יורגן שם בכל רגע, מחשבותיו מפורטות יחד עם מעשיו טורדי המנוחה. ארנון גרונברג מציג את גיבורו בפירוט רב, לעיתים רב מידי, אך לעולם אינו מתיר לנו להאמין לו באמת, לגיבור שלו, ליפול איתו לקלישאה של גבר מתוסכל בגיל העמידה. הופמייסטר הוא אדם ישר, ישר והגון. כשהוא גזען, הוא לא מסתיר זאת, כשהוא שונא את אשתו, הוא אינו מתפתה לפוליטקלי קורקט. כשמישהו נוגע בבת שלו, הוא מגיב בהתאם. "מתישהו בחייו התחולל שבר שהפך אותו מאדם מבטיח לאדם פחות ערך, אלא שהוא לא מצליח להזכר בשבר הזה. השבר התחולל שלא בידיעתו" (עמוד 267). הופמייסטר הולך ומתבהר, נע מהשפלה להשפלה, מנסה להבין "למה החיים כואבים כל כך" (עמוד 254). כשמפטרים אותו, הוא לא מעז ללכת הביתה. הוא נוסע עם תיק המסמכים שלו, מידי יום אל נמל התעופה ומתאמן בנפנוף ריק לזרים. אימון זה עוד יעזור לו בהמשך, כשייפרד מביתו האהובה שיוצאת לחייה הבוגרים, בלעדיו, והוא יוותר ריק ומבולבל.

הופמייסטר מעריץ את הרומנים הרוסים הגדולים, ואולי זו סיבה טובה מספיק לייגע את הקורא בתיאורים מפורטים מידי, כמו גיבוריהם של דוסטוייבסקי וטולסטוי. אך רומן רוסי סביב גיבור כרסקולניקוב מושתת על תיאורי ייסוריו ורגשותיו ואילו הופמייסטר אינו מודע לעצמו וודאי שאינו מגיע להארה או קתרזיס קלאסיים. גרונברג מציב ערכים דתיים כגון גאולה וחמלה ומרסק אותם אל מול עינינו ללא רחמים. הוא מעביר לנו מסר ברור – אין אלוהים, אין מוסר, העיוות פושה בחברה ההולנדית של ימינו, והופמייסטר הוא גיבור תמים וישיר, או פשוט מנותק רגשית דיו, כדי לייצג זאת עבורנו בקיצוניות דוחה. גרונברג מצליח למצוא את החבלים הקושרים בין סקס, כסף, אלימות, פוליטיקה, תרבות ומעמד חברתי. הספר נפתח בציטוט של אדם פיליפס, פסיכולוג בן ימינו העוסק בנושאים כפלירטוט ומונוגמיה:

A couple is a onspiracy in a search of a crime. Sex is often the closest they can get

ובכן, עם פתיחה כזו, אנחנו לא אמורים להיות מופתעים ממה שעומד לקרות ממש בקרוב. אבל גרונברג מצליח להפיל על הקורא שלו עוד ועוד הפתעות, בשפה יבשה ולא מתרגשת, עד שהבלבול והאירוניה גוברים (כמעט) על הזעזוע.

עטיפת הספר מעוצבת באופן הולם את האוירה בתוכו. תצלום ממבט על של אופניים, כל כך הולנדי, כל כך נערי. צבעים קרירים, עם נגיעות אדומות כדם, האופניים ריקות ללא נוסע או חפץ עליהם. בחירת העטיפה בגרסה הישראלית ראויה להערכה בשל היותה מאופקת, לעומת עטיפות הספר בגרסת המקור ההולנדית או הצרפתית, בהן נבחרו אימאג'ים בוטים ומטרידים, המכינים את הקורא לתכני הספר.

זהו רומן טוב, חזק ומרתיע. לו יכולתי, הייתי קוראת חלקים מהספר בעיניים עצומות, החל מגילוי האלימות הראשון, בדפיו הראשונים, ועד לגילויים מזוויעים בהמשכו, הנמסרים בקור צפון אירופי מוקפד. אך לא הייתי מוותרת על קריאתו.

טירזה מאת ארנון גרונברג, מהולנדית: רחל ליברמן, הוצאת הספריה החדשה – הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, שנת 2012, 409 עמ'