אם שמו של השר ליברמן ינוקה עכשיו, רגע לפני הבחירות – ליברמן יוכל להוריד מעליו עננה כבדה שהוא נושא עמו שנים ארוכות. עננה שמנעה ממנו בעבר להיות השר לביטחון פנים. אם לא – אז נצטרך לחכות עד אחרי השימוע, והחלטה הסופית, יש סיכוי שתיפול רק אחרי הבחירות

מאת אבירם זינו

היועץ המשפטי לממשלה הודיע הבוקר (ג'), כי הוא צפוי לקבל בימים הקרובים את השלמת החקירות בעניינו של שר החוץ, אביגדור ליברמן. המועד המאוחר ביותר שניתן למשטרה: עד לסוף השבוע הבא.

המשמעות: בשבועות הקרובים תיפול הכרעה בתיק ליברמן, ואז אם יוחלט להעמידו לדין, עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות ביחס לבחירות.

התשובה ניתנה בידי עורכת הדין נועה מישור מפרקליטות המדינה, בתגובה לפנייתה של עו"ד צרויה מידד לוזון מהתנועה למען איכות השלטון. היועץ המשפטי לממשלה יקבל את חומרי החקירה לכל המאוחר בסוף השבוע הבא – ואז יתקיימו ישיבות בצמרת הפרקליטות בהנחייתו, על מנת לקבל את ההחלטה הגורלית לגבי שר החוץ. אם יוחלט ללכת על כתב אישום, תנוסח טיוטה, והיא תועבר לליברמן (וסביר להניח שגם לתקשורת), ביחד עם הודעה על כך שהיועץ שוקל להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע. רק אחרי השימוע יוחלט אם להגיש כתב אישום באופן סופי. וזה עשוי לקחת עוד כמה חודשים. אולי אפילו אחרי הבחירות, אם יהיו כאלה, בקיץ.

היועץ מתייחס למועדן הקרוב של הבחירות ומפנה להנחיות היועץ לגבי הבחירות לכנסת, "פעילות רשויות אכיפת החוק השונות בתקופת ערב בחירות תתנהל כסדרה, גם ביחס להליכים בעניינם של נבחרי ציבור ומועמדים לבחירה".

אבל כאן בדיוק נעוצה הבעיה הקשה ביותר. אם מצד אחד לליברמן אין ממה לחשוש ויוחלט בסופו של יום, לפני או אחרי השימוע, לא להעמיד אותו לדין, אז לפרקי הזמן חשיבות משמעותית. אם שמו ינוקה עכשיו, רגע לפני הבחירות – ליברמן יוכל להוריד מעליו עננה כבדה שהוא נושא עמו זה שנים ארוכות. עננה שמנעה ממנו בעבר להיות השר לביטחון פנים. אם לא – אז נצטרך לחכות עד אחרי השימוע, והחלטה הסופית, יש סיכוי שתיפול רק אחרי הבחירות.

מה אומר החוק?

בג"ץ קבע בעתירה שהוגשה, גם על ידי התנועה לאיכות השלטון, בעניינו של צחי הנגבי, כי שר המופקד על רשויות אכיפת החוק, היינו שר משפטים או שר לביטחון פנים, לא יכול שיתקיימו נגדו חקירות פליליות. ליברמן עצמו נפסל מלהיות שר לביטחון פנים, תפקיד בו חשק פעמים רבות – בדיוק מסיבה זו. אבל אין זה מונע ממנו להיות שר החוץ למשל. משפטית – אין מניעה.

אשר גרוניס, הנשיא הטרי של בית המשפט העליון, התייחס לכלל זה בעתירה שבה בג"ץ התבקש לחסום את חזרתו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, לזירה הפוליטית, אף כי לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון. אז נקט השופט גרוניס בגישה שמרנית, שונה בתכלית מגישתם של קודמיו, אהרון ברק ודורית בייניש, ואמר בדעת מיעוט, כי התערבות מצד בית המשפט צריכה להיעשות במקרים "חריגים ונדירים ביותר", מאחר שביקורת שיפוטית על החלטות הכנסת – גם כאלה שאינן דבר חקיקה – צריכה להיות מצומצמת עוד יותר מביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת. ומה אם יוגש כתב אישום? אם אכן יוגש כתב אישום, אז יהא עליו יהיה להתפטר.