יחזקאל לזרוב מגיע אל האופרה הישראלית לביים את "אורפיאו ואאורידיצ'ה" מאת גלוק

מעבר לכוח הריפוי של המוסיקה, עוסקת האופרה במסע להצלת היקרים לנו מן השאול. האופרה הופכת לרלוונטית ואקטואלית במיוחד לנוכח ההוויה הישראלית הסוערת והכואבת, הנאבקת על שחרור החטופים מן הגהינום של עזה. על האופרה ינצח מתאו בלטראמי האיטלקי. 7/04/2024- 19/04/2024 בית האופרה בתל אביב

19 במרץ 2024

מוזיקה | תרבות ואמנות

פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מאת: סיגל גליל

יחזקאל לזרוב מגיע אל האופרה הישראלית לביים את "אורפיאו ואאורידיצ'ה" מאת גלוק . 7/04/2024- 19/04/2024 בית האופרה בתל אביב

הבמאי והיוצר הרב תחומי יחזקאל לזרוב מגיע לראשונה לאופרה הישראלית. לעבודת הבכורה האופראית שלו הוא בחר את אחת האופרות האהובות ברפרטואר העולמי: "אורפיאו ואאורידיצ'ה" המבוססת על סיפור מיתולוגי יווני שהלחין כריסטוף ויליבלד גלוק לליברית שכתב רניירי דה קלצאביג'י.

יחזקאל לזרוב. עבודת בימוי ראשונה באופרה הישראלית. מקור הצילום: ויקיפדיה.

לזרוב משתמש בשפת התיאטרון הייחודית שלו כדי לספר את סיפורו של הזמר המופלא שאשתו אאורידיצ'ה מתה מהכשת נחש. אהבתו הגדולה של אורפיאו מובילה אותו למסע נועז אל עולם המתים, כדי לנסות לשכנע את אל השאול להחזיר אותה לחיים.

המנצח האיטלקי מתאו בלטראמי, שהוביל הפקות רבות בבתי אופרה חשובים באירופה (כגון: ברלין, קלן, שטוטגרט, ונציה, טורינו, פירנצה ועוד) יגיע לראשונה לאופרה הישראלית כדי לנצח על הפקה מיוחדת זאת בין התאריכים 7/04/2024- 19/04/2024 בבית האופרה ע"ש שלמה להט צ'יץ' בתל – אביב.

שלושים וחמש אופרות כתב המלחין כריסטוף ויליבלד גלוק, ו"אורפיאו ואוארידיצ'ה" שנכתבה בשנת 1762 היא הנודעת שבהן. הוא כתב במתכונת אופראית חדשה המחזירה את האופרה למקורותיה: סיפור אנושי חם, גדוש ברגשות עזים, שמילותיו והמוסיקה שלו הן ישות אחת המובנת לשומעיה. גלוק העצים את האפקט הדרמטי של האופרה באמצעות חיבור בין טקסט שנותן ביטוי עוצמתי לרגשות של גיבורי העלילה לבין מוסיקה מלאת רגש. כך נוצרה אופרה עתירה באריות מפורסמות, קטעי מקהלות דרמטיים ותזמורת עשירה.

כריכה של המהדורה הראשונה של הגרסה הצרפתית 1774.

לאחר קריירה ארוכה ועתירת שבחים כשחקן, במאי ומעצב בתיאטרון, החליט יחזקאל לזרוב לקחת על עצמו אתגר חדש – בימוי אופרה. בהפקה זו הוא מעניק פרשנות חדשה ומודרנית לסיפור המיתולוגי על אורפיאו האמן שמוכן לעשות הכל כדי להחזיר את אהובתו אאורידיצ'ה מהשאול.

"חשוב היה לי בתהליך היצירה לחוש הזדהות עם רגשותיהם של הדמויות ולא רק כמיתולוגיות," הוא אומר "המוסיקה של גלוק היא יפהפייה ומרגשת ומעבר לכך שהקהל יתמסר לצלילים היפים המונפקים מקולם של הזמרים ארצה שיחווה את הסיפור דרך אמנות הקול, אותו כישרון ייחודי שניחן אורפיאו הגיבור ובעזרתו הצליח במסע להצלת אהובתו".

לזרוב שוזר באורפיאו ואאורידיצ'ה המיתולוגיים רבדים חדשים של משמעות והווייה ישראלית מדממת

האופרה מחברת בין האישי, הקונצפטואלי, והפוליטי-חברתי

התפיסה הבימתית שלו ל"אורפיאו ואאורידיצ'ה" שוזרת בין האישי, הקונספטואלי והפוליטי-חברתי: ברובד האישי בו האמן מחפש את הקול הפנימי שלו בתקופה של אובדן אישי קורע לב , והאם האומן יכול להתקיים ללא אמנותו?… ברובד הקונספטואלי האופרה עוסקת בכח הריפוי של המוסיקה. הרובד הנוסף, החברתי והפוליטי, מתייחס לגעגוע ולמסע שאנחנו מסוגלים לעשות כדי להחזיר את אהובינו ממרתפי הגהינום. סיפורה של אאורידיצ'ה, אשר נקטפה מחייו של אהובה בטרם עת, עולה בתקופה בה המוות וההרס מקיף אותנו מכל עבר והמסע להצלת היקרים לנו ממלא תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית.

על ההפקה המיוחדת עובדים לצד לזרוב, אשר גם עיצב את התפאורה וביים את הוידאו בהפקה , ומעצב הוידאו, הכוריאוגרף מור שני, מעצב התאורה נדב ברנע. רן סלוין שאחראי על הפקת הוידאו ומעצבת התלבושות אלין לזרוב.

הסולנים המשתתפים בהפקה הם: בתפקיד אורפיאו זמרי הקונטרה טנור ניקולס טמניה ויאן יעקב מונוביד, בתפקיד אאורידיצ'ה זמרות הסופרן אלה וסילביצקי ושקד סטרול, ובתפקיד אמור זמרות הסופרן טל גנור ותום כהן.

המנצח רתם ניר, מנצח הבית של האופרה הישראלית, ינצח על שני מופעים בהפקה זאת.

בהשתתפות: מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', להקת רקדנים ותזמורת האופרה: התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון