ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה בשנת 2011 ב-73.4 מיליארד שקל, המהווים 8.4% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה הלאומית לחינוך, במחירים קבועים, עלתה בשנת 2011 ב-5.8% בהמשך לעלייה של 5.6% בשנת 2010 ו-2.8% בשנת 2009. ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-3.8% בהמשך לעלייה של 3.6% בשנים 2010 וכחצי אחוז בשנת 2009.

ההוצאה גדלה ב-7.5%

ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך (סך כל ההוצאה למעט ההשקעה בנכסים קבועים), במחירים קבועים, עלתה בשנת 2011 ב-7.5%, לאחר עלייה של 7.1% בשנת 2010.
ההשקעות בנכסים קבועים, עלו (במחירים קבועים) בכ-2% בשנת 2011 לאחר עלייה של 4%, 17% ו-6% בשנים 2010, 2009, 2008 בהתאמה. העליות בהשקעות ב-4 השנים האחרונות משקפות בעיקר עליות בהשקעות בנכסים קבועים של הרשויות המקומיות.

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מהחינוך הקדם-יסודי עד להשכלה הגבוהה, הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים ולספרי לימוד וכד', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).

ההוצאה הלאומית לחינוך לפי מגזר מבצע

בשנת 2011 רוב שירותי החינוך (87%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים ממשלתיים (במוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם מהממשלה כגון: האוניברסיטאות, רשת "אורט", רשת "עמל").

ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שעיקר מימונם ממקורות פרטיים, היה בשנת 2011 4% מההוצאה הלאומית לחינוך.

חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון: שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים (כולל שיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר), קורסים למבוגרים, ספרי לימוד וכו', הסתכם ב-9%.

בשנת 2011, 72.5% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים (ללא הסקטור העסקי) היו על הוצאות עבודה, 19.4% היו הוצאות על קניות של סחורות ושירותים ו-8.1% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.

מימון ההוצאה הלאומית לחינוך

בשנת 2011 המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח ממשלתיים) מימנו כ-80% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, גבוה יותר מהשנים 2010, 2009 ו-2008. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית באמצעות תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד וכו', וכן מתרומות ומענקים למוסדות חינוך שנתקבלו בארץ ומחו"ל.