללות מבלי ליידע את צה"ל. בכל מדינה דמוקרטית, נורמלית המהלך הזה לא היה עובר בשלום. הייתה קמה מהומת אלוהים וראש הממשלה היה מקבל בפרלמנט הצבעת אי אימון והולך הביתה כמו בוריס, ג'ונסון או זאת שלפניו באנגליה.

*וראו זה פלא גנץ השוואנץ, אז שר הביטחון החליט להקים וועדת חקירה לפרשת הצוללות. זו עובדת בעצלתיים ונפגשת פעם בשבוע לכמה שעות, וועדה שעוד לא הספיקה לגמור לגבות עדויות. ודרכה היא ארוכה עד מאוד, עד שבסופו של יום תגווע ותיעלם.

3. וכעת אנו ניצבים בפני פרשת החטופים- באיזה מדינה נאורה בעולם לדעתכם, ראש הממשלה לא היה מתייעץ אפילו עם השרים הבכירים גאנץ ואייזנקוט ביחס לפרשה כואבת ואורה זו. ופשוט על דעתו ומבלי להוועץ בהם שולח במחשכים (וגם זאת מפני שנאנס לכך על ידי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן), משלחת סודית שיוצאת כמו חבורת גנבים בלילה, למצרים ללא זכויות חשיבה עצמית, עם זרוע שאיננה מבינה דבר וחצי דבר בעניין כאוב זה אך משמשת אוזן כרויה מטעמו של נתניהו על מנת לשמור על החבורה שלא תעז לחשוב עצמאית ובוודאי שלא לקבל החלטות כמו קומיסר שמשקיף על פקודיו בתקופה הסטאליניסטית, על יתר חברי המשלחת הישראלית?
   הפיגורה הזו נשלחת לקהיר במקומו של האלוף ניצן איתן, עתיר הידע והניסיון על מנת להכניס למשלחת משקיף מלשן שחייב לדווח לנתניהו מה אמרו ראש השב"כ או ראש המוסד.  תגידו לי –  זה נראה לכם נורמלי? חברות וחברים, זו התנהגות פראנואידית שראויה לכל גינוי ואולי אפילו להכרזה על אי כשרות נפשית לנהל. אבל אצלנו, התרגלנו, הלא נורמאלי, הלא הגיוני, הלא חכם, ואפילו הלא שפוי, הפכו לנורמה סבירה – עד לכאן התגלגלנו.
   לסיכום: עולה כי בכל פעם שביבי מחליט לבד (לבד – הווה אומר לעניות דעתי ששרה בעסק וגם בנו), ולא מתייעץ קורה לנו אסון. האיש שמפריח כל בוקר נשיקות מול בבואתו בכל בוקר כשהוא מסתכל במראה כבר הגיע למצב שחייבים אנו להכריז עליו כאיש שמסוכן לביטחון הלאומי של ישראל. הכתובת בוערת על הקיר – ביבי מסוכן למדינת ישראל.