המבקר קובע כי על משרד התחבורה לפעול לקידום החתימה על ההסכם הגלובלי * המבקר מתריע כי שיטת אישורים של הסכמי תעופה המסורבלת פוגעת בצורך הכלכלי המיידי * הוא פוסל את הצורך להמתין, אפילו שנים, עד לאשרור הסכמים בילטרליים

מאת עמי אטינגר

במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שהחליטה הממשלה על קידום הסכם תעופה גלובלי עם האיחוד האירופי, וכשלוש שנים לאחר שנחתם ההסכם "אופקי" עם האיחוד האירופי, טרם נחתם ההסכם הגלובלי, והמשא ומתן בין נציגי ממשלת ישראל ובין נציגי האיחוד האירופי עדיין נמשך. על משרד התחבורה לפעול לקידום המשא ומתן כאמור ולחתימה על ההסכם הגלובלי, קובע מבקר המדינה.

בספטמבר 2006 התקבלה החלטת ממשלה בנושא עידוד התחרות בתחום התעופה האזרחית לישראל וממנה. הנחת היסוד של הממשלה הייתה כי צעד זה יביא להגדלת היצע הטיסות והוזלת
המחירים לצרכנים וכן לפיתוח התיירות הנכנסת לישראל ולגידול ברווחתם הכלכלית של תושבי ישראל. לשם כך קבעה הממשלה בהחלטתה כי יש "לקדם הסכם גלובלי אחיד מול מדינות האיחוד האירופי אשר יחליף את הסכמי התעופה הבילטראליים הקיימים כיום".

בספטמבר 2006 מינה שר התחבורה דאז, שאול מופז, ועדה ציבורית לבחינת סוגיית "השמים הפתוחים". הוועדה המליצה "על אימוץ מדיניות תעופה המשמשת כמנוף לצמיחה כלכלית והגברת התיירות לישראל וממנה, המבוססת על החשיבות בקיומו של ענף תעשיית תעופה לאומי, אשר ייקח חלק, ככל שניתן, בתחרות שוויונית והוגנת בהתאמה לתנאי הסביבה הגלובאלית". כמו כן המליצה הוועדה לפתוח משא ומתן מידי עם האיחוד האירופי כדי לקבוע מדיניות והסכמי תעופה חדשים.

למרות דרישתו של מבקר המדינה לחתום על הסכם התעופה גלובלי עם האיחוד האירופי, אישר בחודש מרץ השנה שר התחבורה, ישראל כץ, לרשות התעופה האזרחית (רת"א) לחתום על מזכר הבנות עם נציגות האיחוד האירופי לפתיחת השמים לתחרות. בכך הוא עצר שוב את הליך לקראת החתימה על ההסכם הסופי, כאשר ברקע טענו חברות אל על, ארקיע וישראייר, כי "ההסכם יהרוס את התעופה הישראלית".

סירבול בירוקרטי מאט את החתימה על הסכמים בילטרליים

מבקר המדינה קובע, כי קיים פער בין הצורך לחתום על הסכמי תעופה בילטרליים, לבין הזמן עד שמשרד המשפטים ומשרד החוץ מאשרים אותם. הלכה למעשה מדובר המתנה של חודשים או שנים עד כניסתם של הסכמים בילטרליים לתוקף משפטי, אך המציאות הכלכלית מחייבת כי חלק נכבד מההסכמים בתחום התעופה ייושמו בתוך חודשים ספורים.

במציאות של היום הליך האשרור מחייב קבלת אישור של משרד המשפטים ומשרד החוץ לנוסח ההסכם וחתימה מלאה על ההסכם של שר החוץ, או של מי שהוא הסמיך לכך. לאחר החתימה המלאה על ההסכם הוא מונח על שולחן הכנסת למשך שבועיים ומועבר לאחר מכן לממשלה לאשרור תוכנו. רק אחרי שהמדינה האחרונה שהיא צד להסכם מודיעה באיגרת דיפלומטית על סיום ההליכים מצדה לכניסתו לתוקף של ההסכם מקבל הסכם תוקף משפטי. כתוצאה מכך – הליך אשרור אמנות נמשך, בחלק מהמקרים, זמן רב.

יישום ההסכמים מטיב עם ציבור הצרכנים

כאמור המציאות הכלכלית מחייבת כי חלק נכבד מההסכמים ייושמו בתוך חודשים ספורים. צורך זה הביא לכך שבחלק מהמקרים החלו המדינות ביישום ההסכמים החדשים, ובכלל זאת הוסיפו מובילים נקובים ויעדי טיסה, בלי שהסכמים אלו עברו את הליך האשרור הנדרש. למשל, יושמו – על ידי שני הצדדים להסכם הסכמי תעופה חדשים, שנחתמו בראשי תיבות עם ברזיל, איטליה, גרמניה, אנגליה, ספרד וצרפת, אף שלא הסתיימו הליכי האשרור הפורמליים בעניינם. יישומם של הסכמים אלו הביא לגידול בתנועת התיירות בין המדינות והיטיב עם ציבור הצרכנים אשר נהנים מקיומה של תחרות בין כמה מובילים ליעד המבוקש.

רק במהלך הביקורת החלו משרד התחבורה, משרד המשפטים ומשרד החוץ לגבש הסכמה עקרונית בדבר אשרור הסכמים שהחלו ביישומם קודם להשלמת כל ההליכים המשפטיים הנדרשים וכן בדבר מתן אישור מראש על ידי הממשלה למשרד התחבורה לתיקון הסכמים קיימים בתחומים ספציפיים ובנוסחים מוסכמים מראש, בתנאים מסוימים. אף על פי כן, במועד סיום הביקורת עדיין לא הגיעו שלושת משרדי הממשלה הללו למתווה מוסכם בסוגיית כניסתם לתוקף של הסכמים חדשים בתחום זה. לפיכך נדחה יישומם של הסכמי תעופה עד מועד סיום ההליכים הפנימיים של כל צד להסכם.