אילת סמרנו, שגופתו של בנה, יונתן סמרנו, נחטפה לעזה על ידי עובד סוציאלי של אונר"א, נאמה בכנס בינלאומי של ה-UNWatch בז'נבה בשם "העתיד אחרי אונר"א".

"אני רוצה לספר לכם קצת על יונתן, על הערכים שלו ועל הדרך שבה גדל. הצעירים שהולכים למסיבות כמו הנובה מאמינים בחופש, בדמוקרטיה ובקבלה של בני האדם כשווים. יונתן וחבריו מאמינים בקבלה ובדאגה לעולמנו, לכדור הארץ ולכל בני האדם ובעלי החיים. לדור של בני הצעיר לא אכפת מדת, נטייה מינית או גזע, הם רק רוצים לחיות חיים שלווים ומאושרים. הבן שלי לא היה חמוש – הנשק היחיד שלו היה החיוך, האושר והקסם שלו".

"אתם שואלים אותי למה צריך להחליף את אונר"א? עובד של אונר"א חטף את הבן שלי! עובד סוציאלי של ארגון הומניטרי כביכול חטף את הבן שלי. איך מישהו שעובד עבור ארגון שמתיימר לעשות טוב בעולם הזה יכול לעשות משהו כ"כ אכזרי ובלתי אנושי?

איך האו"ם יכול לשלם לאיש הזה שגרר את גופתו הרפויה של בני על הקרקע, ואז הרים אותו כאילו הוא פרס בחזרה לעזה? כמה חיים נוספים נהרסו ע"י האדם הזה שסחב את הבן שלי כאילו הוא לא בן אדם לתוך מכונית של אונר"א? האם יש עוד בני ערובה המוחזקים ע"י עובדי האו"ם גם כשאנחנו מדברים עכשיו?"

"מר גוטרש, תסתכל לי בעיניים ותענה לי – איפה הבן שלי? אתה נמצא בחדר על ידי ויש לך הזדמנות לפגוש אותי ולומר לי מה אתה הולך לעשות ואיך אתה יכול להחזיר לי את הבן שלי?"   "אני לא חוקרת ולא יכולה לענות על השאלות האלה, אני רק אמא שאיבדה את הדבר הכי יקר בעולם. לכן אני עומדת כאן היום לפניכם ודורשת תשובות על בני. כבר יש לנו הוכחה שעשרות עובדי אונר"א השתתפו במתקפת הטרור ב07.10. מבחינתי יש רק החלטה אחת: לאונר"א אין זכות קיום".