מבקר המדינה: הממשלה לא נערכה כראוי בהתאם לתחזית משרד התיירות בנוגע לגידול בתיירות הנכנסת – העומדת על 5 מיליון תיירים בשנת 2015. על משרד התיירות להכין תכנית אסטרטגית, המגובה במשאבים הדרושים, הן בתחום פיתוח התשתיות והן בתחומי העידוד והשיווק של התיירות

מאת עירית רוזנבלום

שנת 2010 הייתה שנת שיא לתיירות הנכנסת לישראל, ובמהלכה ביקרו בארץ למעלה מ-3.4 מיליון מבקרים. לפי תחזיות משרד התיירות, בשנת 2015 צפויים להגיע לישראל כ-5 מיליון מבקרים. תחזית זו מחייבת את התאמת תשתית התעופה לגידול הצפוי בתנועת הנוסעים, התאמת תשתית חדרי המלון בארץ וכן התאמת התשתיות הפיזיות והשירותים שבהם משתמשים התיירים במהלך ביקורם בארץ, תוך ראייה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח.

לפי דו"ח המבקר, משרדי הממשלה השונים גוררים רגליים בשורה של החלטות קריטיות לתעשיית התיירות, כמו תשתיות התעופה והמלונאות.

לטענת המבקר, משרד התיירות לא גיבש תכנית אסטרטגית ותכנית חומש לאתרי התיירות המרכזיים, לרבות תכנית למימון ולתחזוקה של כמה פרויקטים בראייה אזורית.

משרד התיירות ומשרד האוצר חלוקים ביניהם בדבר הצורך במעורבות ממשלתית לשם עידוד בניית בתי מלון בשנים הקרובות, בשל גישות שונות ואי-הסכמה לגבי נתונים ותחזיות. משרד התיירות לא הביא את המחלוקת להכרעת הממשלה.

לשמור על קרקעות תיירותיות מיזמי נדל"ן

במקרים שונים נעשה במשך שנים שימוש במבנים שיועדו למלונאות החורג מהייעוד המקורי של הקרקע, לאחר קבלת אישור חורג לכך מהרשויות המוסמכות. כך נגרעו ממצבת הקרקעות לייעוד מלונאי קרקעות אשר יכלו לשמש כפתרונות אפשריים בטווח הקצר והבינוני למחסור בחדרי מלון.

משרד האוצר ומשרד התיירות לא מיצו את בדיקת ההיתכנות של רשת ביטחון או של כל חלופה אחרת כדי להעניק ליזמים את רמת הוודאות הדרושה להם, לצורך החשת בנייתם של חדרי מלון.

נמצא כי יש חסמים ביורוקרטיים וקשיים סטטוטוריים הניצבים בפני יזמים פוטנציאלים בתחום התיירות, על אף ניסיונות מקומיים מצד רשויות מקומיות אחדות ומשרד התיירות להסרתם.

משרד התיירות לא יזם בחינה מחודשת של לשכות המידע שהוא מפעיל, שמטרתה לזהות צרכים נוספים וחדשים של התיירים, המחייבים שינוי במתן השירות בלשכות, בייחוד לאור הגידול במספר התיירים שחל בשנים האחרונות ושהמשרד צופה כי יחול גם בשנים הקרובות.

להסיר חסמים המונעים בניית מלונות

בהמלצותיו מדגיש המבקר כי התיירות הנכנסת היא אחד הענפים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לקידום המשק הישראלי ויש לה תרומה רבה גם לתדמיתה ולמעמדה של ישראל בעולם. לדבריו, בענף זה מועסקים עובדים רבים, בפריסה גאוגרפית נרחבת, מכל המגזרים ומחתכים סוציו-אקונומיים שונים. הביקורת העלתה כי הממשלה לא נערכה כראוי בהתאם לתחזית משרד התיירות בנוגע לגידול בתיירות הנכנסת – העומדת על 5 מיליון תיירים בשנת 2015. לפי המלצת המבקר, על משרד התיירות להכין, בשיתוף משרדי ממשלה אחרים, תכנית אסטרטגית, המגובה במשאבים הדרושים, הן בתחום פיתוח התשתיות והן בתחומי העידוד והשיווק של התיירות. על הממשלה להכריע בעניינן של המחלוקות הבין-משרדיות ולאשר תכנית אסטרטגית כדי למנוע מצב של קיפאון בנושא.

במסגרת זו על משרדי הממשלה, ובראשם משרד התיירות ומשרד האוצר, להסיר את החסמים המונעים את הקמתם ואת הרחבת מספרם של חדרי מלון, ולפעול במקרים שבהם נדרשת מעורבות ממשלתית. בד בבד, עליהם לשמור על עתודות קרקע המיועדות למלונאות. כמו כן, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובראשם משרד התחבורה, לקדם את הקמת שדה תעופה משלים ולהסיר מגבלות על ענף התעופה, כדי שלא לעכב את תנועת התיירים לארץ. על משרד התיירות לבחון גם כיצד לרתום את המגזר העסקי כדי ליצור מחויבות לאומית וכדי למקסם את התועלת הגלומה בתיירות הנכנסת למשק הישראלי.

בית הספר תדמור עוד מחכה להפרטה

כשש שנים לאחר שהחליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את תדמור – בית הספר המרכזי למלונאות, היא טרם בוצעה. מבקר המדינה קובע כי משרד התיירות, הממונה על תדמור, לא פעל בהתאם להחלטת הממשלה. הוא שינה את עמדתו בנוגע להפרטה בשנים מסוימות, ולחלופין התנה את יישום ההחלטה בתנאים חדשים שלא הוזכרו בהחלטת הממשלה או השהה את יישום ההחלטה כדי שיוכל ללמוד את הנושא. "במועד סיום הביקורת טרם יצאה ההפרטה אל הפועל" נכתב בדו"ח, "משרד התיירות פועל שלא לפי החלטת ההפרטה ובד בבד אינו עושה דבר לביטולה, ואף אינו משקיע מאמצים ומשאבים מתאימים כדי לפתח את החברה ולחלצה מהמשבר שאליו נקלעה

המבקר קובע כי התחלופה הגבוהה של שרי התיירות, שישה במספר, בתקופה שמיום קבלת החלטת

ההפרטה, בנוסף להיעדר דעה מגובשת של הדרג המקצועי במשרד, וחוסר העקביות בעמדת משרד התיירות כלפי ההפרטה גרמו לעיכוב בביצועה.

מעבר לכך גילתה הביקורת כי סדרי הבקרה בחברה לוקים בחסר וחושפים אותה לסיכונים. נוכח הליקויים נמנע רואה החשבון מלחוות דעתו על הדו"חות הכספיים לשנים 2009 ו-2010. המבקר מטיל את האחריות לתיקון הליקויים על הדירקטוריון והנהלת החברה. עוד הוא קובע כי בתדמור קיימת אי-ודאות, מצב תשתיותיו הולך ומידרדר, ניהולו לקוי ומצבו הכספי הורע – ההכנסות בשנת 2009 עמדו על 22 מיליון שקל לעומת 19 מליון שקל ב-2010

המבקר: "דירקטוריון תדמור לא מתפקד כנדרש ולא ממלא את ייעודו כמתווה מדיניות וכמפקח על פעולותיה של הנהלת החברה. נוכח מצבה הכספי הקשה של החברה, אישר הדירקטוריון בספטמבר 2011 תוכנית להבראתה והחל לפעול ליישומה".

המבקר מציין את משרד התמ"ת, הלקוח העיקרי של תדמור, כגורם שיכול לסייע בהליך ההפרטה בכך שירכוש קורסים באמצעות הסכמים שנתיים עם אופציה להארכה, שישמשו מעין "רשת בטחון". נמצא כי משרד התמ"ת הסכים עקרונית לשריין חמישה מיליון שקל לשנה לקניית קורסי הכשרה, בתנאי שהעניין יוסדר עם משרד האוצר, אך משרד מבקר המדינה קובע כי אין די בהסכם עקרוני ויש לעגנו בהסכם כתוב כדי לתרום לייצוב מצבה של החברה

המבקר קובע כי על משרדי התיירות והאוצר לסייע בהליך ההבראה כדי להעלות את החברה על דרך המלך, בהיותה נכס של המדינה והגוף הממשלתי היחיד המקנה הכשרה מקצועית בתחומי אמנות הבישול והתיירות.