Skip to content

פעם לא היינו עבדים, היינו עובדים. פעם היינו בני חורין, עכשיו לא

עכשיו הבור התקציבי רק גדל. כולנו נהיה עבדים לחוב לאומי, לחרדים, לדירה, לחשבונות מחייה בסיסיים ביותר. מאת זיו טרנר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

פעם בנינו את המדינה, היינו עצמאים בארצנו. בני חורין. היה טוב, היה רע, היו מפא"י וההסתדרות, פנתרים שחורים ושכונות, אבל הלכנו קדימה. עכשיו הבור התקציבי רק גדל. כולנו נהיה עבדים לחוב לאומי, לחרדים, לדירה, לחשבונות מחייה בסיסיים ביותר 

מאת זיו טרנר

הגענו לשיגרה המנחמת. החגים הכבדים מאחורינו, חופשות מרוכזות הסתיימו, הילדים חוזרים להציק חצי יום למורים. אני בטוח שניצלתם את הזמן הזה לחשבון נפש, איכות עם המשפחה, ניתוק מצרות היום, תהייה על התחלות חדשות לפרק ב' חדש ומוצלח בחיים. בשביל זה יש את חול המועד, וכולנו יודעים שבחול המועד אין צורך לדאוג לחשבון הבנק. פטנט ישראלי שכזה, "אחרי החגים". דוחים את הכל לאחרי החגים. הכי אני אוהב את המשפט "דבר איתי אחרי החג". איזה חג הבא בתור עלינו לטובה? העיקר שאחרי החג.

פעם בנינו את המדינה, עשינו עצמאות עם פטישים מברזל ומלחמות הישרדות מול האויב, העמלקים שמסביבנו, שקמו להשמידנו. הממשלה חילקה תלושי צנע. ישראל שלנו עם דגל הדיו. היינו עצמאים בארצנו. בני חורין. היה טוב, היה רע, היו מפא"י וההסתדרות, פנתרים שחורים ושכונות, אבל הלכנו קדימה. בצבא היינו יחד. לא היינו עבדים, היינו עובדים. 50 משכורות לדירה ממוצעת, צנועה. היה כסף לחשבונות חשמל, גם למכולת. פעם היינו בני חורין.

האוצר כבר צופה שיחסרו לו כ-45 מיליארד שקל טָבִין וּתְקִילִין

במחשכים הנסתרים מחויבי המציאות הכלכלית של שטייניץ ושקרניהו, אסור לספר את האמת לעם. הגענו מקום 13 ב- OCED מדד האושר הכללי? וואלה שאפו לביבי! רק בגללו 21.5% עניי העם, מקום אחרון ב-OCED מאושרים גם כן. עשיר ורע לו ועני וטוב לו, נו, כזה בערך. לפי משנתו של ביביהו, הרי שבניכוי העניים האלו, היינו מקום שלישי עם מדליית ארד. אז מה הבעיה עם הכלכלה, טמבל? פשוט, בגלל החגים לא ממש שמתם לב כי האוצר מכין את תקציב שנה הבאה, והאוצר כבר מדליף שהוא דואג מאוד. מאוד מאוד, מאוד! הוא "צופה" שיחסרו לו כ-45 מיליארד שקל טָבִין וּתְקִילִין בגביית המיסים לשנת הבר מצווה בראשונה בשנות האלפיים. קראתם את המספר? 45 מיליארד שקל גבייה ממיסים.

אם נשפוט על פי קיצוצי השבועות האחרונים, אנחנו יכולים לומר בוודאות כי "הביטחון" לא ייפגע, במיוחד הביטחון של אלי ישי בכספים הייחודיים שהוא מקבל

זה לא ייסגר בקיצוץ קטן של 2% במשרות שהוכנו למענם תקנים לאיוש, כחלק מהסכמי השילומים לעו"ס ולרופאים, לא קיצוץ קטן למען גני ילדים שלא יהיו ולא ייבראו, לא עבור כיפת מגן מפלדה יצוקה שממילא האמריקאים משלמים. זה יהיה קיצוץ גדול! ענק! מגה קיצוציישין!!! חרב סמוראית בעובי של שערת ערווה תרד במהירות עצומה על תקציב המדינה. ואם נשפוט על פי קיצוצי השבועות האחרונים, אנחנו יכולים לומר בוודאות כי "הביטחון" לא ייפגע, במיוחד הביטחון של אלי ישי בכספים הייחודיים שהוא מקבל עבור חיים מסובסדים לו ולחייליו המסוממים של יום פקודת ההצבעה.

ברגים במכונה
אני ואתה נשלם על הפער הזה (אילוסטרציה: nokhoog_buchachon / FreeDigitalPhotos.net)

איך נסגור את הפער הזה? זה בכלל מטריד אתכם, או שהמצות באמת סתמו לכם את החמצן למוח? כי עכברושי השמירה של הדמוקרטיה הישראלית עסוקים מדי בנסיונות סרק לפרו ורבו עצמאי, ולא ממש בשמירה על הדמוקרטיה. אז למענכם, אלו שיש להם עדיין לשלם חשמל ומים, ארנונה, וגני ילדים, אני ואתם נשלם את הפער הזה. יעלו לנו מיסים באופן ישיר, כי בישראל כל המיסים ישירים. אין עקיפים. המע"מ יעלה "לתקופה מוגבלת" של שלוש קדנציות ליכוד נוספות לרמה של 20% לפחות. "עדכון מדרגות מס ההכנסה" יבוטל לתקופה מוגבלת כמובן, ויעלה בחזרה. אולי איזה מלווה ביטחון-חברתי קטן. מיסים אחרים יעלו גם יעלו, ואל תזלזלו בשטייניץ שאמר כי הדלק "יכול" להגיע לעשרה שקלים לליטר. הוא בונה על המיסים האלו. מס חברות לא יעלה לרמה נדרשת, כי החברים של ביבי לא יסכימו.

הבור התקציבי הזה יהיה גדול עוד יותר, כי המשק מתכווץ, ולא נמאס לי לצעוק את זה. המשק נמצא בהתכווצות קבועה. כוח העבודה בו קטן, על פי כל הסקרים והנתונים, פרופסור לכלכלה סטנלי פישר  האשים את נתניהו במחיקת מעמד הביניים וביצירת שכבת עוני גדולה מאוד, והם היו המעמד היצרני. הכסף מהתעשייה יהיה קטן יותר, אפילו אם יעלו מיסים זה יהיה קטן יותר, כי מיסים מעלים מחירים,  ומחירים גבוהים מביאים ייבוא זול שגורם לפיטורים. ככה פשוט.

אנחנו נהיה גרועים יותר מיוון

הבור הזה עוד יגדל, כי מעמד הפועלים הופך להיות מעמד חרדי לא פועל, ולהם יש דרישות עולות מיום ליום, ומישהו כבר משלם על הדרישות האלו. אתם, גם אני, ולא שאין להם מצוקת דיור או פרנסה. זו באמת מצוקה, קשה, אבל אין יותר מי שישלם. אנחנו נהיה גרועים מיוון. שאפו כפול ליאיר לפיד, שהצליח עם סיסמת המאה לבחירות בישראל "איפה הכסף", ועם הנתון המחריד פצצות לגבות, כי בעוד 12 שנה רק חצי מאזרחי ישראל יתגייסו לצבא, ופחות יילכו לעבודה. איך נממן את כל האנשים האלו עד שיגיע הקץ בעוד תריסר שנים?

מה יגיד ביבי הפעם? הוא הציל את המשק מקריסה? איפה הנסיקה המהוללת והכלכלה הכי טובה בעולם? איפה הגאווה אם כל הנתונים המספריים, האמיתיים, החד-חד ערכיים מופנים כלפיו ונגד הקפיטליזם שלו שפשט את הרגל? אנחנו באמת בני חורין? יש לכם חירות כלכלית? חשבון הבנק שלי לא זכאי לחירות מעבודה קשה? איזו חירות יש כאן אם כל הנתונים מצביעים שרק יהיה קשה יותר, ואין ולו תוכנית כלכלית אחת שתוציא אותנו לעתיד טוב יותר, גם לא בעוד כך וכך שנים? כולנו נהיה עבדים לחוב לאומי, לחרדים, לדירה, לחשבונות מחייה בסיסיים ביותר.

עד מתי תהיו עיוורים, עד מתי תרשו לממשלה לשקר לכם בפנים?

הייתה גם בשורה אחת מנחמת, אולי בגלל קוצר החגים שנפלו לצערנו על סופשבוע, אבל הסוּפרמרקטים מדווחים על עגלות לא מלאות, כמו בשנים עברו. מחאה מצליחה? נגמר הכסף על הדלק והחשמל? הברק היכה בנו לחסוך בכל מקום אפשרי? המגמה חשובה יותר מהסיבה.

אילוסטרציה: nokhoog_buchachon / FreeDigitalPhotos.net

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן