מה היה דחוף ליס"מניק לתחוב יד לבית השחי שלה, במקום לאחוז בידה ולהוליכה לניידת? ומה לגבי תמונות בהן גוהרת חבורה שלמה של שוטרים על בחורה אחת יחידה השרועה על הארץ? 

מאת אורי גפני

האם אני היחיד שראה את צורת מעצרה של דפני ליף כתקיפה מינית לכל דבר ועניין? מה היה כל כך דחוף ללוחם היס"ם לחבק אותה חזק בידו האחת ולתחוב את ידו השנייה לבית השחי שלה, ממש בצמוד לשד השמאלי שלה, כשאפשר היה פשוט לאחוז בידה ולהוליך אותה אל הניידת? ומה באשר לאותן תמונות בהן גוהרת חבורה שלמה של שוטרים על בחורה יחידה השרועה על הארץ?

אני קורא לעתים רחוקות את 'גברת מג'ונדרת', הטור הפמיניסטי של צפי סער ב"הארץ", פשוט כדי לחסוך לעצמי התרגזויות מיותרות. הבוקר משכה אותי אל הטור ההפניה בעמוד הראשי של אתר העיתון: אז חנקתי אותה: אלימות בחסות המדינה. ההתייחסות היחידה לפן הזה בהתנהלות המשטרה בטור של 1,000 מילים היא: "ובכן, הנשים האלה – ובעצם כל הנשים (חוץ ממעטות) – הוטרדו או מוטרדות מינית".

זה הכל. זה לא אשה אחת ספציפית עם שם ופנים וגוף, זה לא "הותקפו מינית", ובטח שלא "קבוצתית", ולא ברור אם זה כל הנשים או רק מעטות ואם הן הוטרדו או מוטרדות, או למה לעזאזל הכוונה כאן בכלל. מין "ללכת עם ולהרגיש בלי".

אחר כך, למטה, מופיע אייטם נפרד המתייחס לסנקציה שננקטה נגד חברת בית הנבחרים של מדינת מישיגן בארה"ב על שאיזכרה את המילה "וגינה" מעל במת הבית.

לא פעם נשמעות הערות לגבי הזיקה – או היעדרה – של פמיניסטיות רבות למיניות, לפחות הטרוסקסואלית. אני לא זוכר התייחסות לנושא אצל סער, למרות שבמקרה זה היא ממש מתפרעת בלשונה: "כוסית, נידה, דױשִלִאָמִש™ך, יופטפויומט – כל קבוצת אוכלוסייה והיחס שלה לאותו איבר מופלא, מקור של הנאה ושל חיים". התרשמתי עמוקות.

מעניין מה היתה עושה סער אילו ניהלה במקומי את פורום תקשורת ועיתונות בפורטל תפוז כשהגולשת בעלת הכינוי "זונה מרצון" העלתה בשבוע שעבר הודעה תחת הכותרת "צאו מהכוס שלי", שעניינה זכותה של הגולשת לעסוק בזנות מתוך בחירה. איך היתה מגיבה, האם היתה מתמודדת, האם היתה מוחקת או מחבקת?

אהבתי אצל סער גם את הפיסקה "כל הסיפור הזה מגוחך ממש כמו המחשבה שלגברים יכולה להיות איזושהי אמירה על מה שאשה תעשה ברחם שלה או בעובר הנמצא בו. אופס, בעצם רבים חושבים שלא רק שיש להם אמירה על זה, הם ממש צריכים לקבוע איך זה יתנהל". האם זו אירוניה עצמית מודעת מצד מי שמתנגדת לזכות נשים לעסוק בזנות מרצונן החופשי?

טוב, אולי משמעות כל זה ביחד היא שהאג'נדה האישית משעבדת את האג'נדה הציבורית והמקצועית, וזה קורה לפעמים לכל אחד מאיתנו.

• הכותב הוא מנהל פורום תקשורת ועיתונות בפורטל תפוז.